Unrequited love- פרק 10

אז אבשלום השאיר לאביטל מכתב שכתב לה לפני הרבה זנן בתוך הלוקר שלה. הוא לא ידע אם היא תקבל אותו ברצון.
בדרך לכיתה , הוא פגש את לוסיה שנופפה לשלום לעברו. מחברותיה לפתע נפלו מידה. היא התכופפה על ברכיה כדי להרים את המחברות , אבשלום גם התכופף במטרה להרים לה את המחברות. מבטיהם נפגשו ולוסיה מיהרה להשפיל את מבטה.
" סליחה , אני לא יודעת מה קרה לי. תן לי את המחברות שלי , בבקשה." אמרה לוסיה בטון מנומס.
" הנה , קחי את המחברות שלך בחזרה." אמר לה אבשלום ומסר לה את המחברות שלה בשתי ידיה.
" תודה לך. מה עם החברה שלך?" שאלה לוסיה בסקרנות.
" אה , לידיעתך היא לא החברה שלי. אני מאוהב בה כבר יותר מדי זמן ופשוט אמרתי לה שאני אוהב אותה. היא.." אמר לה והוא לא היה יכול להמשיך את המשפט.
" היא אמרה לך שהיא לא מרגישה כמוך?" ניחשה לוסיה על נקלה את הסיבה בגללה אבשלום שבור לב ועצוב.
" איך ידעת?! וואי , אני לא ידעתי שאת קוראת מחשבות." אמר אבשלום בצחוק.
" אני לא קוראת מחשבות , אבל אני רואה כל הזמן שאתה עצוב ולא הבנתי למה." אמרה לוסיה ובדיוק הגיע מרסלו וסימן לה לבוא לשבת לידו.
" טוב , אז נדבר. אני צריכה ללכת." אמרה לוסיה בצער ונכנסה בעקבות מרסלו לכיתה.
" להתראות." הוסיף אבשלום בצער והלך לו לספרייה לקחת לו ספר לקרוא. כל התלמידים ישבו שם בשקט והתעסקו בהכנת שיעורים.
אבשלום ישב בצד וקרא ספר אקראי שלקח והתחיל לקרוא.
על אביטל הוא לא הפסיק לחשוב , וחשב שקריאת הספר תעזור לו מעט להסיח את מחשבותיו עליה.
הרי קריאת ספר טוב לא תוכל להזיק אף פעם.
אבשלום חשב על אביטל בעת קריאת הספר.
ולא היה יכול לחשוב מה אפשר לעשות שאביטל תאהב אותו.
הוא חשב גם על לוסיה. על הנערה היפה הזאת שנכנסה לתוך חייו בסערה. היה לה חבר ושמו מרסלו.
אבל מה קורה לו איתה? למה הוא מסמיק ככה לידה?
הוא ראה אותה רק כמה רגעים וכבר ידע את השפעתה הרבה עליו.
הוא ידע שהוא לא סתם הסמיק .
קורה לו משהו עם לוסיה , אבל העובדה שיש לה חבר, למה יש לה חבר? למה הוא לא הולך ומדבר איתה? למה הוא מרגיש שהוא מסמיק כמו עגבנייה כשהוא ראה אותה?
הוא לא הבין , וגם לוסיה לא הבינה.
שניהם היו מבולבלים ממה שקורה להם אחד עם השנייה.
בכל זאת , האם זאת אהבה?