Dreams… (פרק 3)

״בואי!! בואי!! תראי!!! היא מתעוררת!!״ פתחתי את עיניי וראיתי את קונור, ועוד אישה. אני מנחשת שהיא גם ניצלה מההתרסקות. ״מה? איפה אני?״ שאלתי בזמן שהרמתי את עצמי מהאדמה. ״אוי את בסדר!! תודה לאל!!״ האישה חיבקה אותי חזק וצעקה משמחה. ״אני אנה, אני הייתי אחת הדיילות מהמטוס. חשבנו שלא תתעוררי לעולם!!״ היא עזרה לי לקום. ראיתי שאני לא חולמת, שאני עדיין באי, עם שאריות המטוס, ואנשים רבים על האדמה, מתים. ״רגע… אז שלושתנו הניצולים האחרונים?״ שאלתי והסתכלתי מסביבי. ״כן… לצערנו״ קונור אמר ושם את ידו על כתפי. הבטנו לכיוון הים. ״טוב בואו נחפש את המטען שלנו, אולי נמצא שם דברים שיעזרו לנו לשרוד פה או יותר טוב, לצאת מפה״ אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון חלקי המטוס המפורקים. קונור ואנה עזרו לי. הפכנו כל חלק, מחפשים טלפון נייד, אוכל, מצית, גפרורים, או כל דבר שיעזור לנו לשרוד עד שימצאו אותנו.
אחרי שעה ארוכה של חיפושים שנראתה כמו נצח, קונור מצא משהו. ״תראו!!! זה המשדר שיש בתא הטייס, הוא שרד!!״ רצתי אליו במהירות, רואה מה שנשמר אה כמו קופסא שחורה ומיקרופון בתוך שאריות של תא הטייס שהתפוצץ. ״אם זה רק היה פועל….״ אנה אמרה ושלפה את החוט המנותק של המשרד. היינו אבודים.
המשכנו לחפש, מצאנו כמה מזוודות של אנשים, אספנו קצת מהכסף שהיה בארנקים של האנשים. מצאנו מצית באחד תאי השירותים, ליד סיגריה ואחד מהנוסעים במטוס. לקחנו קצת אוכל מהמטבח של המטוס, והכנו לעצמנו ארוחת ערב טובה והתיישבנו מסביב למדורה.
״מחר…. מחר נצא לחקור את האי. ניקח איתנו אוכל, מים ואת כל הכסף שמצאנו, את הפלאפונים שלנו, ונלך למצוא אנשים.״ קונור אמר בעודו מחמם את אחד הכריכים מהמטוס על ענף. הלכנו לישון בתוך המטוס, בחלק מהמושבים שניצלו.
קמתי בבוקר. פתחתי את עיניי ושמתי לב שאני קשורה בידיים וברגליים לעמוד, ואני בתוך אוהל. ראיתי שקונטר קשור לידי מצד אחד, ומהצד השני קשורה אנה. שניהם עדיין ישנו. ״תתעוררו!״ לחשתי להם. ניסיתי לזוז ולהתיר את הקשרים אבל לא הצלחתי. קונור פתח עיניו וראה שאנחנו קשורים. ״מה קורה פה?!״ אנה עדיין ישנה, אני וקונות ניסינו להשתחרר. ״איפה אנחנו??״ שאלתי את קונור. היד שלי התחילה לכאוב מהקשרים שקשרו אותנו לעמוד. פתאום, איש נכנס לאוהל. הוא דיבר שפה לא מובנת, ופתאום עוד איש בא, ושחרר את קונור מהעמוד. הוא הוביל אותו החוצה ונעלם. לאחר כמה דקות אנה התעוררה. ״מזה? איפה אנחנו? למה אנחנו קשורות? ואיפה קונור?״ היא שאלה המון שאלות, שהאיש הראשון, סימן לה להיות בשקט. ״תאמיני לי שאני לא יודעת״ לחשתי לה. ראיתי שהאיש השני חזר, בלי קונור. הוא שיחרר אותי, והוביל אותי החוצה. הוא קשר אותי לעמוד שעמד במרכז האוהלים. לידי היה עמוד וקונור היה קשור אליו. לפני ששמתי לב האיש הביא את אנה ושלושתנו עמדנו במרכז של מעגל אוהלים. עמדנו במשך שעות, בשמש הקופחת, עד שראינו המון אנשים מתכנסים סביבנו.
מה קורה פה?