העבר נגמר העתיד עוד לא כאן
הריח החריף של בית החולים ניקר באפי תמיד שנאתי בתי חולים אבל עכשיו ברור שאני באה
***
"יום עסל יום בעסל לא נורא קורה" כך אימי תמיד אומרת היום קבלתי ציון גרוע במבחן רבתי עם חברתי הטובה מה עוד צריך לקראת כדי שזה יהיה היום השחור הכי שחור
כמובן נפלתי וכל הרגל דם
היום בעסל המושלם בדיוק שהגעתי הביתה והתחלתי לספר לאימי על מר גורלי ראיתי שהיא לא ממש איתי כל הזמן היא הנהנה ובהתה בי וחיוך על שפתיה
"נו אמא את לא איתי" התלוננתי מפעם לפעם "כן כן סליחה "בקשה וכעבור דקות שוב התרחב החיוך על פניה "לא צריך אם את לא מרוכזת נדבר אחר כך" אמרתי"וסתם ככה מה הדבר המושלם שקרה שבגללו את לא יכולה להפסיק לחייך "?!
היא חייכה קמה מהכיסא ואמרה "היום בערב שאבא יגיע אני אספר לך הכל" ועוד דבר התווסף ליום המעצבן הזה שלי לחכות לאבא חמש שעות!!!!!!!!!!!!
בשביל לשמוע למה אימי לא מפסיקה לחייך זה יותר מדי בשבילי אבל היי איזה מזל שיש את הפיתרון הנפלא הזה התקלחתי ונרדמתי בחדרי
השעה 7:00
אבא צריך להגיע כל רגע העצבים כבר מתוחים ממילא אוףף שיגיע כבר
תגובות (0)