-דעות ודעות אחרות-

אני יושב, גם סופי, היא נראית מתוחה,
ואז היא מחייכת,
ואני מחייך.
"אז ספר לי על עצמך," היא אומרת. ואז אני מנסה לקום ולהתחמק.
"יצאתי לפני כמה חודשים מהכלא," אני אומר. וסופי מחייכת.
"זה שינוי."
מבטה מתמקד במשהו מאחורי. "ספר לי עוד."
"גנבתי, מחנות, לפני כמה חודשים," אני מסביר. ואז סופי תוהה, ומהנהנת.
"אז למה אתה כאן?"
"כי שלחו אותי?"
"למה אתה, באמת כאן."
ואז היא מתקדמת, כשהיא כמעט נוגעת בירכי, והיא מתנפלת.
ואני מתעורר, רצפה מצחינה, אורות בוהקים ומרצדים,
וכותונת,
משוגעים.