Do you remember those times …? פרק שביעי

"אני לא " אני מחבקת אותו וסופגת כמה שרק אוכל ממגעו מריחו ומכל דבר שקשור עליו . הוא כבר היה רחוק מביתי כשנופף לי ללום וצעק "ביי" . "בי" צעקתי בחזרה . "אני אוהבת אותך …" אני לוחשת ….
~כעבור חודש ~
כבר חודש עבר באז שצבעתי את החדר . כבר שלושה חודשים עברו מאז הפגישה הראשונה שלי ושל הארי , כשהפיל אותי בקניון . כבר חודשיים עברו מאז הדייט הראשון שלנו . כבר שלושה חודשים שאנחנו מכירים . כבר חודשיים שאנחנו יוצאים ביחד . אנחנו מדברים כמעת תמיד ואין שבוע שלא ראינו אחת את השני לפחות פעמיים .
היום הוא רוצה לקחת אותי להקלטות שלהם . אין לי בעיה עם זה . את האמת אפעם לא שמעתי אותם שרים חוץ מההופעה שהייתי בא עם טרו לפני כמעת שלושה חודשים , וגם אז לא הכי הקשבתי .יצאתי מהמקלחת ולבשתי ג'ינס כחול וג'קט של ג'ק ווילס שהארי קנה לי . היום יום גשום , יותר נכון שבוע גשום ."טרו ! איפה המגפיים שלי !?!?" צעקתי . אין תשובה . "טרו איפה המגפיים שלי?" !??!" אני צועקת מחדרי שוב אבל אין עונה . "טרו" נכנסתי לחדרה . היא גם לא כאן … שלחתי לה אס.אמ.אס
"-טרו … איפה המגפיים שלי !??!-" .
"- הם אצלי ! את יודעת שאני אוהבת אותם …קחי את שלי –"
היא שלחה .
יופי המגפיים שלה עם עקבים ואני שונאת עקבים ! . לבשתי את המגפיים האפורות שלה על העקב וכשקמתי מהמיטה כמעת נפלתי . אחרי כמה דקות של הליכה בחדר הצלחתי להתרגל לעקב ולא נפלתי מרגליי . בכניסה לביתי לקחתי מהקולב את הבלייזר החמים שלי בצבע אפור ושמתי אותו עלי . יצאתי לעבר המונית שהזמנתי לפני מספר דקות כאשר טיפות גשם יורדות על עורפי ומקררות את גופי . אמרתי לנהג את הכתובת שהארי הביא לי לאולפן הקלטות ונסענו .
הגעתי לאולפן . שילמתי לנהג ויצאתי מהר לעבר מכסה מפנה הגשם . הגעתי לבנין כאשר מעל הכניסה יש גג קטן שמונע מפני הגשם להרטיב את גופי . הבאתי לשומר את אישור הכניסה שהארי נתן יל ונכנסתי . "חדר 4 …" מלמלתי וחיפשתי חדר של הדלת כתוב 4 . אחרי כמה דקות של חיפושים מצאתי אותו נכנסתי וקולות צלולים ונעימים נשמעו , הקול האחרון של השיר היה קולו של זאין .
הוא גמר את השיר . קולות צהלה נשמעו אחרי שסיימו ואני נכנסתי ."הי " אמרתי כשנכנסתי . הבחורים העבירו את מבטם עלי וכך גם עוד שניים שישבו ליד כל הפתורים ושלטו על הכל . "מה אמרנו על להביא בנות ?!" אחד מהם העביר את מבטו ממני לבנים . "סורי …" הארי אומר כשמרים את ידו . "טוב צאו לחמש דקות הפסקה . אחרי זה נקליט את השיר הבא וסיימנו כאן " השני אומר וקם לעבר חדר צמוד . הבנים יוצאים מהתא ומחבקים אותי אחד , אחד . "אסור היה לי לבוא !? למה לא אמרת ?!?" אני שולחת לעבר הארי מבט כועס ומסרבת לחיבוק שעמד להציע לי כמו כל שאר הבנים . "נו …חשבתי שתבואי קצת יותר מאחור אחרי שנסיים להקליט את השיר הבא ונלך עלי …או לאנשהו …" הוא אומר . "טמבל !" אני מחבקת אותו בחיוך ציני .
"מהר נו תוציא את המפתח !" אני דוחקת בהארי כששנינו עומדים מול דלת ביתו והגשם המטפטף עלינו . "אני עובד על זה !!" הוא אומר מתוך הקפוצ'ון העבה שלו ומחטט בתיק שלו . "סוף סוף !" שנינו נכנסים לבית וסוגרים מהר את הדלת כדי שקור לא יכנס . הארי מוריד את הנעליים והמעיל וכך גם אני . "אה.. הג'קט שקניתי לך !" הוא אומר בחיוך כבד רואים שהוא עייף אבל מנסה להישאר ער . עם היה יכול מזמן היה צונח ונרדם אפילו על המדרגות .
. " כן …" אני נאנחת . הוא משתעל שיעול חזק לרגע ואני רק חושבת מה קרה לו פתאום .
"את יודעת ….אני לא מרגיש כ"כ טוב "הוא אומר אחרי מספר שיעולים חזקים שחוזרים על עצמם אחד אחרי השני .
" אני חושבת שהצטננת …" אני אומרת ומצמידה לראשו את ידי . "כן . אתה רותח !" אני קובעת
ומורידה את היד ממצחו .
"אני אלך להתקלח .." הוא אומר מסובב את גבו עלי ומתחיל לעלות .
"אני אכין מרק !" אני מכריזה .
."מרק ?! מה את סבתה !?" הוא צוחק צחוק עייף ומעולץ .
"אחותי הייתה מכינה לי את המרק הזה ותמיד הייתי מרגישה יותר טוב …. " .
"עם את אומרת" הוא אומר , מתעטש ועולה למעלה .

אני מגיעה לחדרו עם קערת מרק בידי . אני נכנסת באיטיות ושמעת קולות של השתעלות והתעטשות . "אני צריך טישו !!" הוא אומר כשרואה אותי נכנסת לחדר . אני הולכת לשידה ליד המיטה שלו ושמה את המרק ומיד אחרי זה לשולחן שבחדרו ,שם אפשר למצוא עוד 2 גלילי נייר .
"קח" אני מושיטה . הוא חוטף את הנייר מידי במהירות ומצמיד אותו לאפו .
"תודה " הוא אומר בקול צרוד מוזר וזורק את הנייר המקופצ'ץ לתוך צורת לכדור לשקית מלאה בכאלו . "ואוו השארתי אותך לחצי שעה … מה קרה לקול שלך " אני אומרת .
"כנראה שזה צינון " הוא אומר .
"לא …. את נראה בריא כמו שור!" אני אומרת צינית והוא צוחק מייד ."מדדת חום ?" שאלתי .
"כן .." הוא אומר .
"ו…" .
"39 …" הוא אומר כאילו זה בסדר .
"מה ?! אתה בטוח ?!?!" אני לא מאמינה ולוקחת את מד החום מהשידה שליד המיטה .
"כן .." הוא אומר עייף . לקחתי את מד החום והוא מדד שוב . "אותו דבר " הוא אומר אחרי שצפצוף נשמע והוא מביט על מד החום בעייפות .
"רק דבר אד יכול לעזור ….. זה סופר מרק !! " אני אומרת צינית כמו שאחותי הייתה נוהגת לעשות ואני רק הייתי צורחת אליה שתיתן לי לישון …. אבל האמת, הוא באמת ממש ממש ממש ע-ו-ז-ר ! .
"סופר מרק ?" הוא צוחק .
"אני עצמי לא מאמינה שאמרתי את זה … " אני ממלמלת והוא מגחך .

אנחנו יושבים כעבור כמה שעות בסלון . הטלוויזיה דלוקה ואנחנו אפילו לא מביטים בה . אני יושבת כשרגלי שלובות לישיבה מזרחית על הספה וראשו של הארי על ברכי. אני משחקת לו בטלטלים בזמן שאני צריכה לשאול את הארי את השאלה ה-9 במשחק 21 שאלות (הערה – את המשחק 21 שאלות משחקים כך – אחד בוחר דמות מפורסמת \ידועה\ מוכרת …והשני שואל 21 שאלות … המתמודד שבחר את הדמות צריך לענות בתשובה של כן\לא . ) .
"נו שאלה הבאה … " הוא מציק לי .
"אה…. אתה מנגן באקזו ?" אני צוחקת … כבר יודעת את התשובה מהשאלה השלישית .
"כן " הוא צוחק .
"לאחותך קוראים ג'מה …?" אני שואלת נאחזת באחד הטלטלים שלו ובוחנת אותו .
"כן …" הוא אומר סורק את מעשי . " ומה לעזאזל את עושה לשיער שלי ?" הוא צוחק ומשנה תנוחה לישיבה . "נו …את כבר יודעת מי זה ?" הוא שואל .
" לואי טומלינסון !!" אני עושה כאילו גיליתי אפילו שזאת לא התשובה .
"והתשובה שלך היא ……" הוא אומר " תופים בבקשה " הוא עושה קול של תופים .
" בבקשה שזה נכון בבקשה שזה נכון " אני אומרת ועושה קול של מתפללת לתשובה נכונה .
"וזה לא נכון …." הוא אומר .
" חבל " אני עושה קול של מתאכזבת .
"אוו…. אל תהיה עצובה " הוא אומר ומרים את ראשי המושפל . "תסתכלי על הצד החיובי …. התשובה הנכונה נמצאת ממש מולך " הוא צוחק ואני אחריו . "את יודעת ….המרק מממש עזר לי " הוא אומר מקרב את פניו לשלי ואני צוחקת . אנחנו כבר קרובים לנשיקה ואפינו מתחככים אחד בשני .
"אני לא יודע על איזה מרק אתם מדברים אבל אני בטוח שהוא היה יכול להיות יותר טוב עם הייתם מוסיפים גזר למרק " לואי הופיע משום מקום ואנחנו התנתקנו אחד מהשני .
"אוווו הרסנו רגע רומנטי " זאין נכנס גם הוא צוחק .
"מה ? לא !!! פח" מה … " אני והארי מתחילים לגמגם כמו שני סתומים בזמן שליאם ונייל צוחקים . "טוב הארי …אני ….אלך " אני אומרת קמה מהספה ומיישרת את החולצה .
" את יכולה להישאר את יודעת …" הוא אומר וקם אחרי .
" לא …. אני עובדת היום מ7 … יש לי עוד חצי שעה … אני אלך …" אני אומרת ומתקרבת לכניסה ולובשת את נעלי .
"אני אקח אותך " הוא אומר ומוריד את המעיל מהקולב .
"לא . אתה חולה " אני אומרת ושמה את המעיל שלו בחזרה למקומו .
"הארי חולה ?" נייל מגיע .
"בוקר טוב " אני אומרת לוקחת את הבלייזר האפור ושמה אותו על כתפי .
"אז איך תחזרי , יש גשם… " ליאם מגיע .
"אני אקח מונית , אבל תודה על הדאגה " אני מחייכת .
"אני אקח אותך " לואי מציע .
"אני לא יודעת , קר בחוץ ..אתה סתם תתקרר " אני אומרת כבר מוכנה לצאת .
"נעעע …. יהיה בסדר , בואי " הוא שם את המעיל שלו ויצאנו .

"מהר !" הוא פותח את הרכב בזמן שטיפות מים ענקיות יורדות עלינו .
"וואו מה קרה פתאום …. כבר שבוע מזג האוויר כזה .." הוא אומר .
"כן .." אני ממלמלת חוגרת את החגורה עדיין חושבת על מה שהיה כמה דקות קודם לכן . עוד רגע , רק עוד רגע וזה היה קורה ! ……למה אתמיד הכל חייב להשתבש .
"עכשיו ברצינות … מצטער שהפרעתי לך ולהארי " הוא אומר מתניע את הרכב .
"הפרעת ? במה ?1 …" אני שואלת כשהוא יוצא מהחנייה של ביתו של הארי .
"כן ..כן … ' מה אין בנינו כלום ?! ' 'או קדימה לואי על תהיה מגוחך' " קול צפצפני של בחורה בוקע מפיו.
"הי אני לא מדברת ככה !" אני מנסה לשנות נושא .
" מי דיבר עלייך דיברתי על הארי " הוא אומר ואני מתחילה לצחוק . "אבל באמת …. אתם יוצאים כבר 4 חודשים – " . "
3 חודשים " אני תוקעת אותו .
"וואטאבר !… אבל זה פשוט לא מתקדם לשום מקום !" הוא נאנח יוצר מהחנייה של ביתו של הארי . "אני בכלל זוכרת שלפני שבוע ניסית להפריד בנינו כי אני יהרוס את 'לארי סטילסטיאון' " אני צוחקת . "כן …אבל . רק בגלל שאתם נראים טוב ביחד , אני מוכן לוותר לך …..אבל רק לך !" הוא מאיר לעברי עם אצבע מזהירה .
"אוקי … " אני אני נבהלת .
"נוו .. אי אפילו מוכן לדבר איתו בשבילך " .
"לא אז אני סתם אצא פחדנית שמתנהגת כמו ילדה בכיתה ג' " אני רוטנת . " כשזה יקרא זה יקרא …" . "כמו שזה כמעת קרה עכשיו " .
"כן " . אוי שיט מה אמרתי הרגע ! . "לא ! לאלאלאלא !! ממש לא ! ממש ממש ממש לא !" .
"תוותרי כבר תפסתי אותך " הוא צוחק . "בום ! לואי מנצח שנית !" הוא אומר עם יד מורמת בצורת אגרוף .
"לואי מנצח שנית (?)" אני שואלת לא מבינה למה הוא מתכוון .
"כן , כבר הוצאתי את זה מהארי " .
"הוצאת כבר את מה מהארי ! את מה ?!" .
"אווו?! מישהי מתלהבת !" הוא צוחק .
" לואי אני נשבעת שעם אתה עכשיו לא מספר לי מה הוצאת ממנו…אתה , אתה … אתה תצא מהנסיעה הזאת כאילו , משאית עברה עלייך 30 אלף פעם ….ואתה לא תירא טוב !" אני מאיימת .
"אוי , ג'ו כזאת מצחיקה ומדהימה ויפה … אליו שרק יכולתי לומר לה את זה , אליו שרק יכולתי לחוש בשפתיה …" הוא אומר שוב בטון של נערה צווחנית .
"הארי אמר את זה … " אני שואלת כשהוא עצר ליד ביתי .
"יותר נכון כתב את זה . יומן… " הוא אומר ואני מתחילה לצחוק .
"יומן (?) " אני צוחקת כלא מאמינה .
"יומן " הוא אומר דבר כפשוטו .
"הוא באמת חושב עלי ככה " .
"אני לא יודע .. היא כזאת … היא כזאת .. כזאת שונה , ….היא אפלו לא הטיפוס שלי …. אבל היא אחת שאני רוצה אותה קרוב עלי לנצח " לואי אומר שוב וגורם לי לצחוק מעט .
"גם את זה הוא כתב … " שאלתי לאחר שהצחקוק הקל תם לו מעט .
" לא , את זה הוא אמר . במילים . "

~כעבור יומיים ~
מזג האוויר השתנה .השמש כבר יצאה קצת אבל עדיין נורא קריר , לפעמים יש גשם . עכשיו אנחנו רק מחכים לחורף ולשלג הראשון . אני כ"כ אוהבת חורף . אולי אני לא נראת כזאת , או נשמעת כזאת … אבל אני אוהבת להתכרבל בפוך לשתות שוקו חם עם מרשמלו קטנים בפנים בזמן שהאוויר בחוץ קודר …כן , כן …בפנים יש לי לב ! .

אני והארי עדיין מדברים … גם החום ירד לו , רק חבל …….. שהוא עבר עלי ! .
אז עכשיו אני יושבת בבית מתה משעמום ובעיקר מזה שאני חולה …. אני מרגישה כאילו לקחו אותי , קימטו אותי , זרקו אותי על הרצפה והתחילו לקפוץ עלי כאילו אני איזה טרמפולינה ! .
" ג'ו יש לך אורחים … " אמא נכנסת ומיד אחריה נינה ואלנה .
"נינ' !! אלן !!" אני אומרת והם מחבקות אותי ומתיישבות על 2 הכיסאות שאמא הניחה ליד המיטה שלי , הבנים באים לבקר אותי לפעמים אז יש להם פה כבר מקום .אני אוהבת את העובדה שהם באים לבקר , יצא לי להכיר את ליאם ואת זאין לדוגמה , הרבה יותר טוב .
"איך את מרגישה ?" נינה שואלת .
" מעולה … " אני אומרת צינית .
"תהרגי אותי וזהו " היא צוחקת .
"אנחנו מפריעים " ליאם ונייל נכנסו לחדר .
" רק לפני חצי שעה לואי וזאין הלכו " אני צוחקת והם מתיישבים .
"איפה הארי ? רק הוא לא ביקר אותי ..שזה די מוזר .." אני אומרת .
" הוא לא ביקר אותך ?!" אלנה שואלת בשוק .
"לא" אני אומרת כאילו זה מובן מאליו .
"תירגעו בנות!" זאין אומר בהרמת ידיים .
" בגלל שהארי היה חולה הוא משלים חומר באולפנים … אתם יודעים …הקלטות . הוא ממש בלחץ " נייל אומר ,מגן על חברו הטוב .

~כעבור שלושה ימים ~
" ג'ו ! הזמנה לשולחן 4 " ראיין צועק לעברי ואני רצה לקחת את ההזמנה ולהגיש אותה לשולחן . אז ככה לפני יומיים החלמתי והיום חזרתי לעבודה , הארי עדיין עובד נורא קשה על להשלים את החומר שפספס באולפן אז לא ממש יצא לנו לדבר והוא לא ממש ביקר אותי ….אבל אני מבינה …זה לא קריטי !.
הגשתי לשולחן 4 את הקרואסון שלו .
"הי ג'ו !" דיינה לחשה לעברי .
" כן .." .
" תראי .." היא מצביעה על הבחור שנכנס הרגע לסטארבקס .
"הארי ?" אני אומרת לעצמי ורואה אותו נכנס .
"רוצה להזמין " אני נעמדת מאחוריו .
"ג'ו?" הוא מסתובב מופתע .
" אני נעלבתי " אני אומרת ומסתובבת חזרה לדלפק . "
רגע ! מה קרה !?" הוא נלחץ ורץ אחרי .
" הדבקת אותי ולא באת לבקר אותי אפילו פעם אחת " אני אומרת ברוגז .
" הי ! אני מצטער …עבדתי נורא קשה באולפן ו…" הוא מתחיל לתרץ ולא מבין שאני צוחקת איתו .
" אתה כזה טמבל !" אני מחבקת אותו בחיוך .
"חשבתי שאת רצינית !!" הוא אומר .
"מה נראלך שאני ….אבל אתה עדיין חייב לי פיצוי על זה שהדבקת אותי !" אני צוחקת .
"מה את אומרת על שנלך לאנשהו בערב … מסעדה או משהו ?" הוא שואל .
"אני חושבת שזה אפשרי…אני מסיימת עוד שעה " אני מעיפה מבט בשעון .
"מעולה … אז בנתיים אפשר קפה …" הוא שואל .
"דפוק…" אני חוזרת לדלפק . והוא מתיישב מולו . אני זוכרת שנייל ישב בדיוק שם כשהוא ניסה לשכנע אותי לצאת עם הארי .
"איך את מרגישה עכשיו ?" הוא שואל .
" יותר טוב .." .
"הסופר מרק עזר לך אה.." הוא אומר ואני מתחילה לצחוק .
"מלצרית .." אחד מהשולחנות קורא לי .
" שנייה " אני אומרת להארי וניגשת לשולחן . אני רושמת את ההזמנה שהבחור מבקש וחוזרת לדלפק . " סופלה אחד …" אני צועקת לראיין . " בבקשה " אני מגישה להארי את הקפה והוא לוגם ממנו . אני מתחילה להכניס לתוך כוס גדולה סוכר וחלב וגלידה בשביל המילקשייק שהבחור משולחן שמונה הזמין . הארי מחייך עלי כשאני מוזגת את החלב . " על מה אתה מסתכל …" אני צוחקת .
"סתם .." הוא אומר וחוזר לקפה שלו . אני לוקחת את המילקשייק ואת הסופלה ומגישה אותם לבחור .
" טוב אני סיימתי כאן … אז נצא היום?" הארי שואל .
"אה…כן " אני עונה .
" אני יאסוף אותך ב-8 " הוא שואל .
"ברור " אני אומרת . אנחנו מתחבקים והוא יוצא .
" אני יסמס לך " הוא אומר ואני מנופפת לאישור .

~כעבור שלוש שעות ~
לואי סימס לי בשמו של הארי שאני הארי וליאם הולכים לסוג של תצוגה כזאת וליאם מביא את חברה שלו והארי רצה להביא גם אותי …בקיצור , הוא אמר לי להתלבש יפה . הודעתי להוריי שיכול להיות אני יחזור מאוחר . לפני שעה טרו הביא לי שמלה אלגנטית שאני יוכל ללבוש ונעלי עקב שמתאימות. עכשיו כל מה שנותר לי לעשות הוא לחכות להארי שיגיעה .
"ג'ו ?" אבא נכנס לחדר .
"הי אבא " אני אומרת ."
לאן את הולכת ?" הוא שואל . אבא שלי הוא מאבטח והוא עובד רוב הזמן ככה שלא יוצא לי הרבה לי לראות אותו או לדבר איתו על החיים .
"אני יוצאת " אני אומרת .
"תראי לי את עצמך " הוא צוחק ומסובב אותי על היד . אני צוחקת . "אני נורא שמח שעשית את השינוי הזה . את נראת נפלא " הוא אומר ומנשק למצחי .
"תודה " אני אומרת .
"עכשיו לעניין אחר " הוא אומר ומתיישב על המיטה שלי .
"מה קרה ?" אני שואלת .
"מי זה הבחור הזה שאת יוצאת איתו ?" אני נאנחת . אבא של תמיד היה בררן כלפיי בנים , לא מניסיון אישי כמובן כי לי אפעם אל היה אפחד …אבל טרו תמיד סבלה … היו לה איזה 100 בנים בחיים והרוב ברחו ממנה בגלל אבא שלי ….
" אבא זה סתם , אחד "אני מסננת לעברו .
"ג'ו אני הייתי רוצה לפגוש אותו " .
"אבא אנחנו אפילו לא 'ביחד ' או 'זוג' או איך שטרו לא קוראת לזה …אנחנו פשוט יוצאים " אני אומרת . "עדיין …..אמא אמרה שאת יוצאת איתו , ולא סתם יציאות של ידיד וידידה " .
"מה היא יודעת !? היא …..אני לא דיברתי איתה עליו " אני אומרת .
"כן אבל טרו סיפרה לה , ואני יודע שעם טרו את מדברת די הרבה בזמן האחרון" .
"אבא , אני נשבעת לך שברגע שיהיה משהו את תדע מזזה ראשון , לפני כולם ! " אני אומרת ונושקת למצחו .
"גם לפני טרו ?" הוא צוחק .
"גם לפני טרו " .
"ו….. תזמיני אותו לארוחה אצלנו " הוא שואל כאילו מחזיק אצבעות שתושבתי תהיה חיובית .
"אבאאא !!!! אני לא רוצה שהארי יברח כמו שהחבר של טרו יברח " אני נאנחת .
"אז קוראים לו הארי " הוא אומר .
"כן קוראים לו הארי ….ואפשר לוותר בבקשה על הארוחה " אני מתחננת .
" אני לא יפחיד אותו יותר מידי בסדר " הוא צוחק .
"טוב נו …." אני נאנחת .
"ג'וווו !!!!" אמא צועקת מלמטה . "לכי " אבא אומר ומחבק אותי .

"הי " אני מחבקת את הארי בכניסה לביתי .
"את נראת נהדר " הוא אומר מתוך החיבוק.
http://www.polyvore.com/london/set?id=56927617
."תודה …..גם ….אתה " אני צוחקת .
"אהמ-אהמ !" אבא שי עוד יקבל ממני כשאני יחזור .
" הארי תכיר זה ….אבא שלי " אני אומר ובין שפתיי ממלמלת סליחה .
"שלום " אבא מפנה את ידו לכיוון הארי .
"הי " הארי אומר ולוחץ את ידו . "תענוג להכיר אותך " הוא מוסיף .
"אהמ –אהמ " נוסף נשמע וברור שאני יזהה אותו .
"וזאת אמא שלי " אני אומרת מובכת . "נפלא להכיר אותך " הוא מנשק את ידה .
. " שלום בחור צעיר " אמא אומרת . לא אני לא מאמינה למה שהולך כאן …. 'בחור צעיר ' באמת אמא ?!?! את עושה את זה בכוונה ?! . אבא שלי התחיל לתחקר אותו.
"ובן כמה אתה ?" .
"טוב אבא נראה לי שזה מספיק ….!!!….הארי אנחנו לא מאחרים ?" אני אומרת ודופקת לו מרפק כדי שיענה תשובה חיובית .
" אה…כן , אבל היה נחמד להכיר אתכם " הוא ואמר בחיוך .
"כן גם אותך " אבא עונה גם בשמה של אמא ואנחנו יוצאים .

"אני כ"כ מצטערת " אני אומרת כשאנחנו נכנסים לאוטו .
" לא זה בסדר ….אמא שלי הייתה מביכה אותי לא פחות " הוא אומר בחיוך .
"טוב אז לואי אמר שגם ליאם יהיה " .
"הם מחכים לנו שם " הארי אומר ." את תאהבי את דניאל " הוא מוסיף בזמן שאנחנו מהדקים חגורות . "אהההה החברה של ליאם … שמעתי שהיא רקדנית " .
"אכן , אחת הטובות …" הוא עונה ויוצא מהחנייה .
"אז איך היא ?" אני שואלת .
"לא יודע . זאת אומרת ,לא יודע איך להסביר לך . אני מכיר אותה מאז האקס פקטור שם היא וליאם הכירו ….תמיד היינו חברים טובים " הוא אומר ועוצר ברמזור .
"ואלינור ,אתם מבלים איתה הרבה ?" אני שואלת .
"כן …היא ודניאל באות לפעמים … " הוא עונה ומסתכל במראה ."את אלינור אני מכיר מילדות…למעשה ,אני הכרתי אותה לואי " הוא מחיך לכיווני ואני מחזירה חיוך .
"אז מה הולך להיות שם …. בתצוגה הזאת ?" אני שואל מדפדפת בחוברת דפים שמציגה מה יהיה שם.
"לא משהו מיוחד …. יושבים מסתכלים על בחורות שהולכות קדימה ואחורה עם תלבושות מזעזעות … נותנים ראיון שאומר 'נורא נהנתי, התצוגה הייתה מדהימה ' והולכים " הוא צוחק ."לא הכי כיף " הוא מקמט את מצחו .
"דבר אחד עדיין לא מובן לי " .
"מה קרה?" הוא שואל .
"עם זה כ"כ משעמם ולא כיף למה הבאת אותי " אני שואלת מצחקקת מעט .
" או התשובה תהיה פשוטה מאוד . כי אני אוהב להיות איתך " הוא מחייך .
"באמת ?" אני שואלת חלושות משפילה את מבטי ומרגישה שלחיי לוהטות ואדומות .
"ברור ! למה , למה לא ?! …אני מתכוון ..את מצחיקה וכל זה וזורמת וכיפית וכל זה " הוא אומר מביט על הכביש .
"לא פשוט .." .
"מה ?" אנחנו עומדים באמצע החנייה אבל עדיין לא חונים.
"כלום " אני מחייכת "גם אני נורא נהנת איתך " אני מחייכת .
הוא מקרב את פניו לשלי ורוצה להצמיד אותם לשלי "אני …." .
"ביפפפפפפפפפ" צופר נשמע מהמכונית מאחורינו כנראה רוצה לעבור ,כי חסמנו את הדרך .
במידיות אני והארי ניתקנו את מבטנו והתרחקנו אחד מהשני . זה תמיד חייב לקרות ! תמיד !. אנחנו מכירים כבר כמעת חצי שנה ועדיין לא הצלחתי לעשות את זה ! . אולי אנחנו לא באמת צריכים להיות ביחד , אולי זה לא מה שצריך להיות ? ….אולי הגורל מנסה לסמן לנו שאנחנו פשוט , לא מתאימים .