חלומות- פרק 7

08/09/2012 736 צפיות תגובה אחת

סאלי עלתה בסולם העץ הרעוע לעבר בית העץ.
עם כל צעד, נדמה היה שהעץ עומד להישבר, אך סאלי המשיכה לעלות למעלה בביטחה- היא הייתה נחושה לגלות איך לפתור את הבעיה שלה.
היא הגיעה לבית העץ עצמו וניגבה את ידיה על חולצתה.
בית העץ היה גדול ומרווח. בתוכו שרר ריח קל של טחב- היה חורף ומים חלחלו לעץ. על רצפת העץ היה שטיח ורדרד עם נקודות צבעוניות. בפינת החדר עמדה ספה גדולה וכתמתמה, שהכיסוי שלה כבר החל להיקרע ומתחתיו היה אפשר לראות ספוג צהוב. שמיכה. מדף עם בערך 10 בקבוקי מים מלאים וגדולים. הרבה פוסטרים. קופסאות שימורים מונחות בפירמידה. ערימת ספרים גדולה על השטיח.
סאלי הסתכלה סביב בהרשמות- הכל היה יותר מסודר מהחדר שלה.
היא התיישבה על הספה והרימה קופסת שימורים אחת- אננס.
היא משכה בכתפייה ואכלה את האננס- היא לא אכלה ארוחת צהריים בבית.
היא זרקה את הקופסה הריקה לפינת החדר והסתכלה בשעונה.
עברו כבר ארבעים דקות.
היא הסתכלה החוצה. השמיים היו מעוננים, והדשא הירוק זז בשלווה מצד לצד.
היא עצמה את עיניה ונשמה את האוויר שבחוץ, ולאחר מכן חזרה לבית העץ.
היא הוציאה מכיסה את הטלפון הנייד שלה. שלוש הודעות.
היא הקריאה לעצמה בקול רם את ההודעות.
"אמא: היי סאלי מה נשמע בבית? תזכרי לחמם לעצמך אוכל ולהכין שיעורי בית. נשיקות"
"איימי: סאלי היו שיעורים בהיסטוריה? תעני לי כי זה נורא חשוב תעני לי בבקשההההה"
"ארני: היי. יש סיכוי שאתמול שכחתי אצלך את הכובע שלי?"
סאלי גיחכה לעצמה וזרקה את הטלפון על פינת הספה.
היא החלה לנבור בערמת הספרים, וקראה את ההתחלה של כל ספר.

סאלי קראה כמעט כל ספר שהיה בבית העץ- כולם חסרי תועלת.
רק אז היא שמה לב לשעה. 7 בערב. עברו חמש שעות מאז שהגיעה לשם.
פתאום, היא נתקפה פאניקה. היא עטפה את עצמה בשמיכה ורצה במורד הסולם הרעוע.
היא נחתה על הדשא הלח והסתכלה למעלה.
כבר כמעט היה חשוך לגמרי, ענני סערה מאיימים נעו בשמיים. רוח חזקה.
היא הסתכלה סביב בחוסר אונים. אין שום חור שחור. שום דרך לחזור הביתה.
היא צעקה קללות לשמים, אך שום דבר לא קרה.
היא בעטה בגזע העץ, מוציאה עליו את כל הזעם שלה, ועלתה בחזרה לבית העץ.
היא טמנה את פניה בין כפות ידיה בייאוש, וניסתה למנוע מעצמה לבכות- אבל זה לא עזר.
היא לא יכלה לעצור את הדמעות שזלגו במורד לחייה האדומות.
אחרי כמה דקות, היא ניגבה את עינייה והסתכלה מסביב.
לפתע, היא עצרה את מבטה בפינת החדר בהפתעה.
בתוך פחית האננס הריקה שזרקה לפינת החדר, נוצר חור שחור.


תגובות (1)

מרתק! ממש אהבתי את הסיפור הזה!! :)

10/09/2012 11:41
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך