הכיתה הטיפולית…(1D) חלק ב׳ D:

״בוקר טוב תלמידים…אנחנו נעבור עכשיו על שיעורי הבית של אתמול זאכרים אותם?״ שאלה המורה ופתחה את הספר ״מה את רוצה?״ שאל זאיין ושם את ראשו על השולחן ״דממה בכיתה! סליחה מה אתה עושה?״ שאלה המורה את לואי ״מצייר גזר על השולחן נכון יפה?״ שאל לואי וחייך חיוך טיפשי ״אתה רוצה שאני אחייב אותך למחוק את כל השולחנות בכיתה?״ שאלה המורה והסתכלה על לואי ״עוד פעם משפטים של מורות״ 
מלמל הארי והסתכל על נייל ״לאלא סליחה המורה…הנה אני בשקט!״ אמר לואי והתיישב על הכיסא ״יפה מאוד… אוקיי נתחיל בקריאת שמות״ אמרה המורה ופתחה את היומן ״והנה זה מתחיל…״ מלמל נייל והארי שישב לידו צחק ״איפה יוסי? מה, הוא לא הגיע היום? אז מי ענה לי במקומו?!״ שאלה המורה והסתכלה על התלמידים ״לא אני…״ מלמל הארי ושרק בשקט ״היוסי הזה…יום כן יום לא יום למה לא!״ אמרה המורה ונאנחה ״המורה תנחשי מה?! הכלב שלי אכל לי את השיעורים…״ אמר נייל בציניות והסתכל על המורה ״תרוץ נחמד…רק חבל שהוא לא עובד עליי!״ אמרה המורה,חייכה את חיוכה המעצבן, והבנים צחקקו מאחורה ״אתם שמים לב כמה זמן אני מבזבזת פה על להקריא שמות?!כל פעם מחדש!״ הוסיפה המורה והניחה את העט על השולחן ״המורה אמרת שיש היום מבחן…״ אמר ליאם והכיתה הסתכלה עליו במבט רצחני ״נכון אמרתי שיש מבחן אבל המכונת צילום לא עובדת…״ אמרה המורה והסתכלה על ליאם ״יישש!!!״ צעקו התלמידים וחייכו חיוך רחב ״אבל זה לא אומר שאי אפשר להכתיב לכם את השאלות על הלוח״ אמרה המורה וחייכה חיוך שטני ״המוורה!!!רחמים!״ צעק לואי ועשה כאילו הוא בוכה ״תדע לך שהדמעות שלך לא עושות עלי שום רושם״ המורה אמרה ברצינות ושילבה את ידיה על השולחן, הבנים צחקקו והארי דיבר עם נייל בשקט ״אני מפריעה לכם?! באמת סליחה!״ שאלה המורה את הארי והוא הסתכל עליה ״המורה לא עשינו כלום!״ אמר נייל והתאפק לא לצחוק ״מה זה, אתה סנגור שלו?!״ שאלה המורה ברצינות והסתכלה על נייל ״אבל לא דיברנו בכלל!״ אמר הארי והסתכל על המורה ״אה, באמת לא אמרת כלום?! אז אולי אני פה המשוגעת ושומעת קולות?!״ אמרה וקמה מהכיסא נעמדת מול הארי ונייל ״אולי…״ אמר לואי בשקט גורם לנו לצחוק ״מה כל כך מצחיק? תספרו גם לנו שגם אנחנו נצחק״ אמרה המורה וגרמה לנו להיות בשקט ״תן לי לנחש…משפטי מורות!״ אמר נייל וצחקק  ״בדיוק…״ אמר הארי ונקרע מצחוק ״הארי ונייל אני יפריד בניכם…״ אמרה המורה ושילבה את ידה ״סליחה באמת שאני עוזר לך!״ אמר הארי והסתכל עליה במבט נעלב ״הארי! תעבור מקום בבקשה. ותדע שהתחנה הבאה שלך היא מחוץ לדלת!״ אמרה המורה ותפסה בדבריו של הארי והניחה אותם באחד השולחנות של הכיתה ״ ווואוו״ אמר זאיין והסתכל על הארי ״המורה לא לצעוק!״ אמר לואי בקול עדין וחייך אליה ״אה באמת?!,בוא תלמד אתה במקומי!״ אמרה המורה ונעמדה בפינת הכיתה ״למה לא?! יאלה זוזי טיצ׳…״ אמר לואי ורץ אל הלוח עם התיק שלו ״קדימה בוא נשמע את לואי…״ אמרה המורה וצחקקה ״אתם יודעים מה זה?!״ שאל לואי והוציא מתיקו גזר ״אגס?!״ שאל הארי וציחקק ״חציל?״ שאל זאיין וקרץ עין ״תפוח אדמה?״ שאל נייל וטפח על בטנו ״אין אין…תאמינו לי כיתה א׳ עברתם בפרוטקציות…״ אמר לואי וצחקק ״זה גזר אתם לא יודעים?!״ שאל ליאם והבנים הסתכלו עליו במבט המום ״תודה רבה ללואי על השיעור המעניין!״ אמרה המורה ומחאה כפיים ״פעם ראשונה שאני מקשיב בשיעור…״ אמר הארי וקרץ ללואי ״תודה תודה…תמשיכו!״ אמר לואי והשתחווה ״שב כבר!…יאלה נתחיל ללמוד…״ אמרה המורה ודחפה את לואי לכיוון המקום שלו גורמת לנו להתפקע מצחוק ״המורה יש לי שאלה…״ אמר זאיין והצביע ״כן זאיין?״ שאלה המורה והסתכלה עליו ״מה יש לנו עכשיו?!״ שאל זאיין והסתכל על המורה ״שאלה טובה. אולי תענה עליה בעצמך?״ שאלה המורה והסתכלה על זאיין ״היסטוריה…״ אמר ליאם וחייך ״המורה יש לי שאלה, איזה כלי תחבורה השתמשו בימי הביניים?״ שאל ליאם וחיכה לתשובה ״שאלה טובה. תוסיפו באמת עוד שאלה לשיעורי הבית…״ אמרה המורה והכיתה הסתכלה על ליאם במבט רצחני ״גם ככה אני לא עושה אז לא אכפת לי…תעירו אותי אם קורה משהו מעניין״ אמר זאיין והניח את ראשו על השולחן ״זאיין תדע לך שמעכשיו אתה נמצא אצלי על הכוונת״ אמרה המורה ושילבה את ידיה ״רק מעכשיו?!״ שאל נייל וצחק ״חכה אחרי זה…המורה מה עשיתי?! ככה את מזלזלת בפוטנציאל שלי?בושה!״ אמר זאיין ועשה כאילו הוא נעלב ״יש לך פוטנציאל אבל אתה לא משתמש בו״ אמרה המורה וחייכה לזאיין ״עזבי…אבוד לך!״ אמר הארי והכיתה נקרעה מצחוק ״די! מספיק!״ אמרה המורה ודפקה על השולחן ״סתכלי המורה זאיין יושן…״ אמר לואי וניסה להעיר את זאיין ״אמרתי מספיק!… זה לא ברור?״ שאלה המורה והתיישבה על הכסא שלה ״לא רוצה למה מה יקרה אם לא?!״ שאל לואי בעצבים גורם להארי ונייל לצחוק ״טוב, תכניסו הכל ותוציאו דפים!…״ אמרה המורה וסגרה את הספר שהיה פתוח ״אוופס…״ אמר לואי והכיתה הסתכלה עליו במבט רצחני ״לללאאא!!!״ הכיתה צעקה והתחילה לעשות המון רעש ״קדימה…המבחן קל למי שעשה שיעורים״ אמרה המורה וכתבה על הלוח את התאריך ״עלתה עלינו?!״ מלמל לואי והסתכל על הארי בציניות ״נקווה שלא…״ אמר הארי וקרץ לו ״אני מחכה!״ אמרה המורה ושילבה את ידה ״אז תחכי…״ אמר לואי בהתחכמות וצחק ״זזאייין!!!… קום בבקשה״ אמרה המורה וטלטלה את כתפו של זאיין ״עוד חמש דקות…״ מלמל זאיין והסתובב לכיוון השני ״עכשיו! חבל על הטיול השנתי״ אמרה המורה ברצינות וזאיין פתח את עיניו במהירות ״טוב טוב בלי איומים…״ אמר זאיין והתמתח ״קדימה! יש רק חמש שאלות…״ אמרה המורה והלכה אל הלוח ״ומתוכם יש סעיפים של שמונים שאלות…״ מלמל לואי והכיתה צחקקה ״לואי אתה עדיין מפריע? וזה עוד אחרי כל מה שסיכמנו ביננו?״ שאלה המורה והסתכלה על לואי ״מה סיכמנו בכלל?״ שאל לואי והרים גבה ״שאתה תהיה בשקט ואני לא יתקשר לאמא שלך…אני זוכרת בדיוק מה אמרתי! אני לא סנילית!״ אמרה המורה ברצינות והסתכלה על לואי שוב ״אז זהו שכן…״ אמר לואי וקרץ לה ״סליחה?… למנהלת!״ אמרה המורה ופתחה את הדלת מסמנת ללואי לצאת עם היד ״עוד פעם?! נראה לי אני צריך לשלם לה כבר שכר דירה מרוב שאני אצלה…״ אמר לואי והכיתה צחקה ״מה רע בלהיות אצל מנהלת?״ שאלה המורה והסתכלה על לואי ״גרווע מאווד!!!״ אמר זאיין ופתח את עיניו ״יש לו סיוטים ממנה…אם תהיה אצלה יומיים היא תעשה אותך בנאדם…״ אמר הארי והסתכל על לואי בלחץ ״רק מהלחץ אתה נהיה אדום…״ אמר נייל וצחקק ״לא נכון…אני אוהב את המנהלת הזאת!״ אמר ליאם וחייך ״בית ספר הוא לא מוסד דמוקרטי!… דממה שתהיה״ צעקה המורה ודפקה על השולחן ״משפטי מורות…״ אמר הארי והבנים צחקו בניהם ״הארי!!…״ צעקה המורה והסתכלה עליו ״אני?!״ שאל הארי והצביע על עצמו ״אתה! כן, כן, אתה!״ אמרה המורה ברצינות והצביעה עליו ״מה עשיתי?!״ שאל הארי והסתכל עליה ״אתה יודע טוב מאוד מה עשית!״ אמרה המורה ונייל התאפק שלא לצחוק ״טוב המורה טוב…״ ענה הארי בזילזול והסתכל על נייל שלא הפסיק לצחוק ״אני לא חברה שלך!״ אמרה המורה ברצינות והסתכלה על נייל במבט רצחני ״אז זהו שכן…״ ענה לואי והכיתה צחקקה מאחורה ״כן גם אתה לואי, ממש טלית שכולה תכלת!״ אמרה המורה והצביעה על לואי שהסתכל עליה במבט נעלב ״המורה אני רואה שהיום קמת על הצד העצבני שלך…רוצה מים?קפה?אקונומיקה?״ שאל לואי וקרץ לה ״לואי אל תתחיל איתי…באתי היום חולה ואני לא רואה שאתם מעריכים את זה״ אמרה המורה והסתכלה על הכיתה ״המוורה?! פגעת בי זהו נגמר בנינו!״ אמר לואי והסתכל עליה במבט נעלב ושילב את ידיו ״הלוו?!היא שלי״ אמר הארי וחייך אליה ״סורי בייב…מאוחר מידי המורה?! נכון יש לך רגשות אלי?״ שאל לואי והוציא לשון להארי ״לואי אל תדבר אליי ככה אני לא חברה שלך… אתם שמים לב כמה זמן מתבזבז לנו פה על ענייני משמעת?״ שאלה המורה ושיחקה בעט שהיה לידה ״נכון…״ אמר ליאם והכיתה הסתכלה עליו במבט רצחני ״ליאם אני לא ביקשתי את העזרה שלך!״ אמרה המורה והארי ונייל צחקו בשקט ״המורה אני רעב!״ רטן נייל וטפח על בטנו ״גם אני רעבה! אני לא אכלתי כלום מהבוקר אתה יודע את זה?!״ שאלה המורה ושילבה את ידה ״עשיתי טעות שאמרתי…״ אמר נייל  והארי צחקק ״המנהלת בקשה שתבואי אליה…״ נכנסה המורה לחשבון ואמרה למורה ״דממה בכיתה!…אני תכף חוזרת, 
אני מחפשת פה עכשיו קורבן, וכשאני אתפוס אותו אני לא מקנאה בו!״ אמרה המורה והסתכלה על התלמידים ״משפטי מורות…״ אמר ילד מהכיתה והארי הסתכל עליו ״יפה!לומד מהר…״ אמר הארי לילד וצחק ״דממה להתחיל לעבוד מי שלא יסיים פה יהיה לו עבודה בבית…״ אמרה המורה והלכה לכיוון הדלת ״אבל מה עם המבחן?״ שאל ליאם  שניה לפני שהיא יצאה ״שתווק כבר!״ נזפו הבנים וסימנו לו להיות בשקט ״ביטלתי אותו למחר…שהמכונה תעבוד״ אמרה המורה ויצאה מהכיתה ״הארי?!אתה חושב על מה שאני חושב?״ שאל לואי את הארי וחייך חיוך ממזרי ״ ברוור״ צעק הארי ונעמד על הכסא מתחיל לרקוד כמו משוגע ״דיי תלמדו! יהיה לכם שיעורים אחרי זה…״ אמר ליאם תוך כדי שהוא עושה את השיעורים ״שתווק!״ צעק זאיין ונתן לליאם כאפה חלשה לעורף ״אייפה אתתם…״ צעק לואי תוך כדי שהוא רוקד כמו משוגע ״מה זה צריך להיות?!״ נכנסה המורה בפתאומיות והסתכלה על הכיתה המומה ״אוופס…״ מלמלו הבנים והסתכלו אחד על השני ״אמרתי לכם…״ צעק ליאם וחייך חיוך מרוצה ״שתווק!!!״ נזפו בו הבנים והסתכלו עליו במבט רצחני, הצלצול הביתה נשמע ברקע ורצנו לכיוון הדלת ״לאלאלא!!!…הארי זאיין לואי נייל וליאם אתם נשארים פה!״ צעקה המורה ותפסה את לואי והארי מהתיקים שלהם ״מה אני קשוור?!״ שאל ליאם המום וזאיין צחק עליו ״שקט! מה זה פה סימפוזיון?״ שאלה המורה בקול גבוה והסתכלה על הבנים ״משפטי מורים…״ מלמלו הארי ונייל ביחד ונאנחו ״צריך לאמץ את המשפטים שלה…״ אמר זאיין והבנים צחקו ״עוד צחקוק אחד אני ידבר עם ההורים שלכם…״ אמרה המורה והסתכלה על זאיין, הארי ,נייל ובמיוחד על לואי, ומבטם נהיה המום ״זאת צריכה להיות הגישה…עכשיו עופו לי מהעיניים…״ אמרה המורה וצחקה והבנים צחקקו ״המורה יתייאשה מאיתנו…״ מלמלו זאיין וליאם ביחד גורמים לנייל לצחוק ״לאב יו טיצ׳ ביי נתראה מחר…״ אמר לואי ונופף לה לשלום ״לא מחכה…״ אמרה המורה והסתכלה עליו במבט נלחץ ״המורה את כל הזמן פוגעת בי מחדש תזכרי את זה…״ אמר לואי ושינה את מבטו לנעלב ״ביי טיצ׳ ״ אמרו הבנים ונופפו לה לשלום ״ביי לכם…״ אמרה המורה והם הלכו הביתה