ילדי כאפות- פרק 4 :)

06/03/2015 1234 צפיות 2 תגובות

"אני בא אליכן סתומות!!" צועק יוסי בעודו דופק את ספרינט חייו. נועה ממשיכה לרוץ ולגלגל את שרונה יחד איתה. שרונה, שלא יכולה לרוץ על רגליה כתוצאה מעודף שומנים חמור, מצליחה בכל זאת להגיע למהירויות מספיק גבוהות על מנת לחמוק מיוסי וזאת מהעבודה שכאשר היא מתגלגת היא משחררת גזים מפי הטבעת באופן מתמשך ובחוזקה רבה. "נועה הגזים מתנדפים במהירות!!" אמרה שרונה בחרדה "חייבים להכניס לי מטען חדש של גזים". נועה, בעזרת מיומנויות החשיבה המהירה שלמדה בקורס שיט, מבלי לחשוב כמעט, קטפה כמות מכובדת של שעורה מגינתו של השכן של יוסי ודחפה לתוך פיה של שרונה המגעילה. "כל הכבוד נועה!!! הנה זה בא!!!" שרונה אמרה בשמחה והחלה לטעון את נודה האימתני. שרונה לחצה ולחצה ו…בום! יצאה לה גרעפס ענק ששבר את שמשות המכונית של השכן. "לאאאא!!! תקעת גרעפס במקום נוד ועכשיו אנחנו חוזרות אחורה!!!" צעקה נועה בבהלה. שרונה ונועה טסו לאחור ופגעו בעץ שהיה בדיוק ליד יוסי. יוסי צחקק צחוק מרושע, ואמר: "אין לאן לברוח בנות, עכשיו זה הסוף שלכן!!" יוסי הוציא מחט מכיסו ואיים לפוצץ את בטנה השומנית של שרונה "מילים אחרונות לפני שאני מפנצ'ר אותה?" ועל השניה שיוסי סיים את המשפט, נשמעו שני ציפצופים *פיפ פיפ* אמא של נועה הגיעה עם רכבה ונכנסה ביוסי קלות. "אופס… נראה שדרסתי נבלה" אמרה אמא של נועה. "טוב נו… מחלקת התברואה תאסוף את זה מחר… מה שבטוח שעד אז הריח הנוראי שלה לא יעבור… פיו… נועה! תעלי לרכב!"
"אני באה אמא!" נועה קשרה חבל סביב בטנה המצחינה של שרונה וקשרה את הקצה השני למכונית ונכנה לרכב. "אז מה שלומך מתוקה, הכל בסדר?" שאלה אמא של נועה עם חיוך על הפנים. "הכל טוב נשמה" אמרה נועה והוציאה את פאקט הסיגריות שהחביאה מתחת למושב המכונית. נועה הדליקה ארבע סיגריות, אחת הכניסה לפה, את השניה ואת השלישית הכניסה לנחיריים, ואת האחרונה תקעה בחור של התחת של שרונה. "איי זה שורף!!" צעקה שרונה. "סתמי את הפה יא זונה אמן תמותי יא שרלילה מזדיינת בתחת הומואית מפגרת שאמא שלה מזדיינת עם פרעושים בלילות" אמרה נועה והביאה לשרונה כאפה מצלצלת שהיא לא תשכח בחיים… או שהיא כן כי יש לה זיכרון של דג. "הגענו" אמרה אמא של שרונה כי לא הייתה בטוחה כי נועה תזהה את ביתה לאחר שעישנה כמות כזאת גדולה של סיגריות. נועה בעודה מסטולית לגמרי, נכנסה למיטה ונדרמה.
הבוקר הגיע, נועה קמה מהמיטה, סירקה את שיערה המצחין מעשן הסיגריות, צחצחה את את שיניה השחורות, אכלה בשר וכרוב כבוש לארוחת הבוקר ויצאה לבית הספר.
שרונה, שהבוקר שלה קצת שונה מכל בוקר אחר, התחילה את הבוקר שלה עם חיוך על הפנים ועם שמחה בלב שלה. היא נכנסה לשרותים, מרחה את גופה בזעתר ושמן זית, שמה לבנה כתחליף לקצף גילוח והחלה לגלח את שיערות החזה. לאחר שסיימה, אכלה טלוויזית אייץ' די 55 אינץ' מבית LG לארוחת הבוקר ויצאה לבית הספר.
הבקרים של שרונה ושל נועה היו רגילים לחלוטין מבחינתן, אך הבוקר של יוסי היו אחד הבקרים הגרועים ביותר שהיו בחייו העלובים. "יוסי תתעורר חמוד" אמו של יוסי ניסתה להעיר אותו בעדינות אך ללא הצלחה. "תתעורר יוסי מקסים, אמא הכינה ארוחת בוקר נפלאה… יוסי? יוסי? יוסי!!!!!!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!"
"אהההה!!!" יוסי נבהל מצעקתה של אמו המגעילה.
"אתה לא התעוררת אז…" אמרה אמו של יוסי בתמימות.
בוא, הכנתי לך פנקיקס עם סירופ מייפל לארוחת בוקר.
יוסי ירד למטבח, ישב על הכיסא והחל לאכול על השולחן בפינת האוכל.
מיד לאחר מכן, אמו של יוסי התיישבה בשולחן יחד איתו ושמה לב לדבר מוזר:
"חמוד, למה העין שלך סגולה ונפוחה כל-כך? ולמה חסרות לך שלוש שיניים? ולמה הצלעות שלך סדוקות? יש לך הסבר לזה?"
"אמממ… אמא, זאת שוב נועה"
פניה של המורה נעשו קודרות, והביעו את כעסה הגדול על נועה, ולאחר שלוש שניות בהן פניה נעשו אדומות יותר ויותר אמרה בזעם: "אתה מגיע לבית ספר ואתה הולך לנקקקקווווםם בההההההה שמעת אותייייי?!?!?!?!?!?!?!?!"
יוסי חש מפוחד, וכמעט ולא יכל לדבר, אך אזר אומץ ואמר בתקיפות: "לא!"
לאחר רגע של שתיקה, פניה של המורה נהפכו רגילות והיא אמרה:
"לא הבנתי… מה זאת אומרת "לא"? יוסי…" פניה של המורה נעשו כעוסות שוב בזמן שהמורה חיכתה לתשובתו של יוסי. "ומה אם אני לא רוצה לריב יותר אם נועה?! ומה אם אני רוצה להתרכז שוב בחיים שלי ובציונים שלי?! ומה אם אני אעשה הפעם את מה שאני רוצה ואני לא אקשיב לך ולדעות המטומטמות שלך יותר!!" תקף יוסי את אימו.
פניה של המורה שוב נעשו רגילות, היה רגע של שתיקה, אך המורה שוב פצתה את פיה בשאלה: "יוסי, למה אתה מזיין אותי?" שאלה המורה את יוסי.
"אני לא… אה.. לא" גמגם יוסי בנסיון להחזיר לה תשובה. אך המורה מיד פצתה פיה שוב: "יוסי, למה אתה לוקח אותי למסעדה, לאור נרות, מזמין אלכוהול על חשבונך, פלוס טיפ. אני חושבת לעצמי: לא, הוא לא הבחור בשבילי, אבל אתה, אתה יודע יותר טוב. חוזרים אליך, רואים איזה סרט, הסרט לא כזה משהו, אבל סך הכל, התשוקה, התשוקה בוערת. משם אתה לוקח אותי לחדר המיטות, זורק אותי כנגד הסדין הקר, מצמיד את הידיים שלי כנגד המזרן, ואז… הו אז… אתה מזייןן אותיי!!!!!!!!!!!!! למה – אתה – מזיינתיייייייי!?!?!?!?!?!?!?!"
"אתה מגיעעע לבית ספרררררר ואתה נוקםםם בההההההההה!!!!!!!!!!!!!"
אמו של יוסי צרחה עליו את צרחת חייה.
"אוקיי" אמר יוסי והחל לבכות :(
10 דקות לפני תחילת השיעור הראשון, השתיים נפגשו לפני דלת הכיתה, ונשמו נשימה עמוקה.
"אז… אנחנו נכנסות או מה?" שאלה נועה את שרונה השמנה. "בואי נעשה את זה" השתיים נכנסו לכיתה וציפו שיוסי יתנקם בשתיהן באיזה תכסיס ערמומי. השתיים פתחו את דלת הכיתה, אבל למרבה ההפתעה, אין יוסי. השתיים מתיישבות במקומותיהן ומחכות מספר דקות.
"טוב, אני צריכה ללכת להתפנות, כדי שאני אעשה זאת לפני שמתחיל השיעור" אמרה נועה לשרונה. "אני יכולה לבוא איתך?" שרונה שאלה עם חיוך מטריד. "לא תודה" אמרה נועה והחלה ללכת. נועה הגיעה לשרותי הבנות, פתחה את הדלת של תא השרותם, הפשילה את המכנסיים ואת התחתונים והתיישבה על האסלה. אך לפתע, קולות מוזרים נשמעו מבעד לצנרת השירותים, ולאחר מספר שניות, יד גברית יצאה מתוך השירותים ותפסה במפשעתה הרכרוכית של נועה המסכנה ולחצה בחוזקה. היד החלה אט אט להתגלות לגוף שלם העולה מתוך צנרת השירותים, והנה פניו של יוסי מתגלים בפני נועה המושפלת והמסכנה "תעזוב אותי, בבקשה" אמרה נועה בעוד עיניה דומעות. "כשאת תפסת את הביצים שלי את לא ריחמת ועכשיו אני לא מרחם על הביצים שלך!!" נועה שהחלה לבכות מהבושה ומההשפלה, הרגישה שהיא חייבת לעשות משהו, לכן, תפסה את מפשעתו של יוסי בחזרה, יוסי התקפל מכאבים ונועה רצה בחזרה לכיתה מושפלת ובוכה. יוסי התגבר על הכאבים ורץ אחריה. השניים הגיעו לכיתה והתנשמו בכבידות, ובאותו הרגע, אמו של יוסי נכנסה לכיתה, והחלה בשיעור. יוסי, שסבל מכאבים חמורים, עדיין הרגיש מרוצה, ולמרות הכאב הוא חזר לשגרה, החל לגרבץ ותהה: "ממממ… אם אני מוצץ לעצמי, אני הוא המוצץ או שמה אני הוא הנמצץ?"
נועה, שכאביה אומנם לא היו פיזיים, סבלה מכאבים נוראיים בלבה… וחשבה לעצמה: "איך אני ממשיכה מכאן הלאה?"

—————————————— סוף פרק 4—————————————-


תגובות (2)

היי מותק, כתיבה מעניינת… לדעתי הוא מיועד לילדים… :)

06/03/2015 04:12

אני בדרך כלל אומרת דברים טובים על סיפורים ואם הסיפור ממש לא טוב אפילו דבר אחד טוב, אבל אין לי אפילו מילה אחת טובה לומר על הסיפור הזה.
לא הצלחתי לעקוב אחרי העלילה, הסיפור הגעיל אותי והוא בכלל לא הצחיק אותי.
זה לא הז'אנר המתאים לשים בו סיפור כזה, ואין שום ז'אנר מתאים.
ולא כפי שהר מזון כתב לך, הכתיבה הזו לא מעניינת היא סתם מגעילה לפי דעתי.
אם אתה נרשם לאתר לסיפורים כדאי לך להעלות את הרמה של הסיפורים שלך לרמה הרבה יותר גבוהה מזו. וכדאי לך להתאמץ מאוד בשביל זה כי לפי הסיפור הזה, יהיה לך קשה מאוד לעשות זאת.
תודה על שום דבר.

12/03/2015 15:01
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך