mikenk
זה הפרק הראשון הראשון של הסיפור החדש עליו עבדתי בחודש האחרון, הסיפור מסופר משישה זוויות שונות של שישה נערים ונערות שונים, בין היתר גם על בריונות, גזענות, אהבה, מוזיקה, פחדים, משפחה, חברות ומוות. מקווה שתאהבו. ( כל פעם שאעלה פרק אתייג #6זוויות וככה תוכלו לעקוב אחרי הסיפור)

6 זוויות- פרק ראשון (אשמח לביקורות)

mikenk 22/08/2014 896 צפיות 16 תגובות
זה הפרק הראשון הראשון של הסיפור החדש עליו עבדתי בחודש האחרון, הסיפור מסופר משישה זוויות שונות של שישה נערים ונערות שונים, בין היתר גם על בריונות, גזענות, אהבה, מוזיקה, פחדים, משפחה, חברות ומוות. מקווה שתאהבו. ( כל פעם שאעלה פרק אתייג #6זוויות וככה תוכלו לעקוב אחרי הסיפור)

-מנוקדת המבט של שקד-
בשנה שעברה קמתי בכל בוקר לבית הספר בידיעה שאני הולכת לסבול בכל השיעורים אבל בהפסקות אני הולכת לבלות זמן איכות עם אחי התאום תומס.
השנה הזאת הולכת להיות אחרת, בהפסקות אני לא יכולה לבלות את הזמן שלי ביחד עם אחי ולהתנחם בזה שיש לי אח כזה טוב לב שהשכבה הנוראית הזאת עדיין לא הרסה, וזה בגלל שתומס החליט להתאבד לפני כמה חודשים בעקבות בריונות אותה עבר במשך שנים בבית הספר, אותה בריונות שאני עברתי וממשיכה לעבור כל יום בחי בגלל גזענות. צבע העור שלי הוא שונה, ואני באה ממקום שונה ומשפחה שונה מכל שאר הילדים שבבית ספר שלי, אבל כל אחד אחר היה פשוט אומר שאני 'כושית'.
ביום שגילתי שתומס החליט להתאבד לראשונה התפרקתי, לא הפסקתי לבכות במשך ימים, לא יצאתי מהמיטה שלי במשך חודש שלם, וגם לאחר שיצאתי מהבית הרגשתי שמשהו בלב שלי חסר, הרגשתי שאני לא יכולה לחיות יותר בלעדיו, רציתי להתאבד, לא רציתי להיות בעולם שתומס לא נמצא בו. אמא שלי היא זאת שהצילה אותי, היא אמרה לי שזה מה שתומס היה רוצה שאני אעשה, הוא היה רוצה שאני אעמוד מול כולם ואחייך, וזאת המטרה שלי השנה, שיהיה לי בהצלחה.
נכנסתי לכיתה ובחרתי את השולחן הרחוק ביותר מהמורה, יושבת לבד, בגלל שחברים אין לי. על אוזני היו אוזניות ומוזיקה רגועה של הזמרת האהובה עלי, ביונסה, התנגן. על השולחן הוצאתי את הספר אותו אני קוראת בימים האחרונים והמשכתי לקרוא, הספר אותו אני קוראת מספר על נער בשם מיילס שעובר מהבית ספר המקורי שלו בו לא היו לו כמעט חברים אל פנימייה בה פעם למד אביו, שם הוא פוגש את אלסקה, נערה מיוחדת מאוד ואת חברו הראשון מעולם. הספר נקרא "מחפשים את אלסקה" ומאז שהתחלתי לקרוא אותו אני פשוט לא יכולה להוריד אותו מהידיים, אולי בגלל שאני גם מחכה לרגע הזה שההורים שלי ישלחו אותי לפנימייה כזאת וסוף סוף אני אכיר עוד אנשים מחוץ לשכבה המטומטמת הזאת ואולי אפילו יהיו לי חברים!
" אני מאוהבת בספר הזה." קול נשמע ואני הורדתי את האוזניות ושמתי סימניה בעמוד בו עצרתי בספר.
" כן, הוא מעולה." עניתי בהיסוס ופתחתי את הספר חזרה לאותו העמוד כדי לחזור לקרוא.
" נעים מאוד, איימי, אני חדשה פה." היא אמרה ולראשונה שמעתי את המבטא האמריקאי שלה, היה לה שער שחור ארוך במיוחד ועגיל אדום באף.
" נעים מאוד, אני שקד." סיפרתי בהיסוס כאשר הספר עדיין פתוח על השולחן.
" אפשר לשבת ליידך שקד?" היא שאלה אותי.
" כן ברור." אמרתי, כל כך רציתי לחייך, אבל ידעתי שהחברות הקטנה הזאת לא הולכת לשרוד יותר מחמש דקות.
היא התיישבה ליידי והתחילה לדבר איתי על הספר, למרות שחזרתי שוב ושוב על זה שעוד לא סיימתי אותו ושבבקשה לא תספר לי שום דבר היא סיפרה לי את כל הספר והרסה לי את רובו, אבל בכל זאת חיבבתי אותה, מקווה שלא תהפוך למפלצת כמו רוב השכבה הזאת.
" אז מה את שומעת באוזניות האלא שלך?" היא שאלה אותי.
"ביונסה." עניתי לה.
" אני מתה על ביונסה! הייתי בהופעה של בארצות הברית לפני כמה חודשים!" היא התלהבה.
" היא פשוט מהממת." הסכמתי איתה אבל שום התלהבות לא נשמעה בקולי.
המשכנו את השיחה שלנו במשך כמה דקות ארוכות עד שהמורה נכנסה לכיתה, היא סיפרה לנו על מערכת השעות שלנו למשך השנה והציגה את איימי כעולה חדשה מאמריקה שמצטרפת לכיתה שלנו לשנה הקרובה.
הילדים בכיתה הסתכלו על המקום בו התיישבה איימי ולפי הבנתי הטובה סימנו אותה בתור 'החברה של הכושית', ואני מרגישה רע עם זה. כי אני יודעת עם מה היא צריכה להתמודד עכשיו, ואני לא יודעת אם היא חזקה מספיק בשביל זה.
אני בקושי יודעת אם אני יכולה לשרוד את השנה הזאת, איך אני יכולה לשמור גם עלייה?


תגובות (16)

איזה פרק יפה! תמשיכי בדחיפות ♥

22/08/2014 22:01

אהבתי מאוד. לדעתי היית צריך להרחיב יותר על ההתאבדות, שלוש שורות לא מספיקות כדי לתאר מה עבר אח תאום של מישהו שהתאבד… חוץ מזה אהבתי ואני אשתדל להמשיך לעקוב :)

22/08/2014 22:02

    את צודקת לגמרי.
    האמת היא שבפעם הראשונה שכתבתי את הפרק הזה כתבתי פרק שלם אך ורק על הרגשות שלה בגלל המוות של תומאס, אבל לאחר מכן שניסתי להתחיל את העלילה שלה לאחר המוות והאבל היה לי קשה אז החלטתי לקצר את ההרחבה ולהתחיל טיפה את העלילה של שקד כבר בפרק הראשון שמנוקדת המבט שלה.
    אבל אין מה לדאוג, ארחיב עוד לא מעט בהמשך :)
    אשמח אם תמשיכי לעקוב ולכתוב את דעתך, זה מאוד חשוב לי :))

    23/08/2014 02:05

זה ממש יפה!, תמשיך!

22/08/2014 22:05

קצר אבל מדהים. מצפה להמשך :)

22/08/2014 22:20

כן ברור.” אמרתי, כל כך רציתי לחייך, אבל ידעתי שהחברות הקטנה הזאת לא הולכת לשרוד יותר מחמש דקות
———–
הרגע הזה^ כלכך מוכר לי >_<
———–
האלה*
——————–
וסתם דעה, היא לא חייבת לה כלום ואני חושבת שהדמות לא צריכה להרגיש מחוייבות מסויימת ל'שמור עליה'
כי עמוק בפנים היא כנראה יודעת שהיא תנטוש אותה.
אז לדעתי זה סתם מוקדם מידי לציין שהיא חייבת לשמור עליה מאיך ש"חבריי" הכיתה הרגע תייגו אותה.

חוץ מזה הסיפור נהדר, מחכה להמשך.
הקטע של ה6 נקודות מבט מזכיר לי סדרה אחת שראיתי פעם באמ טי וי
שכחתי איך קוראים לה XD

22/08/2014 22:40

    אני חושב שזה חלק מתהליך האבל, כאילו שהיא מוצאת תחליף לאחיה, אבל זאת רק דעתי ואני יקח את דעתך לצומת ליבי.
    אשמח אם תמשיכי לעקוב ולכתוב את דעתך, זה ממש חשוב לי :)

    23/08/2014 01:59

אני כל כך שמחה שהעלת כי זה מצוין!
הרבה כותבים, לא רק כאן, בוחרים להציג את הדמויות שלהם כשמושלמות,
ושהחיים פשוט קורים להם ועוברים על ידם.
לא לכולם יש את האומץ לפתוח סיפור על נושאים שהם כל כך קשים,
וכל כך אמיתיים, כי הם מעדיפים להתעסק בעולם המושלם שהם יוצרים לעצמם דרך הכתיבה.
ואני לא שופטת, אבל אני לא מצליחה להתחבר לכתיבה צרת עין שרואה רק את הדברים ה"טובים" שבעולם.

אהבתי שנכנסת לזה בצורה ישירה ושמת את כל הקלפים על השולחן כבר בהתחלה.
תמשיך, ממש מעניין לדעת איך זה מתפתח :)

22/08/2014 22:50

    אני כותב סיפורים על דמויות שאני יכול להתחבר עליהם, לדמות מושלמת קשה לי להתחבר ולכן אני לא כותב כאלו.
    בפרקים הקרובים אני אציג מספר דמויות נוספות, חלקם אולי יראו לך מושלמים בהתחלה אבל אשמח אם לא תשפטי לפי הפרק בו מציגים את הדמות, כי לכל דמות יש עוד עלילה מלאה לפניו ;)
    אשמח אם תמשיכי לעקוב :)

    23/08/2014 01:57

וואו!!!!!
סיפור חיים שמדבר על דברים שיכולים לקרות לכל אחד ואחד מאיתנו, את כותבת מצויין ובאמת הצלחתי להרגיש באיזשהו שלב את מה ששקד עברה בעקבות ההתאבדות של תומאס.
יש לי הרבה אנשים מעדות שונות ומארצות שונות ועולים חדשים בבית ספר והסיפור הזה באמת מדבר על מה יכול לקרות לכל אחד ואחד מאיתנו!
שאפו!

22/08/2014 23:46

    אתה*
    ואני מאוד שמח שהצלחתי להעביר את הרגש הזה דרך הסיפור :)

    23/08/2014 01:53

אני מסכים עם כל מי שמעליי שהסיפור מסקרן, במיוחד בגלל שהוא שונה מרוב הסיפורים פה. הפרק טוב, לא קורה הרבה אז אי אפשר להגיד יותר מדי, הפסקה הראשונה קצת ישירה מדי, היה עדיף שהיית מטפטף את הנושא במהלך הסיפור מאשר לזרוק ישר "גזענות".
חוץ מזה יש כאן כמה דברים שקצת מוזרים לי אבל יכול מאוד להיות שאני טועה. זה סיפור שאתה רוצה להפוך לריאליסטי, ואני מקבל את זה שיכול להיות שהיא באה ממקום ותרבות שונה מכל הילדים בבית ספר, אבל אתה באמת רוצה להגיד לי שהיא הכושית היחידה בכל הבית ספר?
ואתה רוצה להגיד לי שכול הבית ספר, או לפחות כל השכבה, גזענים כולם? כל אחד ואחד מהם גזען? אין בכיתה שלה אפילו לא ילד אחד עם קצת יותר מוח מהממוצע השכבתי או פינה חמה בלב ל…בני אדם? רגישות? אני רק תוהה בקול רם.
אתה רוצה להגיד לי שהיא ואח שלה סבלו מבריונות במשך שנים ועדיין לא הוציאו אותם מהבית ספר, או נניח שזאת לא אפשרות, טיפלו בעניין? כאילו, היא אמרה שהיא עדיין סובלת מגזענות ובריונות וזה אחרי שנים, אז או שזה בריונות של ממש והמורים הם חראות או לא מודעים לסביבה שלהם או שהבריונות היא פשוט בהתעלמות.
כדאי לך לכלול את כל הפרטים והרקע הזה בפרקים הבאים, בדרך נכונה… לפחות לפי דעתי.

23/08/2014 00:35

    אני מאוד שמח שהעלת את זה ושרשמת ביקורת בונה, כי זאת הדרך שלי לשפר את הכתיבה שלי :)
    הפרק הראשון הוא יותר פרק הצגה של הדמות כמו שבטח הבנת, לא נכנסתי יותר מדי לעומק, אבל בתור מישהוא שעבר בריונות בעבר אני יכול להגיד שברגע שאתה עובר את זה אתה מרגיש שכולם נגדך, למרות שלרוב זה לא באמת נכון, לגבי כל שאר הדברים לקחתי לצומת ליבי ואני יכלול את הפרטים בפרקים הקרובים.
    אשמח אם תמשיך לעקוב ולהגיד לי במה אני יכול להשתפר :)

    23/08/2014 01:52

הסיפור הזה נחמד…
אפילו שאישית, קראתי מלא סיפורים כאלה…
אם להגיד לך את האמת, אישית… אני אפילו לא יודעת אם לצפות להמשך שלו בקרוב, כי אתה כל הזמן נעלם….

23/08/2014 11:53

    נוני<3
    אתמול חזרתי משלושה שבועות של טיול בחו"ל וזה למה נעלמתי, בתור עיקרון אני לא מתכנן להיעלם בזמן הקרוב.
    מתגעגע אלייך כל כך, ואם להגיד את האמת זה שלא הצלחנו לשמור על קשר כל כך זה אחד מהדברים שאני הכי מצטער עליהם בעולם…

    23/08/2014 20:27

וואו.. פרק ממש יפה! :)

20/10/2014 21:14
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך