מה הקשר בין העורב לשולחן הכתיבה?

אז לא בדיוק בדקתי מה אני כותבת.
אני מנסה לכתוב כדי לשבור את המחסום, הצילו!
ואני שמחה שאהבת. מה לעשות, הכובען רוצח. הוא רצח את הזמן.

בואו רק נגיד, שלפעמים מגיע לו להירצח ~דמייני סמיילי של רוצח פסיכופת~
עכשיו אני רוצה לכתוב על זה משהו, אבל אני לא רוצה להיתפס על קטעים שמבוססים על דמויות מסיפורים.
ואני לא מבינה: איזה מחסום את מנסה לשבור בדיוק? כתבת טונות של קטעים רק מהלילה האחרון!

נכון! והם יצאו רופפים עם רעיונות קלושים וכתיבה זוועתית! אני מנסה להגיע להארה שלי, חזרה להשראה! המוזה הטהורה והיפיפייה שנטשה אותי בטרם עת!

אבל את כן כתבת אותם. וזה לא כמו לכתוב "בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה" עשרים אלף פעם. אם היית רואה את הקטעים שאני מצליחה להוציא כשאין לי מחסום כתיבה – היית נדהמת מכמה שהם לא מהוקצעים.

אבל אני לא מסוגלת אפילו להיות במצב סביר עם מה שאני כותבת. אני לא מצליחה להביא את עצמי לאהוב משהו שכתבתי בזמן האחרון ורוב מה שאני כותבת זה שפיכת מחשבות על המחשב באקראיות או פריקות, אני כבר מרגישה שאני איבדתי את הכתיבה בזמן האחרון, אני רק רוצה שהיא תחזור אחורה קצת ותשתפר משם, לא מכאן. ><

אחמ אחמ!
ככה אני כותבת.. ~דמייני סמיילי נעלב~

לא נכון, את כותבת יפה. אני לא :[ הקטעים מתחילים להיות כבר מסודרים כמו המוח שלי. מבולגן שרק אני יכולה להבין.

~דמייני שוב את הסמיילי הנעלב~

מה בדיוק את רוצה לכתוב? סיפורים של ממש, עם עלילה והכל?

אני רוצה להצליח להמשיך את הסיפור בהמשכים שלי, ואני רוצה לחזור לחבב[פלוסמינוס] את הכתיבה שלי

לא הייתי חייה כיום בלי אליס בארץ הפלאות, אם כי אני ממש אוהבת את הכובען ואת הארנב הממהר, לדעתי הם דמויות גאוניות כל כך! ואני אוהבת להעמיד פנים שלואיס היה קצת משוגע בעצמו והאמין בסיפורים שלו, ומדי פעם בא לבקר בארץ הפלאות. זה מהנה~

חחח לי נהייתה טראומה מאליס מאז שעשו לנו איזו פעילות מתמטית בהשראת אליס ומראת האי-גיון עם תרגילים מפחידים למדי.
ובכלל, יש קטע שהאמפטי דמפטי מציע לאליס ל-ה-ת-א-ב-ד.
קצת מטריד עבורי, ראש ביצה. קצת, מטריד.

האמפטי דמפטי רק אמר לה לא להיות צדפה.

הכובען באמת גאון, נכון? כל המטורפים הם בעצם גאונים.
אני גם נשואה לצ'שייר, לדעתי הוא באמת גאון. [אז את בטוח תגיעי לאנשהו, כל עוד תתמידי בהליכה]
אני גדלתי על אליס בארץ הפלאות, זו הייתה כל הילדות שלי. היה לי פיצול אישיות של אליס. אני ציירתי את הדמויות, אני הכרתי את הסיפור בעל פה.
ולואיס באמת מטורף. לחלוטין. על כל הראש. אבל הוא גאון בדרך. אז לא באמת אכפת לי.

אבל נחמד לתת לו להיות חלק מארץ הפלאות לדעתי. אני נהנת לחשוב עליו שותה תה במסיבת תה מטורפת עם הארנביב, הנמנם והכובען~ הוא והכובען בטח חשבו יחד על עורבים ועל שולחנות כתיבה

הוא היה די פדופילי. כלומר, יש איזה סיפור כזה שהוא רצה להינשא לאותה האליס לה הוא כתב את הסיפור כשהיא הייתה בת שלוש עשרה והוא בן..אהמ..עשרים\שלושים ומשהו. בואו נגיד שההורים סירבו והם הפסיקו להיות חברים.
אבל הוא כן מציע לה להתאבד. אני אמצא את הציטוט עוד רגע.

לואיס קרול היה באמת פדופיל.
הוא כתב את הסיפור על אליס שהייתה קרובת משפחה שלו אם אני לא טועה, והוא אהב אותה. והיא הייתה ממש קטנה. הוא התחיל עם אליס בארץ הפלאות בזמן שהוא סיפר לה את זה, ורק אחר כך כתב את זה.
גם מצאו אצלו תמונות עירום של בנות קטנות, הוא היה פדופיל אמיתי.
אבל פדופיל חמוד.

אבל זה לא כל כך נורא, כי בסך הכל זה חסר היגיון. אין לי בעיה עם זה שהוא הציע לה להתאבד, כי בסך הכל, הוא כל כך לא הגיוני שאפשר לפרש את זה בעוד מליון דרכים. חוץ מזה שעדיין מהנה לדמיין את לואיס שם. אני אכתוב על זה סיפור יום אחד.

אני תמיד רציתי לכתוב עם מישהו סיפור על אליס בארץ הפלאות.
כלומר, כתבתי הרבה כאלו, אבל הכיף האמיתי הוא לחלוק את השיגעון של אליס עם אחרים.

*דוחפת את קרול אחרי הארנב ולתוך ארץ הפלאות* לך תהנה!

אני רציתי להתחתן פעם עם קרול ועם הכובען.
אני חושבת שהוא ביסס את הדמות של הכובען על עצמו קצת.

גם אני חשבתי את זה, האמת. זה מתבקש קצת. אפילו חשבתי לעשות אותם בקטע הזה אותו אחד, אבל בסוף החלטתי שלא

תמיד כשכתבתי על אליס איחדתי אותם בסופו של דבר לאותה דמות.
היה לי סיפור די ארוך עליהם שבו בסופו של דבר קרול מגיע בטעות לארץ הפלאות לאחר שכתב את הסיפור וחושב שהוא משתגע, ואז הוא באמת משתגע והופך לכובען.
אבל זה ממש הגיוני, כלומר- לואיס אהב את אליס, הכובען דואג לאליס ותמיד כשקראתי את זה דמיינתי אותם ביחד.
ןשניהם מטורפים לחלוטין ועם מחשבות פילוסופיות גאוניות.

אני יודעת, אבל אז… במקרה כולל גם נסיעה בזמן?! סתם, אבל יהיה די מגניב. אבל אז בעצם… לואיס הוא זה שרצח את הזמן! וזה מתאים בצורה מפחידה לקטע. .-.

א-אני רוצה לכתוב איתך סיפור על אליס.
אני כל כךך רוצה.
כל כך רוצה.
אליס אליס אליס.
צ'שייר
הכובען אוהב את אליס, ובסוף, אחרי שהיא תיפרד מצ'שייר והוא יחזור להיות שלי היא תהיה שלו לנצח. והיא תשתגע ותהפוך לסדיסטית רוצחת מטורפת והם ימיטו אימה על ארץ הפלאות.

כן! רצח! סדיזם! אימה! אליס!!! כן!!!!!!!!!!!!!!!!!

"בת כמה את, אמת?" שאל המפטי דמפטי את אליס.
אליס עשתה חישוב קצר ואמרה, "שבע ושישה חודשים."
"טעות!" קרא המפטי דמפטי בנימת ניצחון. "בכלל לא אמרת דבר כזה!"
"חשבתי שהתכוונת לשאול 'בת כמה את?'" הסבירה אליס.
"לט התכוונתי לזה, הייתי אומר את זה, " אמר המפטי דמפטי.
אליס לא רוצתה לפתוח בעוד ויכוח, לכן לא אמרה דבר.
"בת שבע ושישה חודשים!" חזר המפטי דמפטי בקול מהורהר. "מין גיל לא נוח כזה. אילו שאלת בעצתי הייתי אומר לך 'עצרי בשבע' – אבל עכשיו זה כבר מאוחר מדי."
"אני אף פעם לא מבקשת עצות בענייני גדילה, " אמרה אליס בכעס.
"את גאה מדי?" שאל.
אליס התרגזה עוד יותר. "אני מתכוונת, " אמרה, "שאין לנו ברירה אלא לגדול. הרי לא ייתכן שרק אני לבדי לא אגדל."
"לבדך, אולי, לא, " אמר המפטי דמפטי; "אבל עם עזרה מתאימה היית עשויה לחדול בגיל שבע."

הצעה להתאבדות או לא? הרי המפטי דמפטי מציע לאליס להרוג את עצמה בגיל שבע, כי זו הדרך היחידה להפסיק לגדול. לא לבדה, כיוון שילדה בת שבע לא תחשוב על כך ולא תוכל לבצע זאת בעצמה.
ומי אם לא המפטי דמפטי החביב מתנדב לעזור לה בכך?

יאאאאאאאאאאאאאאאאא
אני אוהבת את הרעיון הזה
אני ממש ממש אוהבת אותו

את יודעת שבכיתה עשו לנו שאלון כזה לכבוד יום הספר ושאלו מי הדמות האהובה עליך וכתבתי הכובען המטורף, כי הוא מסמל את שיא השיגעון אבל גם את הגאונות, ושאני ממש רוצה להיות כמוהו ולהתחתן איתו, אבל כבר התחתנתי עם צ'שייר. ואז לקחו אותי לשיחה עם היועצת 0-0

המ. אולי הוא הציע את זה כי גיל 7 ושישה חודשים משמעו צדפה? ואסור הרבה להיות צדפה.

בכיתה ב'.

רק לנו לא עושים פעילויות.
ואני לא הייתי מסוגלת לבחור. אני אוהבת הרבה דמויות.

תמיד הייתי בטוחה שלואיס קרול היה סדיסט, והייתה לו גרסה מלאה במוות ורצח ודם וסאדו מאזו, אבל אז כשרצו לפרסם את זה צנזרו בשביל הילדים.
ובגלל זה הכובען צריך להיות סדיסט מטורף, והוא יהפוך גם את אליס לכזו.
וצ'שייר מזוכיסט.
וגם הארנב הממהר. הוא המזוכיסט הקטן של המלכה.

אנחנו צריכות לכתוב את זה.

אני אוהבת גם את האמפטי דמפטי
הם מתוקים
אני באמת לא יכולה לבחור.
אליס מסמלת את שיא התמימות בשבילי [צריך להרוס את זה]
הכובען את שיא השיגעון והגאוניות
צ'שייר הוא מטורף מסתורי וגאון, אבל בעיקר מסתורי
הזחל כל כך… טוב… מתוק
והארנביב ונמנם, הם פשוט חמודים.

אז למה את מחכה? בואי באמת נכתוב את זה!
*צרחה רייצ'ל בהתלהבות מוגזמת והוציאה נוצה מוכתמת בדם ודם נייר ישן ומצהיב*

טוב, לדעתי זה ממש נשמע כמו הצעת התאבדות. כאילו "היית יכולה לחדול בגיל שבע"…
וזה היה רעיון נוראי. השאלות במתמטיקה טימטמו לי את השכל, ובכלל לא ניסיתי לפתור אותן.
ואני ממש מבינה את המורים שלך P:
תראי, את לא יכולה להכחיש שזה חשוד..

אבל אני צריכה לקפל כביסה קודם :[

מה חשוד?

מה שכתבת על הדמות האהובה עלייך.
ולי נוצר הרושם שרוב הדמויות לא ממש מסמפטות את אליס וגם כשהן עוזרות לה, הן עדיין קצת רעות אליה.
אומרים בכלל שהפרש הלבן אמור להיות לואיס קרול.

כן אפשר להבין למה המורים נבהלו קצת.
טוב, אני מחכה לך ליזה.

לראות את זה?!
מה?!
את לא קוראת את אליס בארץ הפלאות?! לראות את הסרט זו רק תוספת, לא אוהבים את אליס בלי לקרוא.

לא ראיתי את הגרסא של דיסני. לא אוהבת אנימציה ישנה. >< מציק בעין

אוקיי, אז זה למה דומה עורב לשולחן כתיבה. אני מפגרת קטנה, שא. נהרס לי כל הקטע הרגע.