מדבר הזהב

הלילה היה קר במיוחד. השמש שקעה והשירה כולה דממה תחת שמי מדבר ריקים. את האופק האיר פס בהיר של ישוב מרוחק. צלליות של זוגות נראו על רקע פס האור של סוף המסע.
יצאנו למסע קבוצה של גברים רווקים. מסע למקום בו מחכה לנו האחת והיחידה, אהובתו של כל אחד. יש מקום כזה והוא אמיתי. מקום שבו נמצאת האישה שאיתה נחיה בזוגיות לנצח.
בנקודה היציאה למסע היתגבשה קבוצה אקראית של גברים. כל אחד בעולמו כל עסוק בשלו. דממה. המדריכים ישבו בצד והיו עסוקים בינהם. למדריכים היה מראה נערי, הם לא היו גדולים או חזקים היו להם פנים יפות. בדממה יצאנו לדרך. הלכנו לאורך הבריכות המורעלות של איזור התעשיה ומשם לערבות הגדולות והריקות. בלילות חשבנו על נשיתינו העתידיות. המדריכים היו עסוקים בינהם. בשדה הסלעים האפורים נאלצנו לזרוק את רוב האוכל שהיתמלא ברימות רוחשות. המדריכים הביאו לנו מים בשתי כפות ידיים והיו נוגעים בשפתינו ומשקים אותנו לרבייה. אחדים היתעיפו מהמחשבות והתגנבנו בלילות לבלות עם מדריך צעיר. לאחר מעשה היה המדריך חזר לעסוק בשלו. השירה התקדמה לאיטה בדממה. המחסור, הדרך והזמן נראו היטב על גופינו הצרובים והעיפים אך פסחו על המדריכים שנשארו צעירים ויפים והיו מאד עסוקים בשלהם. הם שבו בבוקר עם צייד של ארנבות ואילות. מדריך מדריך ניגש לאחד אחד והאכיל אותו ביד מדממת. בשדה קוצים רחב ידיים התחלנו לאבד את השינים. הנהר הגדול זהר באופק ואחריו נראה מדבר הזהב. ערומים נשאו אותנו המדריכים על גבם. זוגות זוגות חצינו את הנהר. בטן חסופה על גב צעיר. במדבר הזהב חידשנו את שינינו. המדריך היה חופן זהב מחול המידבר, מכניס אצבע לתוך הפה ולש לנו שינים חדשות ונוצצות. עכשיו ללילה. מרחוק אפשר לראות את האורות של סוף המסע. זוגות זוגות הבטנו לעבר האופק הזוהר והינו עסוקים בשלנו.