סיפור ללא היגיון-חלק ב'

ריצ'ארד היה אדם מוזר, מכל הבחינות. ראשית כל, הוא נמצא בסיפור שאמור להיות מוזר, ושנית, הוא פחד ממילים בשפה גבוהה, זה נקרא פשרפוביה. מה פשר המילה? זאת מחלה כרונית שמתבאטאת, כאמור, בפחד משפה גבוהה ומילים מסובכות. כשריק היה שומע מילה "מפחידה", היה מתחיל לרקוד סטפס מרוב פחד, ולא היה מפסיק רק שהרגליו היו נסדקות. יום אחד הוא רקד כל כך חזק עד ששטן ומלאך שעברו בסביבה נבהלו והתחבאו בתוך החלום של השכן. ריק ניסה להפסיק לרקוד, וכשכמעט הצליח קיפצה לה המילה פשר מתוך זכרונו של השכן החולמני והפחידה את מר ריצ'ארד המסכן שברח וקפץ אל מעל לגדר(יצא לי חרוז, לא בעצם לא.).
אך לא נתקעב במעשיית טמטום זו, ונקפוץ, כלומר, נקפצץ, למסעדה תאילנדית בקפריסין(אין לי כוח לקפוץ עכשיו עד לתאילנד, אז מתפשרים, מלשון פשר).
במסעדה זו, טיילה לה המילה פשר, לאחר שהפחידה אנשים בדרך, מחפשת פשר אחר, את פישרה שלה עצמה. כן, גם המילה פשר לא יודעת את הפשר של המילה פשר. קשה להאמין, אבל כן, זאת האמת. זוהי פישרה של המילה פשר.
בעודה חפשת, ראה המילה חיה מזוהה, זה ציפור? זה מטוס? לא! זה גם לא סופרמן! זאת הייתה יעז. לא עז, לא יעל, יעז.
מה הוא פישרה של חיה זו? לא ידוע. גם היא בודדה. גם היא יצאה לחיפוש אחר עצמה. ובזמן שפשר ויעז הסתכלו זה אל זו וכמעט שהתאהבו אהבה ממבט ראשון, ג'ון עבר לידם, מתוסכל מכך שלא מצא תפנית עלילתית לסיפור בחלק הקודם של הסיפור הזה. הוא הביט ביעז, בעיניה הכחולות הנאות היפות. המימיות הצלולות. הוא הרגיש חץ נתקע בליבו בצליל של חץ שנתקע במשהו.
הוא רצה לנשק את העז היעלית הזאת, אבל משהו עצר אותו.
בינתיים, ריצ'ארד שהיה בקצה השני של העולם, ניסה למצוא דרך לעשות טלפורט ולעבור לקפריסין, שם מרכז העלילה המעניינת של הסיפור.
ואז… הוא מיצמץ והגיעה לקפריסין.
הוא הגיע לשם, לקפריסין, מבלי לדעת מה יש שם. מבלי לדעת, שסוף סוף יש פשר לסיפור…