חלומות- פרק 12

"אז אתם מבינים למה המחלק הוא חיובי?" שאלה המורה.
התלמידים הסתכלו אחד על השני. "לא… לא ממש…" מלמלו כולם כל מיני סוגים של תשובות שליליות.
המורה נאנחה. "בסדר, אז אני אסביר עוד פעם….."
סאלי הסתכלה על המורה במבט משועמם. כבר חמש פעמים שהיא חוזרת על אותו ההסבר ואף אחד לא מבין. למי יש כוח להמשיך להקשיב בשעה שמינית?!
היא הסיטה את מבטה מהמורה וחזרה לשרבט במחברת הקשקושים שלה.
היא הסתכלה על איימי שישבה לידה בשולחן.
איימי החזירה לה מבט משועמם.
סאלי הצביעה על מחברת הקשקושים ואיימי הנהנה ולקחה עט בידה.
סאלי פתחה עמוד ריק במחברת וכתבה: "משעמם לי מתי השיעור ייגמר??!?!?!?!?"
איימי הסתכלה על סאלי בשעשוע וכתבה שורה מתחת: "לא יודעת… למישהו בכיתה הזאת בכלל יש שעון?"
סאלי משכה בכתפיה. "אני ראיתי היום רק ילד אחד עם שעון" כתבה והסתכלה על התקרה בחולמניות.
איימי כתבה: "מי הילד בר המזל?" וחייכה אל סאלי.
סאלי גלגלה את עיניה. "אחד חדש, אני חושבת. פגשתי אותו בחצר… ממש ממש חמוד,נראה כל כך עצוב! אבל עזבי. רוצה לבוא לאכול פיצה היום?…" היא הסתכלה על איימי בציפייה.
"גברת גריין וגברת ליוויס, יש משהו במחברת הזאת שאתן רוצות לשתף את התלמידים בכיתה?" שאלה המורה והניחה את משקפיה על קצה אפה.
סאלי העבירה עמוד במהירות לעמוד החישובים שכתבה בביתה למקרה שיקרה משהו כזה.
"לא, המורה, ניסינו לחשב את המשוואות ה… אלה. " היא גמגמה משהו והראתה לכל הכיתה את העמוד.
המורה הסתכלה על העמוד בספק ולאחר מכן הספק התחלף בהפתעה, שהתחלפה בחיוך.
"כל הכבוד, בנות. לא חשבתי שתצליחו לפתור תרגילים כאלו. אני מרוצה. לימדו מהן, תלמידים." אמרה המורה וחייכה. "אז עכשיו אתם מבינים למה המחלק הוא חיובי?!" היא שאלה, ולפני שהתחילו כל התשובות השליליות, נשמע הצלצול. סאלי לקחה במהירות את הילקוט הסגול שלה, דחפה לתוכו ברשלנות את המחברות והקלמר ורצה מהכיתה במהירות.
מיד כשיצאה החוצה מהבניין, הקור חלחל אליה והיא הדקה את הסווטשרט הירוק שלה. היא עמדה לצאת משער בית הספר, כשפתאום הבחינה בילד החדש. שיער כהה, עיניים כחולות עצובות, תווי פנים יפים וגוף חזק.
היא ניגשה אליו בחשש.
היא לא ידעה איך לפנות אליו, לכן התחילה במחמאה. "השעון שלך מאוד יפה! איפה קנית אותו?" היא שאלה.
הילד הסתובב בהפתעה וכשראה אותה הוא החוויר.
"ב…אמממ.. איטליה. כן." הוא אמר במהירות ונראה מפוחד.
סאלי הסתכלה עליו בדאגה. "הכל בסדר?…" היא שאלה.
"כן. אני אלן. מי את?" הוא אמר וחייך חיוך מזויף.
"סאלי… אז איפה אתה…" היא רצתה לשאול שאלה אך אלן קטע אותה.
"את אוהבת סרטים?" הוא שאל במהירות.
סאלי הסתכלה עליו בהפתעה. "כן, ברור…"
"אז ניפגש בקולנוע בחמש כזה, בסדר?…" אמר אלן וקולו נשמע מתוח.
"קבענו." אמרה סאלי וניסתה להיראות אדישה, למרות שמרוב שמחה היא הייתה מוכנה לחבק את כל העולם.
אלן חייך. "להתראות." הוא יצא מהחצר בצעדים בטוחים.