ת'ור או אריאל – פרק 6

נק' מבט של אריאל –

אני השחקנית הכי טובה שיש בעולם. בחיוך מרוצה, התקדמתי אל עבר הספה שעלייה רורי ולילי עדיין ישבו ונעמדתי מולם.
אפילו שכל מה שקרה הרגע היה בסך הכול משחק, חוץ מהחלק עם אדם שאני חייבת להודות – באמת נמסתי ממנו, אני עדיין דיי בשוק שת'ור שכב עם ברוק – חברה של חבר שלו.
בעצם, מה יש לי להיות מופתעת – זה ת'ור לסטר.
"דיברת איתו?" לילי קמה במהירות והסתכלה עליי. "כן" המשכתי את חיוכי ושילבתי ידיים. "ו..?" היא פתחה את עיניה בסקרנות. רורי נעמד גם והקשיב לנו.
"כנראה שכן, זה מה שהוא רוצה… לא הספקתי לוודאות כי גיליתי שהוא שכב עם ברוק" משכתי בכתפיי והתקדמתי אל עבר היציאה מהבקתה.
"עם ברוק?! ברוק זתומרת חברה של אדם?!" לילי עצרה אותי מלצאת והביטה בי בהפתעה. "אה הא" הנהנתי בראשי.
"למה אני לא מופתע" רורי גיחך והתקדם גם הוא. "כבר הולכים?" כריס וטייסון נעמדו לידינו. "אני כן, עייפה" קיצרתי בדבריי בחיוך.
"הו, מה איתך לילי? נשארת?" כריס שאל בחיוך והביט בה מקרוב. חיוך עלה על שפתייה והיא הנהנה בראשה במהירות. "אני גם נשאר" רורי אמר במהירות והעביר מבט אל שניהם.
זה טוב שהוא נשאר, אני לא רוצה שכריס ינסה לגעת בה – הוא בטח בדיוק כמו ת'ור.
שלושתם התרחקו, וטייסון נשאר ועמד מולי בחיוך שבחן אותי מכף רגל ועד ראש. זה דיי הגעיל אותי האמת.
"תישארי" הוא אמר והניח את ידו הדלת, בדיוק כשהסתובבתי ופתחתי אותה. הסתובבתי בחזרה אל טייסון, שקצת נשען עליי.
"אני עייפה, באמת, נתראה מחר" ניסיתי לחייך והזזתי אותו ממני מהר, יוצאת מהבקתה. ניצלתי את זה בידיעה שאנחנו לא נתראה מחר – כי זה יום שבת, יום בו אין פעיליות ובדרך כלל לפני הערב ברביקיו אני מבלה את כל היום בבקתה שלי וצופה בסרטים יחד עם לילי ורורי.
התקדמתי אל הבקתה ונכנסתי לתוכה, סוגרת את הדלת אחרי.

נק' מבט של ת'ור –

נשענתי על השיש במטבח שבבקתה, שותה עוד כוס מלאה באלכוהול. אני עדיין חושב על מה שאריאל אמרה, מזתומרת 'רוצה ממני את אותו הדבר כמו ברוק'? כיווצתי את עיניי והמשכתי לחשוב.
"לעזאזל" מלמלתי בכעס והתקרבתי אל הסלון כשהבנתי מאיפה היא בטח הביאה את זה. חיפשתי בעיניי את קלייר, עד שמצאתי שותה עם כמה בחורים.
"מה אמרת לאריאל?" שאלתי ישר כשהגעתי אליה, וסימנתי במבטי לבחורים שהיו איתה לעוף. "כלום, רק.. אמרתי לה שאתה רוצה ממנה סקס" היא גיחכה והניחה את אחת מידיה על הפנים שלי.
העפתי את היד שלה ממני, והחיוך שלה נמחק לה מהפנים. יופי. "אל תדאג, לא סיפרתי לה על החובה הזאת שברוק נתנה לך.." היא סיננה מבין שיניה. "מה זה משנה בעצם? היא כועסת עלייך עכשיו, החובה שלך לא באמת מתקדמת לאן שהוא" גיחוך עלה משפתיה.
הסתכלתי עליה במבט קודר. עד כמה שאני לא סובל אותה, היא צודקת, אני צריך לגרום לה להתאהב בי ואני גורם לה לשנוא אותי.
הסתובבתי במהירות והתקדמתי אל היציאה מהבקתה. יצאתי ממנה, והמשכתי ללכת בדרכי אל הבקתה של אריאל.
כשהגעתי אל הבקתה המוכרת שלה, תקתקתי על הדלת.
הייתה שתיקה לכמה שניות, ולאחר מכן תקתקתי בדלת שוב.
כשכבר היה נמאס לי לתקתק, הנחתי את היד שלי על הידית ולחצתי עליה. להפתעתי – הדלת לא הייתה נעולה. פתחתי אותה לרווחה ונכנסתי לתוך הבקתה, סוגר את הדלת אחריי.
"אריאל?" שאלתי בהיסוס והעברתי מבט על החדר. מכל צד מיטה, שני ארונות ועוד כמה חפצים מסביב. הבטתי אל עבר עוד דלת שהייתה מחוברת אל החדר.
התקדמתי אל הדלת ופתחתי אותה בזהירות, נכנס לתוך חדר שהתברר כחדר מקלחת.
גיחכתי כשראיתי את אריאל רק במגבת דקיקה סביב גופה, שיערה הארוך רטוב מהמקלחת והיא רוקדת מול המראה עם אוזניות באוזנייה.
היא סובבה את ראשה אליי, וקפצה בצרחה שגרמה לי לצחוק עוד יותר. חייכתי כשראיתי את מבטה המופתע, ונשענתי על הדלת בשילוב ידיים, בוחן אותה.
היא הוציאה את האוזניות מאוזנייה, ובהתה בי עדיין באותו מבט, מהדקת את האחיזה שלה במגבת. "אולי כדיי שלא תשאירי את הדלת פתוחה" עניתי על השאלה שבטח מתרוצצת אצלה בראש – איך נכנסתי לכאן.
היא הניחה יד על המצח שלה באנחה. "שכחתי לנעול אותה" היא גיחכה והעבירה את מבטה אליי. "מה אתה עושה פה?"
"באתי להגיד סליחה, על איך שהתנהגתי" אמרתי וקמתי מהדלת, מתקדם אליה. "זה בסדר, עזוב" היא משכה בכתפייה והסיטה את מבטה ממני.
"קלייר סתם זונה, שום דבר ממה שהיא אמרה לך לא נכון" אמרתי מיד והנחתי את ידי על הסנטר שלה, מסובב את מבטה אליי בחזרה. עיניה הגדולות והחומות בהו בשלי. "בטוח?" היא שאלה בחיוך קטן.
"בטוח" חייכתי בחזרה, והחזרתי את היד שלי לצד גופי בחזרה. "את באה לברביקיו מחר?" שאלתי והבטתי בפניה, מנסה לא להוריד את ראשי בחזרה אל גופה.
"אני באה לכול מקום שיש בו אוכל" היא חייכה חיוך מתוק ומשכה בכתף אחת. צחקתי והנהנתי בראשי. "עדיין עם החוש הומור הזה הא?" שאלתי בחיוך והכנסתי את ידיי אל הכיסים שבג'ינס שלי. היא הנהנה בגיחוך, והעבירה את שיערה קדימה.
"אז נתראה" חייכתי והתקרבתי אליה באטיות. רכנתי אליה, ונישקתי בעדינות את לחייה שהאדימו. בחיוך המרשים שלי, הסתובבתי והתקדמתי אל דלת המקלחת ויצאתי ממנה.
קלי פאקינג קלות.

נק' מבט של אריאל –

אני צריכה לקבל תואר במשחק. בחיוך גדול שמתי את האוזניות בחזרה לאוזניי ולצלילי המוזיקה.