סימונה פרק 5

כמה ימים לאחר מכן הגעתי אל בית הספר והופתעתי מאוד.
ראיתי את מתיתיהו רוקד הורה והברווזן ויקותיאל מוחאים לו כפיים.
לא הבנתי מה פשר הדבר אז ניגשתי לפתחי אשר עמד שם בפינה ושאלתי אותו "מה לעזאזל קורה פה?", פתחי ענה בקול מתרגש "יש לכם היום יום כיף! אנו שובתים מפני שהנהלת בית הספר לא רוצים לתקן את השירותים שתמר סתמה".
פתחי רץ למעגל והחל לרקוד סלואו עם מתיתיהו כשברקע מתנגנים שירי קאנטרי; עליתי לכיתה וראיתי את חתולאוב עומד בתחילת המסדרון, "מה אתה עושה כאן?" שאלתי.
"הבאתי לך הפתעה…" הוא ענה ושלח יד לכיס…
באותו רגע לא ידעתי מה לעשות, הוא הוציא סוכרייה ונתן לי אותה, טעמתי אותה והבנתי שהטעם שלה מוכר.
"איך הסוכרייה מיידלע?" שמעתי קול מאחוריי, זאת הייתה הסבתא; "היה כיף בעיר התחתית?" היא שאלה כשהיא מנקה את התותבות.
עלתה בי חלחלה ורצתי משם חזרה למעגל הריקודים, הם החליפו את המוזיקה למוזיקת מטאל והברווזן עשה סולו גיטרה.
רצתי ליקותיאל בזמן שהוא ופתחי התמזמזו וביקשתי ממנו עזרה, "את לא רואה שאני עסוק?!" הוא אמר.
ברחתי משם ורק רציתי שסבתא תעזוב אותי; ביקשתי מטובה שתעזור לי אך היא הייתה שקועה בברווזן החתיך.
ראיתי שמשה יושבת על נרגילה בפינה וצביה מזריקה לעצמה משהו ביד ימין, רצתי אליהן וביקשתי שימצאו לי מקום מסתור מהסבתא. "לכי חפשי את החברים שלך, אמילי" אמרה לי משה תוך כדי שהיא שותה את המים של הנרגילה, חשבתי על לפנות לצביה אבל במחשבה שנייה צביה הייתה עוזרת לסבתא.
ההופעה הסתיימה ורצתי לברווזן וביקשתי שיגן עליי מפני סבתא, "אני אגן עלייך אם תקני לי בקבוק של גזוז" הוא אמר.
"טוב" אמרתי תוך כדי שאנחנו צועדים לעבר הקפיטריה. "כשהסבתא תבוא לתקוף אותך אני אגן עלייך" אמר הברווזן, בעודו מרים את אקדח המים שלו.
פתאום כיסא גלגלים הופיע מאחורי הברווזן בפתאומיות, "מיידלע, לא תוכלי לברוח הפעם!" היא אמרה, עם החיוך הזדוני שלה.
"לא היום!" אמר הברווזן והחל לירות על הסבתא; סבתא נתנה לברווזן ממתק והוא התעלף. הייתי בטוחה שאני אבודה, אך לפתע נשמעה חבטה חזקה, והסבתא התעלפה.
הסתכלתי למעלה וראיתי את תמר צבועה בצבעי הסוואה ועל ידיה עוד סלע, "תודה!" צעקתי לתמר.
אבל הבנתי שהיא לא לטובתי כאשר תמר החלה להשליך עלי סלעים.