חלומות- פרק 10

סאלי השעינה את ראשה על ידיה בחוסר סבלנות- כבר לא היה אכפת לה מי יגיע לחלץ אותה קודם- המשפחה או המשטרה, העיקר שמישהו יוריד אותה מהארון הזה כבר.
מאפין ישב על מיטתה והשגיח עליה- לראות שלא קורה לה כלום.
"אתה בטוח שזאת הייתה רוח רפאים, ארני?" היא שמעה את ג'קי אומרת.
"לא יודע, רוח רפאים או גנב. לא מישהו טוב, אני בטוח" הוא אמר במהירות והתנשם בכבדות מרוב פחד.
סאלי גיחכה. היא הזכירה לעצמה להחזיר לו אחר כך.
אחרי כמה דקות ארוכות של דממה, נשמעה סירנת המשטרה מהחלון.
מאפין זקף את אוזניו בחשדנות.
סאלי שמעה דלת נטרקת בחוץ, וצעדים בשביל.
"שלום. מישהו פה התלונן על גנב?" שאל שוטר שנשמע לסאלי כבן חמישים.
"לא גנב, רוח רפאים. רוח רפאים וילדה נעדרת." אמר ארני בפחד.
סאלי החניקה צחקוק.
"רוחות רפאים לא קיימות, בחור צעיר. אתה מתכוון לגנב." אמר השוטר בזלזול.
"אז איפה הגנב הפרחח מסתתר?" הוא שאל. "למעלה, בקומה העליונה, אדוני." ענה אביה של סאלי.
סאלי שמעה צעדים כבדים במעלה המדרגות. מאפין קם על רגליו, מתכונן לתקוף.
סאלי הסתכלה למטה. בפתח החדר עמד שוטר גבוה בעל שיער מאפיר.
"אדוני, אני לא גנב." אמרה סאלי לעברו. השוטר נרתע. "מי זה?!" הוא צעק.
"כאן, למעלה, על הארון." היא אמרה בשקט. השוטר הרים את מבטו וגיחך. "כזאת ילדה מתוקה- למה להיות גנבת? את לא מעדיפה לעסוק במשהו אחר? תהיי שחקנית! מורה! דוגמנית! שחיינית! למה לגנוב?"
הוא שאל.
"אדוני השוטר, אני לא הגנבת, אני סאלי גריין, הילדה ה.. נעדרת." היא אמרה.
השוטר החזיר לה מבט מבולבל. "אנחנו נבדוק את זה. חבר'ה, בואו למעלה!" הוא צעק לעבר הסלון.
היא שמעה צעדים מהוססים עולים למעלה, במדרגות. ארני הסתכל עליה והחוויר. היא הסתכלה עליו במבט רצחני. "סליחה" הוא מלמל בלי קול. ג'קי חייכה אליה בהקלה, ואימא שלה נאנחה. "זאת סאלי! איזה שטויות ארני. איפה הגנב בדיוק?!" צעקה איימי. עכשיו כל המבטים בחדר הופנו לעבר ארני. הוא זע במקומו באי נוחות. "אני מניח ש…. התבלבלתי?…"