into the future|2

-כעבור 20 שנה
השנה היא שנת 2033'
כל החבורה יושבת להם בקפה בקניון 'אפל' החדש שנפתח.
"אתם זוכרים שלפני 20 שנה ליעם נתן לי סטירה?"
"ו…?" שאל ליעם
"אז הנה בחזרה!"
אן הביאה לליעם סטירה כעונש על מה שקרה לפני 20 שנה.
"אן! תתבגרי! אנחנו כבר התחלנו את שנות ה-30 לחיינו, אנחנו לא בני 11."
אמר ליאו כשכולם חוץ מאן הסכימו איתו
"טוב, אנחנו לא צריכים לזוז?"
"כן."
ההורים של אן עברו לגור בחול, ואן מקבלת את ביתם.
כל החברים הולכים לביתה של אן כדי לחגוג!

אן פותחת את דלת ביתה.
"לא הייתי פה בערך חודשיים, משהו פה השתנה…" אמר ליעם
"אולי קניתם ספה חדשה?"
"פתאום יש לי דה זה וו…"
"דה זה וו? למה יש לך דה זה וו?"
(הרגשה שמשהו מסויים שאנחנו עושים עכשיו, עשינו אותו גם בעבר)
" אפרופו דה זה וו…" התחילה לומר קנדיס
"ממתי אנחנו משתמשים במילה אפרופו? אפרופו זה פשוט שנת 2013…!" אמרה אן
"שיהיה…אתם זוכרים שהייתה את רעידת האדמה הזאת?"
"נו ו…?"
"אז יש לי הרגשה שזאת לא הייתה רעידת אדמה."
"למה את מתכוונת?"
קנדיס הלכה במהירות לאותו המקום שבו הייתה רעידת האדמה, ליד הפסל של קופידון.
היא ניסתה לסובב את הפסל ללא הצלחה
"מה את עושה? את משוגעת?!" אמרו כולם
"גברתי, נראה לי שיש לך הזיות! כנראה שתית יותר מידי קפה או משהו!"
אן הלכה במהירות לעבר קנדיס, והחזירה את הפסל למקום.
"את באה איתי עכשיו לרופא!"
"לא…משהו פה לא מסתדר לי…"
קנדיס עצרה
"מה לא מסתדר לך? אז הייתה רעידת אדמה,ביג דיל…" אמר ליאו
"זהו!"
קנדיס הפילה את הפסל על הרצפה, כמו שקרה לפני 20 שנה.
"מה את עושה?!" צעק ליעם
אבל למרבית ההפתעה, הפסל היקר והשביר-לא נשבר.
עכשיו קנדיס ניסתה לסובב את הפסל והצליחה, "ורעידת אדמה" החלה שוב.
"טוב עכשיו יש לי דה זה וו במלואה!" צעקה אן בגלל רעידת האדמה
"חכו רגע, אמרה קנדיס."
"מה את רוצה לחכות? למה?" אמר ליעם
"זאת לא הייתה רעידת אדמה."
כולם היו המומים והסתכלו על קנדיס