Shush
...

monster- פרק 3: לני

Shush 28/01/2014 865 צפיות תגובה אחת
...

קול חלוש נשמע בסטודיו, אך גם הקול החלוש ביותר הצליח להעיר את לין משנתה, היא פקחה את עיניה לכדי סדק קטן ובמהירות וזהירות הוציאה את סכינה הקטנה מהכיס האחורי, והתיישבה.
נקודת מבט לין:
התיישבתי וראיתי מולי, בצד השני של הסטודיו, את הנערה, היחידה גם שמזרונה היה ריק. ראיתי שידיה מתעסקות בדבר מה במהירות, במין תנועות של אובססיה. התקרבתי אליה והתיישבתי לידה, וכעת ראיתי מה היא עושה.
״למה את עושה את זה?״ שאלתי בעדינות והנחתי את ידי על ידיה כדי שייפסקו לרעוד, היא לא ענתה לי. ניסית להתרכז בידה… היא נגעה עם אגודלה בכול שאר האצבעות ביד ימין וכך גם ביד שמאל, נראה היה שהיא ממלמלת משהו… אני חושבת שהיא מלמלה ״אחת שתיים שלוש אחת שתיים שלוש״ אבל אני לא בטוחה, הנחתי את ידי שוב על ידיה.
״הלנה״ אמרה הנערה, בקול שכמעט לא נשמע ״קוראים לי הלנה, זה עוזר לי להתרכז״ מלמלה בקול רועד הלנה, והמשיכה להזיז את ידיה במהירות. הנחתי את ידי על ידיה ועצרתי אותן.
נשמתי עמוק לבפנים והחוצה. לשאוף ולנשוף… לאט לאט היא התחילה לנשום יחד איתי עד שנרגעה לגמרי.
״תודה, על מה שעשית וכל זה… אני אלך מחר, אני מבטיחה״ היא אמרה וניסתה לקום ״את יכולה להישאר.״ אמרתי ברכות והיא פערה את עיניה והנהנה לחיוב.
״בת כמה את?״ שאלתי, מחפשת תשובה לשאלה היחידה שאוכל לשאול ״14״ אמרה בשקט, אני חשבתי אז שהיא בת 13 או 12 אבל לא אמרתי זאת בקול, כמובן.
הנהנתי וליטפתי את גבה עד שהרגשתי אותו נרפה, סימן שהיא נרדמה.
הרמתי אותה על השמיכה והטפתי אותה גם בשמיכה שלי, ויצאתי החוצה, למרות שירד גשם.
הוצאתי את הטלפון הקטן ודפקתי עליו מספר פעמיים עד שהחל לעבוד.
״אדם?״ שאלתי בחשש קל
״לני? מה את עושה ערה בשעה כזו?״ יכולתי לראות את חיוכו
״אל תקרא לי לני, אני עוד לא יודעת עם סלחתי לך…״ חזרתי לעצמי
״אז… בטח לא התקשרת כדי להטיף לי, נכון?״ שאל וצדק, אני כמעט ולא מדברת בטלפון, יקר מידי.
״יש לי כמה דברים בשבילך״ רק אם אדם אנחנו סוחרים, כי הוא נותן מחרים טובים והוא גם סוג של חבר…
״מחר?״ שאל
״כן, אני אתן ללירי וריי לסחור ואני ורוני נעשה משמרת״ לא רק שאנחנו סוחרים עם אדם אנחנו גם עובדים בבר שלו, כלהקה, כל פעם שאנחנו באים לסחור אז חלק מאיתנו מנגנים, כסף כפול.
״מה עשית עם הילדה בסוף?״ שאל בזלזול
״סתום ת׳פה, היא שלי עכשיו״ אמרתי, בכוונה שהיא אחת מאיתנו, הוא הבין לבד.
״לני את דפוקה? מה א-״ קטעתי אותו באמצע
״אל תקרא לי לני״ אמרתי ברוגע
״לין את פש-״ נתקתי לו בפרצוף
חזרתי חזרה לבפנים ומצאתי את כולם יושבים ובוהים בי בצורה מוזרה….


תגובות (1)

*עטפתי
תמשיכי :>

28/01/2014 11:53
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך