שקרים – פרק 1

אני יתחיל מתחילת החיים שלי :
ההורים שלי כבר 25 שנים בגרמניה . אחותי ואחי נולדנו בגרמניה , בברלין , בדיוק כמוני . עוד כשהייתי ממש קטנה , אני עדיין זוכרת , שגרנו בווילה ענקית , שאנחנו גרים בה עד עכשיו , ואני ואחי ואחותי הינו משחקים ביחד בחצר של הבית , או שהולכים לבריכה . ואז מגיע החלק הנורא : המשפחה שלי שהייתה בגרמניה : אחות של אבא שלי והמשפחה שלה , וכמובן המשפחה שלי , תמיד אמרו לי , לאחותי , לאחי ולבנות ובני דודיי , שאנחנו נוצרים ושאנחנו גרמנים ושאנחנו צריכים להישאר בארץ הזאת . הם אפילו לא ספרו לנו שאי שמה יש איזה שהיא ארץ שאליה אנחנו שייכים . אבל חוץ מי זה , אני מודה שעד עכשיו הם ההורים הכי טובים שהייתי יכולה לבקש , והם הכי טובים בעולם , אבל … זה לא היה יפה . ההורים שלי לא סיפרו לנו שיש דבר כזה סבא וסבתא , ושלאבא יש עוד אח ואחות , ולאמא יש עוד שני אחים . ההורים שלנו לא שלחו אותנו לגן ולא לבית הספר . הם לא אמרו לנו שיש אפילו דבר כזה ! יום אחד אני ואחותי ואחי טיילנו בעיר , ופתאום ראינו את השכנה שלנו : ליזה , הולכת לבית הספר . לא הבנו לאן היא הולכת ועקבנו אחריה . אחרי שעה וחצי בערך של התבוננות , הבנו שזה מקום שלומדים בו . כשחזרנו הביתה אחותי ואחי נזפו בהורים שלי על זה שלא שלחו אותנו לבית הספר . ההורים שלי , מאין ברירה שלחו את אחותי ואחי לבית הספר ואותי לגן . למשך שמונה שנים , החיים שלי היו ממש טובים : היו לי מלא חברות בבית הספר , והסתדרתי עם כולם , ולמדתי טוב והסתדרתי עם המשפחה שלי . אבל , אחרי שמונה שנים , השמונה שנים הטובות האלה נפסקו בכמה מילים , במילים גורליות שקבעו את הגורל המר של החיים שלי …