והשקט…

הפנים שלי קפואות.
אני מסתכלת סביבי ורואה את הים משתולל. השמיים היו בהירים בהירים, והים היה כחול ולבן, הקצף שאג וקיפץ בכל פינה.
ראיתי סביבי את עצי הדקל, והשקט הכל כך יפה.
כל מה שאי פעם חלמתי עליו נמצא סביבי.
חודשים על גבי חודשים רחוקה מהבית, מהשטויות, מהרעש ומהבלאגן.
כרגע זה רק אני והים.
אני והחול.
אני ועצי הדקל.
אני והקוקוסים המתוקים מתוקים.
באותו יום, החול היה צהוב צהוב ואני הייתי לבנה לבנה.
הפנים שלי עדיין קפואות.