mikenk
מאוד רציתי לעסוק בתעשיית המוזיקה והראליטי בישראל בצורה כל שהיא בסיפור וזה מה שיצא, העלילה של טל מתפרסת לשתי זוויות ראיה של שתי דמויות מה שמראה שני צדדים שלו, העלילה המרכזית של טל לא תדבר אך ורק על תעשיית המוזיקה אלא במקום שהמסגרת של העלילה תיהיה בבית הספר המסגרת תיהיה על הבמה, או בחזרות. מקווה שאתם אוהבים :)

6 זוויות- פרק שני (אשמח לביקורות)

mikenk 23/08/2014 767 צפיות 8 תגובות
מאוד רציתי לעסוק בתעשיית המוזיקה והראליטי בישראל בצורה כל שהיא בסיפור וזה מה שיצא, העלילה של טל מתפרסת לשתי זוויות ראיה של שתי דמויות מה שמראה שני צדדים שלו, העלילה המרכזית של טל לא תדבר אך ורק על תעשיית המוזיקה אלא במקום שהמסגרת של העלילה תיהיה בבית הספר המסגרת תיהיה על הבמה, או בחזרות. מקווה שאתם אוהבים :)

-מנקודת המבט של טל-
"אז תספר קצת על עצמך." בחורה בעלת שער בלונדיני ארוך ואוזניה באוזן אמרה לי.
" אני טל בראון, בן 15 מנתניה" עניתי לה תוך כדי ניסיון לגרום לעצמי להשתחרר מהלחץ שסובב סביבי.
" תלמיד?" היא שאלה אותי והסתכלה על הניירת שהייתה מסודרת על השולחן שלצידה.
" לשעבר." עניתי לה בהיסוס.
" למה לשעבר?" בפעם הראשונה היא הרימה את הראש מהניירת, הבינה שאני לא סתם עוד תלמיד שחושב שהעתיד שלו הוא במוזיקה והולך לעוף במחנה אימונים, או אפילו לא יעבור באודישנים.
" החלטתי לצאת מבית ספר ולהתמקד במוזיקה לפני חצי שנה" הסתכלתי אל המצלמה ואמרתי בפעם הראשונה בביטחון, לעולם לא הרגשתי ביטחון בנושא הזה, אבל משום מה הנוכחות של המצלמה הצליחה לגרום לי להתגאות בבחירה שלי.
"מתי הבנת שזה מה שאתה רוצה לעשות?" היא שאלה אותי.
" כבר כשהייתי בן 12 התחלתי לשיר ונורא אהבתי את זה, בגיל 14 בערך הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים שלי." סיפרתי למצלמה והרגשתי עם עצמי הכי טוב בעולם.
"כל הכבוד, עכשיו רק תשיר טוב ותהפוך לכוכב" לאחר שהמצלמה עברה למתמודד אחר הבחורה ששאלה אותי שאלות פנתה אליי בחיוך, יאללה אני בדרך להיות כוכב!
הגעתי לחדר ענק ומלא במצלמות, אלפי אנשים שרו, רקדו, דיברו, צעקו והתרגשו בכל מקום בחדר הענקי הזה. הבחור שבכניסה אמר לי שאני צריך לחכות עד שיקראו למספר שלי, ואז אני אעלה לבמה ואפגוש את המנטורים.
כעבור רבע שעה של פיתוח קולי והוצאת קולות מוזרים מהגרון שלי קול של בחורה נשמע ברמקולים וקראו סוף סוף למספר שלי, קמתי מהרצפה הלא נוחה שעלייה ישבתי והלכתי לכיוון המדרגות המובילות לבמה, לפני המדרגות בחורה בחולצה שחורה נתנה לי מיקרופון וסימנה לי לאיפה ללכת, התחלתי להזיע ולקפוץ, על הבמה עמד נער בן גילי וקפץ משמחה, כנראה שהמנטורים העבירו אותו, הוא הגיע לכיווני אמר לי בהצלחה והתחיל לרוץ למשפחתו.
" בהצלחה" הבחורה בחולצה השחורה שסימנה לי לאיפה ללכת כמה דקות מוקדם יותר לחשה לכיווני, ליבי פעם והלחץ חזר לגופי אבל נכנסתי לבמה ונעצרתי בנקודה בה אמרה לי הבחורה לעצור.
" שלום!" שירי מיימון בכבודה ובעצמה אמרה בהתלהבות.
" שלום" אמרתי בלחץ, לאיפה הביטחון העצמי שהיה לי לפני רגע נעלם ברגע האמת?!
" אז.. ספר לנו קצת על עצמך" שירי אמרה ואני התרכזתי באלפי האנשים שהיו בקהל ונעצו בי את המבט שלהם, מה שרק הלחיץ אותי יותר.
" אני טל בראון, בן 15 מנתניה." סיפרתי למרות הלחץ שכמעט גבר עלי.
" וואו בן 15!" פורטיס התלהב מה שמילה אותי בביטחון.
" מי כאן איתך היום?" שאל אותי משה פרץ בכבודו ובעצמו.
" הגעתי לכאן לבד היום." סיפרתי, מה שהכניס אותי אפילו עוד יותר ללחץ, שונא לדבר על נושאים רגישים.
" למה? המשפחה לא תומכת?" הוא שאל.
" אמא שלי לא כל כך תומכת בבחירה שלי במוזיקה במקום לימודים." עניתי על שאלתו.
" מה זאת אומרת בחרת במוזיקה?" עברי לידר, אחד מהזמרים האהובים עלי שאל אותי.
" החלטתי לפרוש מבית הספר בשביל לעבוד על המוזיקה שלי." סיפרתי להם ולראשונה חיוך עלה על פני, כל הקהל היה מעוניין לשמוע עלי עוד.
" ומה אם אבא שלך?" שאל עברי.
" אבא שלי.." מלמלתי, ידעתי שהם יגיעו לזה באיזה שהוא שלב, אבל למה עכשיו?
" אבא שלי נהרג במלחמת לבנון השנייה." סיפרתי וניסתי לעצור את הדמעות שאיימו לחנוק את גרוני.
" מה תשיר בשבילנו?" שאל אותי פורטיס שהבין אותי והעביר נושא במהירות.
" אני אשיר לכם שיר מקורי שכתבתי בעצמי." אמרתי וראיתי את הבחורה עם החולצה השחורה נלחצת, היא לא ידעה שאני הולך לשיר שיר מקורי. הפתעה!
" אני רק צריך את הגיטרה שלי בשביל זה." נעצתי בה מבט ותוך שניות בחור שרירי נכנס לבמה והביא לי את הגיטרה שלי, אני יכול להתרגל לזה..
" מה שם השיר?" עברי שאל.
" נאמן" מלמלתי למיקרופון.
" אוקיי בהצלחה." עברי אמר.
התחלתי לנגן, והמילים כבר מתגלגלות מהפה שלי, המלודיות אותם הכנתי בבית הצליחו באופן מדויק ולא התבלבלתי בשום מילה ובשום אקורד, פורטיס ועברי נראו מרוצים ושירי לא מספיקה לבכות כבר כמעט דקה.
סיימתי את השיר, אלף אנשים עומדים, כולל המנטורים, ואני המום כולי.
" יש לך את האקס פקטור!" המנטורים צרחו בהתלהבות ואני אמרתי את המילה "תודה" בערך אלפי פעמים, כל כך שיבחו אותי, כל המנטורים, אבל אני סתם עמדתי שם כמו בול עץ, מרגיש שאני עוד שנייה מתפוצץ.
" קיבלת ארבעה כן, נראה אותך במחנה האימונים!" עברי אמר אבל אני רק רציתי לרדת מהבמה, הרגשתי שאני מתעלף, רגע לפני שירדתי מהבמה הרגשתי שהלב שלי באמת מתפוצץ.
זאת הייתה הפעם הראשונה שהתעלפתי, מול אלפי מצלמות, טוב, לפחות עכשיו אני יכול להיות בטוח שישדרו את האודישן שלי.


תגובות (8)

יש כמה טעויות… אבל אהבתי :-)

23/08/2014 20:43

אבל איך זה הגיוני שהוא וויתר על הלימודים אם יש חוק חינוך חובה?

23/08/2014 20:48

    הגיוני ביותר, אני מכיר מישהוא שעזב את בית הספר מסיבות שאני לא יפרט כאן והבית ספר אישר לו והוא לא לומד.

    23/08/2014 21:13

הכיוון הזה מעניין כי אני רוצה לדעת איך תיגע בתחומים האלה. אני חושב שהמשפט "רק תשיר ותהפוך לכוכב" ממש טוב לפי דעתי כי האופטימיות בו שקרית בצורה שכל כך מתאימה לתוכנית ריאלטי (אני לא סובל תוכניות ריאלטי אז יכול להיות שזה רק אני חושב ככה). מה שמפריע לי זאת התגובה של טל, הוא באמת כל כך נאיבי?
יש טעויות של פיסוק, ומספרים אתה כותב במילים, חוץ מזה אין דברים טכנים.
"אבא שלי נפטר במלחמת לבנון השנייה", התכוונת נהרג נכון? או נפל… כי זה צריך להיות נהרג או נפל. אני די בטוח שנפטר אומרים על נסיבות טבעיות.

ד"א, עברי לידר הוא אחד הזמרים האהובים עלייך?

23/08/2014 21:28

    שמח שהכיוון הזה מעניין אותך, אני מהאנשים שמכורים לראליטי למרות שהם יודעים שהראליטי לא ממש אמיתי, תמיד מצחיק אותי לראות מה התוכניות מנסות למכור לנו, אני הולך להציג את תעשיית הראליטי והמוזיקה בצורה שאני חושב שהיא עובדת ולא בצורה שהיא עובדת אז אני מצטער מראש לגבי זה.
    לגבי התגובה של טל, לפי הדמות של טל שהצגתי לעצמי בראש זה בדיוק מה שהוא היה חושב, כשחשבתי על הדמות של טל חשבתי על עצמי כשהייתי צעיר יותר עוד כשהיה לי חלום להשתתף בתוכנית ראליטי, אבל לא סתם להשתתף, להיות הכוכב, הזה שיזכרו את השם שלו.
    לגבי המספרים אני אשים לב לפרקים הבאים, טעויות פיסוק קשה לי לתקן כי לעולם לא הבנתי מה הבעיות כי אני בכל זאת לא למדתי על פיסוק בבית הספר ואני באמת לא בטוח אף פעם אם אני שם את הסימני פיסוק במקום הנכון, אני מצטער מראש גם על זה XD
    לגבי האבא, אני מתקן את זה עכשיו, תודה ששמת לב כי אני לעולם לא שם לב לדברים הקטנים האלו.
    ולגבי עברי לידר, הוא לא אחד מהזמרים האהובים עלי אבל אני אכן מעריך אותו ואוהב את המוזיקה שלו.
    שמח כל כך שאתה רושם ביקורת, כי זה באמת המטרה שלי כשאני מעלה את הסיפור לאתר :)

    23/08/2014 22:04

וואו!!!!
אני מסכים שיש כמה טעויות של פסיק אבל בסך הכל זה סיפור נדיר!
אני ממש אוהב את הסגנון בו אתה כותב, כשאתה מנקודת מבט של נער אתה משתמש בשפה הנכונה של הנערים ולא בשפה גבוהה מידי שא מתאימה לנוער

24/08/2014 00:17

    שמח שאתה אוהב :)
    אשמח אם תמשיך לעקוב אחרי הסיפור :)

    24/08/2014 01:53

וואו בן 15!” פורטיס התלהב מה שמילה אותי בביטחון.
———-
מה שמילא אותי בביטחון*.

אני אוהבת שמדברים על כל דבר שקשור לריאלטי- מוזיקה.
זה נחמד XD
אבל האמת שזה היה עוד יותר נחמד אם הוא לא היה עובר XD
ולא היה עוד דמות טראגית שכולם אוהבים לרחם עליה בתכניות ריאלטי.
אבל אני אוהבת את זה!

24/08/2014 17:37
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך