save the Animal in jhonatan forest!!! (אל תדאגו, זה לא קטע מידע סופר-משעמם, זה סיפור על בחורה)

שעה אני עומדת כמו אדיוטית ואפחד לא שם לב. תגידו, מה נערה בגיל העשרה אמורה לעשות במרכז העיר? בטח: לחזור משופינג; לבלות עם חברות; סתם לעבור בסבבה; הכל, חוץ מלעשות ג'גלינג מחופשת לאיזה צבי אדום בשביל עשרה שקלים לשעה.
ככה זה בחיים.
מתנדבים בשביל הטבע; ויוצאים מנודים לגמרי מהחברה בבית משוגעים.
הכל התחיל מזה שפגשתי את החתיך ההוא. עבדתי כמלצרית במסעדה של זאב, והוא היה הלקוח.
נגשתי אליו כדי להגיש לו משקה והוא אמר לי:
"את יודעת, את בחורה מעוררת השראה."
"את כותב?" שאלתי אותו.
"בטח, שירים." הוא ענה בקול הבטוח והידידותי שלו.
"איזה קטע, חברה שלי בדיוק מחפשת משורר שיכתוב בשבילה שיר ליומולדת… ו… אתה יודע, אם תוכל,
אה…" מלמלתי.איזו מטומטמת אני. היומולדת של ענבר עוד חודשיים ושל נופר היה לפני שבוע!
"כן, כמובן." הוא אמר.
הלב שלי רפרף מהמקום שלו בחזה עד לקצה רגל שמאל. ואז פנה בחזרה ושוב לרגל ימין. בטח הוא חיפש איך לצאת אליו ולנשק אותו. בטח ____… מה שמו באמת?
"איך קוראים לך?" שאלתי.
"דור, אבל את," אמר, "יכולה לקרוא לי מאמי."