super girl-פרק 3

"הצילו! שמישהו יציל אותי" צעקתי. "שבי בשקט, ילדה!" ירק לעברי הגבר. "היי אתה, זה לא מצא-חן בעיניי!", הבזק קצר והחבלים מותרים. "היי ילדה זה! לא מצא-חן בעיניי" צעק. "רגע מה? אתה לא? למה אתה לא? אבל אתה צריך…" מלמלתי. הוא צחק צחוק מרושע, "אבל אתה אמור להשתגע!!!". "לא אני ילדה" אמר. "מי אתה?" שאלתי. "אני, זה לא משהו שאמור להדאיג אותך, לפחות לא בשעתיים הקרובות…" הוא אמר ובהנפת יד אחת נעלם.
למזלי הטלפון שלי היה בהשיג יד, התקשרתי ישר להדר. "הדר! הדר! הלו? הדר! תענה לי!" התחלתי לבכות מחוסר העונים, "הדר, הדר תענה לי בבקשה, אני מיואשת! הדר."
"הלו?"
נפעמתי מקולו מהצד השני של הטלפון ועניתי בבכי "הדר הצילו!! בוא בבקשה בוא!!"
פתאום ענה לי קול זר וגברי "נשארו לך שעתיים."
"שעתיים למה?"
"בעוד שעתיים תפגשי אותי בחנייה של בית היתומים ותביאי איתך את הכוח שלך!"
(השיחה נותקה)
* * * * * *
(נשאר עוד שעה וחצי עד למפגש). חזרתי לבית היתומים מנסה להבין את פשר הדברים שנאמרו. ולבסוף החלטתי לדבר עם המנהלת אולי היא יודעת משהו על זה. ירדתי למטה והלכתי לכיוון החדר שלה, כשדפקתי על הדלת לא שמעתי שום קול, אז נכנסתי פנימה. היא לא הייתה שם…
ואז התחלתי לחשוד,אז הלכתי לחפש את הדר. "הדר?" שאלתי
"אלינוי?" שמעתי מרחוק קול ואז ראיתי אותו, הוא עמד בפינה של החדר. רצתי אליו, חיבקתי אותו ואז קרה דבר שמעולם לא קרה לי, שפתינו נפגשו והרגשתי נפלא, זהו היה רגע קסום ומיוחד שלנו. לאחר שהתנתקנו, אמרתי "הדר נותרה לנו שעה ועשר דקות צריך להכין תוכנית כי נראה לי שלא נהיה שם לבד…"
"אמםם… אלינוי אני מרגיש ממש מוזר" אמר
"הדר מה קו… איהה!!! הראש שלי הדר תפסיק!" אמרתי
"מה אני עושה? אלינוי" אמר נתקף אימה
"הדר! תרגע!… יופי עכשיו שב" פקדתי עליו. "הדר… נראה לי שהעברתי לך חלק מהכוח שלי!"