סיפור ראשון שלי – פרק שני ושלישי

״מה?!״ שני צעקה ברגע שסיפרתי לה. ״את ראית אותו?״ הנהנתי והיא משכה אותי החוצה. התיישבנו על הספסל.
״זה נשמע לי לא אמין.״ שני אמרה בביטול, ״אין מצב שראית אותו.״ טיפה נפגעתי מזה שהיא לא מאמינה לי, אבל הטון המזלזל שלה היה כבר ממש כואב.
״אני נשבעת!!״ אמרתי בעצבים, ״הוא לא קלט אותי כי ברחתי, אבל זה היה הוא, אני בטוחה!!״ פתאום שני התחילה לרחרח.
״שתית?״ היא שאלה ואני הנהנתי. היא התחילה לצחוק, ״כנראה שזה השפיע עלייך כלכך שהתחלת לראות מורים להיסטוריה.״ חשבתי על זה, ויותר הגיוני שהיא צודקת. יכול להיות שזה סתם היה מישהו דומה לו…
״עזבי, שכחי מזה. בואי נחזור.״
*
״וככה בעצם התחילה המהפכה. שאלות מישהו?״
כולם הרימו ידיים, הוא הצביע על ליאת, שישבה בשולחן שלפניי.
״אז למה בעצם…״ היא התחילה לדבר והצלצול עצר אותה.
״-תזכרי את השאלה הזאת, שיעור הבא נדבר עליה. משוחררים.״ הוא אמר והכיתה התרוקנה בשנייה. שרון ואני נשארנו אחרונות בכיתה, ביחד עם אלון.
שרון משכה אותי לשולחן שלו.
״המורה?״ הוא הרים את מבטו, ״לא הבנתי את התאוריה ההלוצנטרית.״ היא אמרה ואני דרכתי עלייה בעצבים.
״למדנו את זה בכיתה ז׳!!״ לחשתי לה בעצבים, ואז הסברתי לה את התאוריה, מנסה שהוא לא יקלוט.
הוא צחק, ״חברה שלך יודעת יותר טוב ממני. עוד משהו? זה כבר סוף היום, לי אין בעיה להישאר, השאלה היא אם לכן יש זמן.״ הוא אמר ושרון מיהרה לשאול עוד שאלה. הפעם היא הייתה הרבה יותר נורמלית. הוא הסביר לנו בפירוט ופתאום פיהק בעייפות.
״מה? אנחנו כלכך משעממות?״ שרון אמרה והוא צחק בביטול.
״לא, פשוט היה לי לילה ארוך במיוחד אתמול…״ הוא לקח שלוק מהקפה שלו ואני הסתכלתי על שרון בחיוך מרגיז. ״בדקתי מבחנים.״ התייבשתי ושרון פלטה צחקוק.
״זה מה שאתה עושה בזמנך הפרטי?״ שרון שאלה ברשמיות והתגרות באותו הזמן. ״זה לא נשמע לי אמין… מה באמת עשית?״ היא אמרה בתוקפנות אופיינית שלה ואני כבר ממש התעצבנתי.
״אני מקבל על זה כסף,״ הוא אמר בחיוך ניצחון, ״אבל על השאלה הזו לא משלמים לי שקל.״ אלון קם ממקומו ויצא מהכיתה. שרון ואני היינו המומות.
הדבר הבא שעשיתי היה להרביץ לה.
״מה את סתומה?״ היא אמרה בעצבים, ״והיי, כנראה שלמורה שלנו אין משהו טוב יותר מלהיפגש איתך בשירותים…״

פרק שלישי :

יום שישי בערב בבית שלי זה היסטריה.
כולנו במעצר חוקי, מגדול ועד קטן.
״ממי, תעבירי לי מלח.״ אבא אמר ואמא העבירה לו את המלח. אביתר וליאור בנתיים התחילו לריב עם טום בזמן שאלי וליאת התחילו לדבר על איזה מפקד ששניהם מכירים. רק ליאה ואני היינו שקטות. שתינו מאותה הסיבה.
״רחלי, אני רוצה להגיד לך משהו.״ זה התחיל מהמשפט התמים הזה. אני שכבתי לי על המיטה, קוראת את אחד מהספרים של ליאת ושומעת את אחד הדיסקים של אביב גפן. אצלי בחיים לא היה דיסק צרוב בחדר.
הרמתי אלייה מבט, ״דברי…״ לחצתי על השלט. הרמקולים כבו. היא נכנסה והתיישבה על המיטה, לידי.
״היי, אחלה ספר! ממש בכיתי שהיא מתה.״ והנה נהרס לי הסיפור. נאנחתי ושמתי אותו בצד.
״עזבי, לא משנה, אני רוצה לשאול אותך משהו,״ היא אמרה ונשמה עמוק, ״בגדו בך פעם?״ הרמתי גבה. כשהייתי בת שש החבר שלי בגד בי עם ילדה מהגן שהביאה לו קרמבו. בכיתי ממש באותו היום.
״לא. לא היה לי חבר אף פעם. למה?״
״וואלה?״ היא שאלה ואז המשיכה, ״ואיך יודעים אם בוגדים בך?״
״לא יודעת, נראלי שיש סימנים לזה.״
״בועז ממש התחבר לילדה החדשה, אני לא יודעת מה לעשות…״ היא פלטה פתאום והדמעות מלאו את עינייה. התיישרתי וחיבקתי אותה חיבוק דוב.
״למה את חושבת שיש בניהם משהו?״
״ראיתי אותם מתנשקים.״ ברגע ששמעתי את זה הלכתי ודפקתי בדלת של טום. לא היה אכפת לי שיום שישי ושההורים היו בעבודה, הוא יקום עכשיו ויבוא איתי ועם ליאה לבית ספר.
הוא פתח לנו את הדלת חצי ישן, ״מה?!״ בהתחלה צחקתי על הפרצוף שהיה תקוע לו על הפנים, אבל אז הסתכלתי על ליאה.
חיבקתי אותה, ״בוא, אני רוצה שתיכנס במישהו.״
*
״תקשיב,״ הוא אמר לבועז שדימם מהאף, ״אתה אחלה גבר אז אני לא תולש לך איזה איבר חיוני, אבל עוד פעם אחת קורה מה שקרה, אני ישאיר לך בקושי את התוספתן.״
טום עזב את בועז וחיבק את ליאה הבוכה. היא נישקה את בועז נשיקה מיותרת לגמרי ויצאנו מהכיתה.
עמדנו לצאת מהבית ספר, ואז קלטתי את שרון ואלון מדברים להם ליד השער. אמרתי להם שלום וחזרנו לבית, ופתאום קלטתי שזה הפריע לי.