מבחן מכשיל (חלק א')

יום יום, מאדי חברה מבית הספר לבית ריק. היא זרקה את התיק בפינת החדר והתיישבה על הספה. היא חשבה שוב ושוב על היום שעבר עליה ועל כל המעשים שעשתה היום. כמובן שהיא ידעה שזאת הייתה טעות מצדה, אבל מה כבר היא יכלה לעשות? חוץ מזה, כדי להיכנס למסיבה הזאת צריך להיות סופר מקובל ולא יזמינו מישהו כמוה אז למה שהיא תתנגד לדבר היחיד שיוכל להכניס אותה למסיבת השנה? היא הסתכלה על הפלאפון שלה וראתה שיחה שלא נענתה ממנו. היא כל כך לא רצתה להתקשר חזרה אבל ידעה שאין לה בכלל ברירה. היא חייגה וחיכתה 2 צלצולים עד המענה. מהצד השני ענה האנטר, "טוב שחזרת אליי. עשית מה שהיה צריך לעשות?" מאדי ניסתה לענות אבל לא יכלה לבלוע את הגוש המחניק שהיה תקוע לה בגרון. "הלו?" חזר ואמר האנטר. "כן, כן, סליחה. מה אמרת?" ."את עשית מה שביקשתי?" הוא שאל בקול מעוצבן. "כן. הכל טופל, הוא לא ידע מאיפה זה בא לו" ניסתה מאדי לצחוק אך כל מה שיצא מפיה היה צחוק עצבני שהעיד על כך שהיא פחדה . היא העיפה מבט מהיר על השעון וחיפשה תירוץ מהיר כדי לנתק. "טוב תקשיב אני חייבת לזוז ו-" "הכשילו לו את המבחן?" שאל האנטר. מאחורי הטלפון נשמעו קולות לוחשים אחד בין השני, "מי שם איתך?" שאלה מאדי. "אתה זוכר שאתה צריך להכניס אותי למסיבה נכון?" "וואו תרגיעי כמה שאלות יש לך, אין פה אף אחד חוץ מההורים שלי ואחי וברור שאני זוכר. עסקה זאת עסקה נכון?" הוא צחק וניתק. מאדי בהתה בפלאפון שלה עוד הרבה זמן לאחר שהאנטר ניתק לה. היא חשבה אם היא עשתה את המעשה הנכון בכך שהאשימה את טיילור בהעתקה במבחן. הכל התחיל לפני השיעור השלישי, לפני המבחן הגדול במתמטיקה. מאדי סגרה את הלוקר שלה בטריקה והתקדמה לעבר הכיתה כשלפתע האנטר ועוד 2 בנים מהכיתות הגבוהות התייצבו מולה. "היי, מאדי נכון? שמענו שלא הזמינו אותך למסיבה של מריה, חבל .. " אמר האנטר ותקע במאדי מבט מזלזל. מאדי דחפה את האנטר ממנה והתחילה להתקדם לכיתה. "כן חבל, עכשיו אם לא אכפת לך, יש לי מבחן ואני צריכה ללכת" היא השפילה את המבט לרצפה והגבירה את מהירות הליכתה. היא לא ממש הבינה מה 3 בנים מכיתה י"ב רוצים מילדה מושפלת אחת כמוה. היא פתחה את דלת הכיתה ולאחר רגע הרגישה את מגע ידו של האנטר על כתפה. "אני יודע שאת רוצה להכנס למסיבה הזאת" "אני לא" אמרה מאדי וניסתה להשתחרר מאחיזתו. "יש לי משהו שאת יכולה לעשות בשבילי. ובתמורה, אני אתן לך הזמנה למסיבה הכי חמה בשנה. מה את אומרת?" אמר והביט בה עמוק בעיניים. ראשה אמר לה לא להסכים ולהתרחק במהירות, אבל הלשון שלה מיהרה לדבר "מה אתה צריך שאני יעשה?" היא שאלה. "זה פשוט. פשוט שימי בקלמר של הילד הזה מהכיתה שלך .. טיילור, את התשובות למבחן וכשהמורה יראה את התשובות הוא יכשיל אותו. פשוט נכון?" מאדי היססה ושאלה, "בשביל מה אתה צריך את זה?"
"יש לי את הסיבות שלי" וזה כל מה שהוא אמר. הצלצול נשמע בכל רחבי בית הספר והוא הסתלק. מאדי ידעה שהיא הולכת לשלם על זה הרבה, אבל הייתה מוכנה לעשות הכל כדי לעלות את מעמדה החברתי. האנטר מאוד חשוב בבית ספר הזה, ורק בהקשת אצבעות היא תוכל להפוך בשנייה לילדה הכי מקובלת בבית הספר. היא ניגשה לשולחן של טיילור כשבידה התשובות למבחן ולא חשבה פעמים לפני ששמה אותם בקלמר שלו. היא התיישבה במקומה וחיכתה שהסיוט הזה יגמר.