Do you remember those times …? פרק שמיני

זה תמיד חייב לקרות ! תמיד !. אנחנו מכירים כבר כמעת חצי שנה ועדיין לא הצלחתי לעשות את זה ! . אולי אנחנו לא באמת צריכים להיות ביחד , אולי זה לא מה שצריך להיות ? ….אולי הגורל מנסה לסמן לנו שאנחנו פשוט , לא מתאימים .
~נקודת המבט של הארי ~
"עם זה כ"כ משעמם ולא כיף … למה הבאת אותי לכאן ?" היא שואלת מכוונת את פניה לפני וחיוך לא מבין מופיע על פניה. "תשובתי יכולה להיות מוסברת ומובנת לחלוטין " אני מזייף טון רשמי שגורם לצחוק קל לצאת בין שפתיה . השפתיים שלה …כ"כ אדומות יפות עגולות אני רוצה להרגיש אותם על שלי לגעת בהם לחוש בהם …לרגע אני נושך את שפתיי ואז נזכר שאני צריך לתת לה תשובה ."כי כיף לי להיות איתך " אני מחייך . היא משפילה את מבטה כך שהקוקו שלה שהדוק לראשה בגומייה שקופה נופל על פניה ומסתיר אותם.
"באמת ?" היא שואלת ועיניה מציצות מעט מבעד לשערה בצבע בלונד כהה מעט.
"כן . ברור ! למה , למה לא ?! …אני מתכוון ..את מצחיקה וכל זה וזורמת וכיפית וכל זה" אני מסיר את מבטי מממנה ונכנס לחנייה .
"לא פשוט .." .
"מה ?" אני תוקע אותה ומשום מה מסיר את ידיי מההגה ונתקע באמצע החנייה . בזמן כמו זה ג'ו הייתה אמורה להאיר לי שאנחנו מפריעים לאנשים להיכנס לחנייה , אבל במקום זה היא פשוט הסתכלה עלי .
"גם אני נהנת איתך " היא חייכה ,גורמת לי לקרב את פני אל פניה . בצורה רגילה וספונטנית היא מקרבת את פניה ואני קרוב אליה יותר מתמיד "אני …" .
"ביפ !!!!!!!!!" צופר של רכב אחר שרצה להיכנס לחנייה קטע דברי ואת הרגע . בתנועה פתאומית שנינו מתרחקים ומסתכלים ישר , אפחד מאיתנו לא מביט הישר לשני פשוט ממשיכים לנסוע ואני ממשיך לחפש חנייה . כמעת , כמעת אמרתי לה , מה אני מרגיש . מה אני מרגיש כבר שעות שלמות ימים שלמים שבועות שלמים ….כבר כמעת 5 חודשים אני אוהב אותה . ועכשיו כמעת אמרתי לה את זה ….אני פשוט צריך ללמוד מהרגעים האלה , לא למשוך את זה יותר מידי …החיים זה לא סרט , שמישהו יקבע כמה זמן נביט אחד על השני ורק אז נתנשק . אני צריך למוד לעשות את זה ישר . ישר ומהר . אבל אולי ….אולי היא בכלל לא אוהבת אותי ,אולי היא בכלל לא מרגישה משהו עלי …לא , לא אלינור כבר סיפרה לי מה היא מרגישה כלפי … אבל יכול להיות ג'ו סתם אמרה את זה … כי ידעה שאלינור עשויה לומר לי את זה … או שאלינור לא רצתה לפגוע בי ….. לא , זה סתם פנטזיות ופחדים ….אני לא יכול לומר בביטחון שהיא מרגישה משהו עלי אבל לפי אלינור ולואי אז היא כן מרגישה עלי משהו …. וואו בלבלתי את עצמי ! .
אבל , יכול להיות שאנחנו לא אמורים להיות ביחד ,שזה לא יהיה לנצח … שהגורל מנסה להזהיר אותנו ! שזה לא צריך להיות , לא צריך לקרות ….שאני סתם מאוהב יותר מדי …אולי אנחנו באמת לא נועדנו להיות ביחד …………
לא ! לא ! לא ! אני לא מוכן לוותר ככה … אני אוהב אותה , אני צריך אותה ! אני מרגיש אליה משהו ! זה חייב להיות זה ! אפעם לא הרגשתי ככה ….כלפי אפחת …לא כלפי אמה לא כלפי טרישה ולא כלפי אנה ! …רק אליה ! היא תהיה שלי ! ג'ו תהיה שלי.
"הי ליאם …עוד כמה זמן זה נגמר " שאלתי את ליאם בלחש שישב מעבר דניאל וג'ו .
"15 דקות " הוא לחש בחזרה .
ראיתי פיהוק קל בוקע מפיה של ג'ו . "עוד מאת זה נגמר " אני לוחש באוזנה .
" אני בחיים לא אשכח לך את זה סטיילס " היא צוחקת מעט בלחש בדיוק כמוני . את שאר 15 הדקות של תצוגת האופנה העברנו בלצחוק על הבגדים המוזרים של הדוגמניות .
אחת הדוגמניות עברה ."הי הארי , אינה קארה " דניאל לחשה לעברי .
דניאל בסדר ,אני חושב שהיא וג'ו מסתדרות די טוב .
"כן "אני מחייך בחזרה . אני זוכר את קארה …היא די בסדר …לא כמו שאר הבנות שיצאו איתי .
"מי זאת קארה?" קולה של ג'ו מצטלצל באוזני . הצבעתי אליה נכנסת חזרה . "אתה מכיר אותה ?" היא שאלה
. "היה בנינו פעם משהו לא הלך כ"כ טוב ….אבל אנחנו חברים ממש טובים " . חייכתי . גם ממנה בה חיוך .
"אני פשוט צריכה את השמלה הזאת !!" דניאל הייתה עם ג'ו מקדימה בזמן שאנחנו הולכים ליציאה עם כל שאר האורחים . "אז מה אתה חושב ?" ליאם שאל .
"על מה ?" אני שואל .
"התצוגה הזאת ?" הוא חוזר .
"אני חושב שדניאל נהנתה " אני מחייך ורואה את ההתרגשות בעיניה .
"כן " הוא צוחק ומסתכל אליה ועל ג'ו .
" ומה עם ג'ו ?" הוא שואל .
"זה לא הסגנון שלה ..אבל לא יכולתי לבוא לבד ….זאת אומרת נראה לי שזה היה יכול להיראות מטומטם עם היית בה עם דניאל ואני הייתי בה בלי אפחת " אני אומר והוא מהנהן לאישור .
~כעבור חודש נקודת המבט של ג'ו ~
"תצאי תצאי מאיפה שאת לא מתחבאת "הארי אומר לא יודע שאני בעצם מאחורי הארון שנמצא ממש מאחוריו .
"בו" אני קופצת על גבו מאחור . במידית הארי מסתובב בקפיצת בהלה , הוא עם גבו למיטה בזמן שאני על גבו ,צוחקת בלי הפסקה . אני יורדת למיטה עדיין צוחקת .
"בחייך האז ….אתה כ"כ היסטרי …אני בטוחה שהצעקה שלך שברה כמה חלונות בבית " אני צוחקת .
"זה לא היה מצחיק " הוא מתיישב לידי על המיטה וצוחק מעט .
"אז למה אתה צוחק " הוא שותק . הוא לוקח לידיו כרית ודופק לי אותה בראש . "או זה מתחיל ". אני מתחילה לזרוק גם אני על ראשו המטולטל כריות ומהר מאוד מתפתחת מלחמת כריות אכזרית .
~למחרת~
קרני האור חדרו לעיני ….באיטיות רבה ריסי התנקו אחד מהשני ועיני הכחולות אפורות נפקחו , לא ממש זכרתי מה היה אתמול . אני רק זוכרת שבאתי אל הארי בערב ושיחקנו עם לואי מחבואים …ואז לואי החליק והלך הביתה ואני והארי עשינו מלחמת כריות ונרדמנו ……….. רגע נרדמנו ?!
מיד הרגשתי זרועות עוטפות את גופי ואת הצפיפות שיש על הספה הקטנה שבחדרו של הארי , עליה נרדמנו אתמול .. סובבתי מעט את ראשי , טלטלי שוקולד נגעו מעט במצחי ונשימות קלות ננזפו על אפי
. אני לא מאמינה שזה באמת קורה לי !? , איך יכולתי להירדם איתו על אותה ספה ….אבל ההרגשה של גופו קרוב כ"כ לגופי צמררה אותי . אבל הייתי צריכה להתעורר בשלב כלשהו ולחשוב מה לעשות …. עם נתעורר ביחד ונראה אחד את השני ככה זה יהיה נורא מביך , לשנינו !
אני פשוט יכולה להירדם שוב , זה גם יוצא אותי מהמצב המביך , וגם ייתן לי עוד קצת זמן עם הצמרמורת הנעימה שהספיקה להשתלת על כל גופי.
~נקודת המבט של הארי כעבור שעה ~
פיהוק קל יצא מבין שפתי ברגע שהרחתי את ריח הבוקר שנכנס לחדר מהחלון שממול לספה שאני וג'ו נרדמנו עליה אתמול ……………………………………………………………………………………………………………………………………………. ….. אני וג'ו נרדמנו על אותה ספה אתמול ?!
מיד הרגשתי שיער חם נוגע מעט באפי ורעש נשימות חלושות . הרמתי את ראשי ושמתי אותו על כף ידי בזמן שהמרפק נשען על הספה , כך קיבלתי נקודת תצפית מעולה כדי לראות עם מי שבאמת איתי בספה הייתה ג'ו . שפתיה נחו בתנוחה מושלמת אחת על השנייה אפה העדין ועיניה העצומות , ריסים שחומות יוצאות ומתארכות , כן זאת בהחלט ג'ו …אין יותר יפה מג'ו . "וואו זה מביך " מלמלתי בשקט . ליטפתי קלות את לחייה ,היא מדהימה . עם רק היא הייתה שלי ….עם רק יכולתי עכשיו להצמיד את שפתיה לשלי , שהיא הייתה מתעוררת ואני הייתי אומר לה בוקר טוב, אני אוהב אותך . למה הכל חייב להיות כ"כ מסובך ?! . החלטתי לקום בשקט לפני שתתעורר , אני בטוח שהיא לא תרגיש כ"כ בנוח אחרי שתדע שישנו ביחד . קמתי התיישבתי וקמתי מהספה הקטנה שהייתה בחדר שלי , היא עמדה שם רק ליופי …אני לא מבין איך נרדמנו עליה . לבשתי חולצה נקייה בצבע שחור . כן יופי , שחור ….בדיוק כמו החיים שלי ! למה , אהבה חייבת להיות דבר כזה מסובך ?!
~כעבור שבוע ~
כל העניין עם הארי ושישנו על הספה בחדר שלו הסתדר , הוא קם לפני . אבל עדיין נורא מסקרן אותי לדעת איך הוא הרגיש לגבי זה . היום הארי נסע לבקר את המשפחה אז נשארתי לעבוד .
"מה קרה את חולמת היום ?" אמה ניגשה עלי .
"אני עייפה "ניגבתי את הקצפת שנשפכה למחוץ לכוס .
"טוב , את עושה היום משהו , אחר הצהריים ?" היא שאלה כבדך –עגב .
"אממ לא ממש , חוץ מלישון , שומדבר מיוחד " אני אומרת מביאה חיוך קטן , ומתארגנת לסיום המשמרת שלי .
" עם את רוצה , אפשר לצאת לקניון ….אני את וטייט'" היא צינה את שמו של עוד חבר מהעבודה .
" אפשרי ….נדבר כבר " אני מחייכת ולוקחת את התיק שלי .
"טוב תתקשרי עלי , או לטייט " היא אומרת בזמן שאני יוצאת משטח העובדים מאחורי הדלפק .
"אוקי ..בי " אני אומרת ויוצאת .
"-רוצה לבוא – ליאם –" אס.אמ.אס מהנייד של נייל אבל הוא בעצם מגיעה מליאם.
"-לא יודעת , אני עייפה …. בדיוק סיימתי לעבוד – " החזרתי .
"אבל זאין ונייל משגעים אותי….נייל מפליץ בלי הפסקה וזאין מחליק על התחת ומתחיל לבכות !!-" הוא כותב ויוצא שאני מתחילה לצחוק באמצע הרחוב .
"טוב נו …. לפחות קצת אקשן יהיה היום – " כתבתי והכנסתי את האיפון לתיק .

"הי " נכנסתי לבית של זאין שם היו ליאם ונייל כרגע .
"יש לך אוכל ?" נייל הגיעה בריצה כשזאין יושב על גבו .
"אההה לא …ולמה זאין על הגב שלך " אני תולה את התיק על הוו .
"כי הוא הסוס שלי !!"זאין מרים את ידו לאוויר ושניהם עולים למעלה , והמסדרון נשאר ריק כאילו לא היו פה .
"הי" התיישבתי על הספה בין ליאם ולואי ,שכנראה הספיק להגיעה .
"הרבה זמן לא ראינו אותך " לואי מחייך .
"יותר מידי זמן …את כל הזמן עם הארי " ליאם מחיך ללואי ואני מגלגלת את עיני .
"לא התגעגעת אלינו אפילו קצת ?" נייל מגיעה גם הוא לסלון .
"ברור שהתגעגעתי …." קמתי וחיבקתי אותו .
"וואו ..שמשי היום ,יחסית למזג האוויר בזמן האחרון …" זאין מגיעה גם הוא ונשען על המשקוף .
הבטתי מבעד לחלון , במאת שלא שמתי לב למזג האוויר …השמש יצאה , לא ממש רואים אותה אבל כשאני נזכרת שהלכתי לפה …באמת היה נעים , לעומת הקור ששרר בחוץ בימים האחרונים .
"חבל שהארי נסע , היינו יכולים לעשות משהו ..כולנו ביחד " אני מחייכת .
"למה אתם בכלל ? לא … לא ….לא ביחד " זאין שואל .
" לא ביחד…?" אני שואלת לא מבינה .
"הוא שואל למה שניכם עדיין רווקים ולא ..את יודעת ..זוג " ליאם כאילו מסביר את דבריו אפילו שהבנתי אותם מהרגע שזאין אמר אותם ….פשוט ניסיתי להתחמק מהתשובה כמה שיותר .
"תראו חברה …..הארי ואני חברים טובים " אני אומרת והם ממשיכים להביט בי כאילו מצפים להמשך .
"ו…." נייל שואל .
"ואנחנו חברים טובים ….פשוט חברים טובים " אני אומרת וליבי עוד רגע מתפוצץ מכאב….. כמה שהייתי רוצה להחליף את המילים האלה למילים :'הארי הוא שלי …אני אוהבת אותו ' .
"אבל כולנו רואים שאתם ….מחבבים אחד את השני " לואי מנסה לא להכאיב ושואל את זה בדרך הכי עדינה שיש .
"מה מחבבים ……… הם מאוהבים אחד בשני ….אתם זוכרים אך לפני יומיים הארי אמר …" זאין מתחיל לספר . ליאם שיישב לידו תקע בבטנו מרפק "אווץ' בשביל מה זה היה ?!" זאין תוקע את מבטו בליאם .
"אני חושב , שאנחנו צריכים להניח להם לפתור את הבעיות שלהם ………לבד " ליאם אמר ,הדגיש את המילה "לבד" והניף מבט בבנים .
"בדיוק" לואי אומר בחיוך .
"לפחות יש פה מישהו חכם" אני מגלגלת את עיני .
"חברה ….אי אפשר לוותר ככה …..צריך שהם יהיו ביחד " נייל אומר.
"כן ..מי בעד שנעזור ?" זאין אומר והוא ונייל מרימים את ידו .
"בני כמה אתם חושבים שאתם ?" ליאם מקמט את גבותיו לאחד ומסתכל אליהם בלא הבנה .
"לא משנה …….אנחנו תמיד פה בשבילך " נייל אומר בזמן שהם מתכוננים לעזוב את הסלון והולכים להמשיך עם השטויות שלהם .
" הנה כרטיס הביקור שלנו " זאין מושיט לעברי חתיכת נייר בזמן שהם עוזבים את הסלון .
"זה כרטיס ביקור של חברת הובלות 1!" אני צועקת .
"את הורסת את הרגע !!" הוא צועק בחזרה ואני מניחה את פיסת הנייר על השיש . אנחה כבדה יוצאת מפי ואני קוברת את ראשי בתוך ידי .
"אני שונאת את החיים שלי !" אני ממלמלת .
"אוווווו" לואי מחבק אותי מצד אחד וליאם מהשני . "זה שאת והארי אידיוטים עיוורים שלא רואים אחד את השני לא אומר שנגמרו החיים " .
"וואו ליאם אתה נורא טוב בהערות מעודדות ……תודה רבה " אני אומרת שוב , רק לואי בעצם יודע מה אני מרגישה באמת . הוא מעביר את ידו על שערי בעידוד . "אני אוהבת את הארי " אני מביטה בליאם , עם עיניים מתחננות , לא יודעת למה . הוא מביט בי בחיוך ואני משפילה את מבטי .
"אז למה את לא ואמרת לו ?" הוא כורך את זרעו סביב כתפי .
"לא יודעת אני פשוט …….זה לא יוצא ……זה כמעת קורה ,כל הזמן ..תמיד משהו נתקע , וזה לא קורה " עיני מתחילות לשרוף ואני כבר רוצה לבכות ….אני עוצרת את הדמעות בזמן והם נשארות במקום מוצאן .
"אני אוהבת את הארי " אני לוחשת שוב .
"צריך פשוט …..לעזור לכם לעשות את זה " ליאם ממלמל .
"שזה אומר ….." לואי מביט לעברו .
"לא יודע , לנעול אותם בחדר או משהו " ליאם אומר במשיכת כתפיים .
"אז את רוצה לומר שלא נישקת אותו עדיין ?" לואי שואל .
"כן" אני אומרת בלחש . "עדיין לא נישקתי אותו " אני מוסיפה .
"אבל אני רוצה לנשק אותו" אני נושכת את שפתיי ומרימה את מבטי לליאם ולואי , מנסה לעודד קצת את עצמי .
"רוצה לנשק את מי ?" הארי נכנס לסלון .