טל נ
אני יודעת שלכך לי זמן לעלות את הפרק ואני מצתערת על זה, וזה לא יקרה יותר >.< אני חושבת....
בפרק הזה אני ניסיתי להציג את הדמויות אז לא יצה לי ממש הרוך ומעניין, אבל... אבל הפרק הבה הייה יותר מעניין ובהרבה יותר. אני יודעת את זה כי יש לי הכול בראש, רק אני צריכה לרשום את זה.
בקיצור שווה להמשיך לקרואה ^.^
אם יש לכם הערות, עצות, תגובות, לא משנה מה אתם מוזמנים לרשום פה למטה
וזהו מקווה שאהבתם את הפרק ותמשיכו לקרואה את הסיפור
♥ טל ותגיבו כן?!

Vampire Nightmare – פרק שני

טל נ 08/12/2012 557 צפיות אין תגובות
אני יודעת שלכך לי זמן לעלות את הפרק ואני מצתערת על זה, וזה לא יקרה יותר >.< אני חושבת....
בפרק הזה אני ניסיתי להציג את הדמויות אז לא יצה לי ממש הרוך ומעניין, אבל... אבל הפרק הבה הייה יותר מעניין ובהרבה יותר. אני יודעת את זה כי יש לי הכול בראש, רק אני צריכה לרשום את זה.
בקיצור שווה להמשיך לקרואה ^.^
אם יש לכם הערות, עצות, תגובות, לא משנה מה אתם מוזמנים לרשום פה למטה
וזהו מקווה שאהבתם את הפרק ותמשיכו לקרואה את הסיפור
♥ טל ותגיבו כן?!

הייתי בקומה למשך שבועיים וכשהתעוררתי אמרו לי שהיא מתה, אמא שלי מתה לא יכולתי לנשום ועלו לי דמעות. שאלו אותי אם אני זוכרת משהו ממה שקרה שם אבל עד עכשיו אני לא ידעתי כלום. במשך חודש וחצי אני לא יצאתי מהבית והייתי בדיכאון, לא דיברתי אם אף אחד ולפעמים אבא חשב שאני לא הדבר אף פעם, כשיצאתי מהבית הלכתי ישירות לקבר של אמא ביליתי שם ימים שלמים ואבא לא ידע איך לגרור אותי משם ובארך אחרי שבועיים שביקרתי אותה התחלתי לדבר איתה ולספר לה דברים כאילו היא ממש מולי. נזכרתי בכול זה ועלה לי חיוך ודמעות ואז נזכרתי שאני כבר עשרים דקות עם עניים סגורות. ניסיתי לפתוח את העניים ואז הרגשתי את היד שנגע בי מלטפת את פני ומנגבת דמע, נבעלתי ופתחתי מהר את עיני.
ראיתי נער יפה עד שלמות בעל צבע עור בהיר, עניים אפורות ושער שחור כפחם. הוא הסתכל בעייני ולא יכולתי להסיר ממנו את מבטי "אני שמח שאת בסדר" הוא אמר בחיוך מתוק והושיט את ידו "דילן ואיך קוראים לך"
"אליסון ותודה על מה שעשייתה מקודם" אמרתי בעודי מושיטה את ידי
"איך ידעת שזה אני?" דילן שאל מופתע "זיהיתי את קולך, זה קול נדיר לא שומעים אותו הרבה" אמרתי בחיוך
"הפשר לשאול אותך משהו?"
"כן ברור, מה השאלה?" שאלתי מסוקרנת לדעת מה הוא רוצה
" מה את עושה פה?" קמתי ממקומי והתחלתי ללכת דילן קם במהירות ואלך אחריי כאשר הוא ממשיך לדבר "את אמרת שאני יכול לשאול "
"אתה חייב לדעת?!" שאלתי אותו כאשר אני ממשיכה ללכת
"כן אבל אם את לא רוצה את לא חייבת" אמר במבט מתחרת
"ואם אני הונה לך אתה יכול להנות לי על שאלה?" עצרתי והסתובבתי אליו, דילן הינען כתשובה והמשכתי ללכת
"היום יש לאמא שלי הזכרה" עצרתי לרגע נשמתי נשימה עמוקה והמשכתי "לפניי שלוש שנים היא מתה מול עיניי"
"בת כמה היית?" דילן שאל מופתע
"זה היה חודש לפניי הבת מצווה שלי שזה אומר שעוד חודש אני בת 15"
"ואיך זה קרה?" דילן המשיך לשאול שאלות
"אני לא יודעת בוודאות אבל אמרו שזה קרה כתוצאה של התקפה" אמרתי במבט עצוב והמשכתי מהר כדי להעביר נושא "ועכשיו אני צריכה לשאול אותך 3 שאלות" אמרתי בחיוך
"אין לי בעיה עם זה" דילן אמר בחיוך שובב
"איך באתה כול כך מהר ואיך ידעת שאני צריכה עזרה"
"אני רץ מהר ופשוט ניחשתי?" הוא אמר בתקווה שאני יאמין לו
"אני רצינית איך עשית את זה?" דילן הסתכל בעייני ולא הסיר את מבטו "אני מצטער"
"על מ.." לפני שהספקתי לסיים את המשפט הוא נעלם


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך