Bloddy bomb
מקווה שתהנו

MORENA DE MI CORAZON פרק 2

Bloddy bomb 25/08/2019 421 צפיות אין תגובות
מקווה שתהנו

מריצוי שהתבקשה לעזוב את מקום מגוריה כי היא הייתה חייבת לעזוב בכל מקרה. היא הותירה מאחוריה זיכרון רחוק ובלתי עמום מאמה המנוחה שהלכה עוד בטרם עת.
מריצוי ידעה היטב שהיא הייתה צריכה להיות רחוקה מטיאגו ככל האפשר , כי כל עוד סרינה הייתה בסביבה מפני שהיא הייתה המעסיקה שלה , לא היה לשניהם שום סיכוי להתקרב כל פעם קצת יותר.
מריצוי התקשתה להסתיר את רגשותיה כי היא הייתה גרועה מאוד בלשקר , וגם כי לא רצתה לעורר שעוריה רומנטית עם אחיו של טיאגו, אדריאן שהיה מאוד קנאי בטבעו.
אדריאן התפוצץ רגשית כל פעם שהוא ראתה אותה מסתכלת על טיאגו , הוא משתגע מרוב קנאה לחשוב שהוא גנב לו את כל תשומת הלב לה הוא היה כל כך זקוק כשהם היו עוד ילדים. מה לעזאזל מריצוי מוצאת בו אם הוא עיוור בכלל בגלל שהוא נפגע בתאונה.
מה שאדריאן רצה יותר מכול , היה לסלק את טיאגו מהדרך כדי שהוא יוכל להיות עם מריצוי לבד , סוף סוף.
מריצוי ניסתה בכל כוחה להתרכז בעבודה שלשמה היא נמצאת , היא איבדה ריכוז רב בכל פעם שהיא רואה את טיאגו ואיננה יודעת להעלים את הרגשות שיש לה כלפיו.
היא יודעת טוב מאוד שהיא לא תרשה לעצמה לאבד את העבודה החדשה שהצליחה להשיג כמעט בקושי רק בגלל שבחור מסובב את ראשה בצורה לא הגיונית.
סרינה ביקשה ממנה שלא להתקרב לטיאגו , בן אדם שחווה טרגדיה נוראה שכזו , גרמה לו להסתכל בנקודת מבט קצת אחרת מהרבה אנשים אחרים שפשוט התמוטטו נפשית ולא המשיכו הלאה בחייהם.
למרות שסיבת הגעתה לבוקה דל מאר הייתה בגלל שאמא שלה מתה והיא הייתה מחויבת לעזוב את השכונה " אקווה דולסה" בעיקר כדי להמשיך לשרוד.
וכל זאת כדי להינצל מניצול מינית על ידי הבוס הקודם שלה, הומברטו שרצה בכוח להכריח אותה להישאר בעבודה והיא לא רצתה להישמע לו בכלל.
מריצוי לא הייתה מסוגלת לחשוב שטיאגו , שנהפך לעיוור משום שהוא איבד את מאור עיניו בגלל תאונה קשה שחווה ובנוסף לכל הצרות , הוא איבד את אשתו לפני שנים רבות.
" היי , סרינה . את יכולה לתת לי חמש דקות של הפסקה?" שאלה בנימוס וכשהיא ראתה את אדריאן שעמד ממש לידה , היא כמעט קפצה ממקומה מרוב בהלה.
" כן אבל שזה יהיה רק חמש דקות," קראה סרינה בקשיחות ולא התכוונה להיות רכה ביחסיה עם מריצוי.
מריצוי הבחינה בטיאגו שישב על שפת הנהר ונדמה שעוד רגע הוא יתחיל לפרוץ בבכי.
" היי ," היא החליטה לגשת אליו ולהיות לו אוזן קשבת.
" היי , לפעמים אני בא לפה כדי לזכור את אשתי , בעיקר כשאני עצוב . רק כאשר אני מנגן בפסנתר , זה עוזר לי להירגע." אמר טיאגו בהרהור והדמעות החלו לזחול במורד לחיו.
" אני יודעת מה זה לאבד בן אדם. הייתי צריכה לעזוב את עיר הולדתי כי פיטרו אותי מעבודתי. גם כי אני איבדתי את אמי בגלל מחלה נוראית שהיא לקתה בו.." אמרה מריצוי בבכי כאשר היא נזכרה כמה קשה היה לעזוב את ' אקווה דולסה'.
טיאגו הבחין שמריצוי הייתה עצובה והתקרב אליה יותר כדי לנסות לנחם אותה למרות שהם לא אמורים להתקרב.
הם הסתכלו זה על זו והתקשו לאבד שליטה , הם התנשמו בכבדות בעוד טיאגו עמד לנשק את מריצוי , עוד מעט השפתיים עמדו להיצמד .
אז אדריאן נדחף לראות מה מריצוי עושה , טיאגו הצטער על שהוא הפריע להם להתנשק בפעם הראשונה.
" אפשר לדעת למה אתה קרוב איתה?" שאג בכל כוחו , מנסה לשמור את מריצוי לעצמו. לא לאפשר לשניהם להתקרב בשום אופן


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך