סיפור מצחיק

בס"ד
סיפור מצחיק

השלט העקום והדהוי לא מסגיר אפילו קצת את מה שמצפה לך בפנים: "גן וייצמן" היה כתוב שם באותיות כחולות גדולות ומקולפות, השלט מעץ ומשמיע רעש מטריד של חריקה כשרוח חרישית של בין הערביים מכה בו בשקט, אתה מושיט יד אל הדלת הכחולה אף היא ונכנס פנימה. מייד אתה מרגיש שמשהו לא כרגיל, שקט מידיי, זה גן, אמור להיות רעש… אתה עושה צעד ואז היא מופיעה לפתע מאחורייך בבת אחת ומציגה את עצמה: "שלום לך אני הגננת, זאת אומרת אני עוזרת הגננת, קוראים לי אפית, נעים מאוד?" "אפית? מה אפית?" אתה שואל בהפתעה ומלקק את השפתיים, היא מחייכת ואומרת: "אפיתי עוגה ענקית, והתכוונתי שקוראים לי אפית, אני העוזרת גננת, כבר אמרתי לך?". "כן אמרת…" אתה עונה ומייד ממשיך: "יש לך גן ממש מסקרן, אולי תעשי לי סיור?" היא מופתעת ובנחמדות אין קץ היא אומרת: "כן, בוודאי, אני אעשה לך סיור, בוא נתחיל מכאן…לא בעצם בוא נתחיל מכאן…. אתה יודע מה? תשכח מהכל, בוא פשוט תתחיל בסיור חופשי ואני אחרייך בהסברים, מה אתה אומר?, אתה חייב להבין שאני חדשה, זו פעם ראשונה שאני עושה סיור בגן…" אתה מבין אותה, היא נחמדה ומסבירת פנים, אבל חדשה ואתה מסוקרן, מה לא תזרום איתה?. אז אתה מתחיל בסיור בגן הילדים השקט הזה כשאתה ניגש לעבר מסדרון פינתי ופותח את דלת כחולה פנימית, עוברת לך מחשבה בראש: "הגן הזה יותר מידיי כחול, הם צריכים לגוון", בתוך החדר הראשון יושב בחור על הריצפה וממלמל: "מו מו מו הא הא הא…" אתה מביט בסימן שאלה על אפית והיא ממהרת להסביר: "הוא ראש השבט, הוא חצי אינדיאני וחצי תימני, והוא כבר חצי שנה ממלמל את ההברות המוזרות האלה, אני חושבת שהוא מנסה להוריד גשם או משהו…" אתה סוגר את הדלת ואתה ממשיך לאורך המסדרון עד שאתה מגיע לחדר גדול ורחב ידיים עם הרבה פינות משחק וצעצועים מכל הסוגים, ושוב הכל כחול…, אתה מביט מופתע לעבר אפית ושואל: "מה הקטע שלכם עם כל הכחול הזה הא?", והיא שולפת שלוש מחברות עבות כרס, מחפשת בהן מהר את התשובה וכשהיא מוצאת היא ממהרת לענות לך: "סעיף 35-ד שורה 15 אומר שפסיכולוגים באנגליה בדקו ומצאו שכחול הוא צבע מאוד מרגיע…" אתה מעיף מבט מסביב ומבחין בערך ב 14 ילדים וילדות, כל אחד ואחת עסוק בדרך זו או אחרת, באחת הפינות של הגן יושבת לה ילדה חביבה על כורסת עור סגולה, היא לבושה בחליפת עור סגולה ואלגנטית וכמעט מתמזגת עם הכורסא, אך חתול פרסי לבן שיושב לילדה על הברכיים עוצר לה את ההתמזגות עם העור של הכורסא. מאחוריי הילדה ישנו מסך פלזמה גדול שמקרין ללא הרף קליפ ראפ, אתה מנסה להקשיב למילים ומצליח לקלוט רק: "אתם יודעים מי זה דוד שלי, כן על תתעסקו, אתה יודעים מי זה דוד שלי, תיזהרו שלא תתחצפו, אתה יודעים מי זה דוד שלי אז בואו תשלמו…" ואכן להפתעתך כל 2 דקות בערך מתקרבים אל כורסת העור ילד או ילדה ומשלמים דמיי חסות, לפעמים הם גם מניחים מולה ג'ינס חדש או איזו חולצה מיוחדת. אפית מתמוגגת מאושר: "זו המלכה של הגן, איך אני אוהבת אותה…" ואז אפית ממשיכה להסביר לך: "אתה רואה את הילדה הגבוהה והרזה שם בפינה, היא מחוננת, היא משלימה תואר שני עוד מעט", אתה מתרשם: "וואו, זה ממש מיוחד, ילדה בגילה עם תואר שני!!!", אפית מהנהנת להסכמה ומוסיפה: "אה כן, והיא גם לא אכלה כלום כבר כמעט חודש… היא רק שותה מיים ולפעמים מכרסמת חסה, תלוי במצב הרוח". אתה ממשיך לשוטט בגן ואתה מבחין בחוץ בילדה בלונדינית שנשענת על המעקה של המרפסת ושקועה במחשבות, לידה על כיסא פלסטיק מונחים 2 ספרים: "מדינת היהודים" ו"אלטנוילנד". אתה מביט אל אפית ושואל: "עוד מחוננת?" ואפית מתקנת אותך: "לא מחוננת, חכמה פלוס, את הספרים היא לא קראה אף פעם, היא רק מספרת לכולם שהיא קראה ומשוויצה", לפתע בלי הודעה מוקדמת הילדה הבלונדינית מסתובבת ורצה אליך עם כוס פלסטיק קטנה ביד, היא מחייכת ואמרת: "בבקשה, אנשים טובים, אולי יש לכם שקל?", אפית לוחשת לך באוזן: "היא עושה את זה לכל אורח שמגיע לגן, אל תתרגש, אתה יכול לתת לה שקל אם אתה רוצה, עוד מעט היא תבטיח לך שהיא תעשה אותך שותף 50 אחוז בכל העסקים שלה…", לא חולפת שנייה והילדה הבלונדינית אומרת: "כדאי לך לתת לי שקל, אני אעשה אותך שותף 50 אחוז בעסקים שלי, אני עובדת על תוכנה חדשה עם חברת "אינטל", יקראו לתוכנה "שביט", כדאי לך , אני מגלה לך עכשיו סודות, שמישהו יעצור אותי!!!",
אפית בתגובה מצווה עליה לחזור למרפסת וכשהילדה הבלונדינית הולכת למרפסת אז אפית מלווה אותה בצעקות: "שמאל, ימין, שמאל, ימין!!!, מחלקה שלוש תמתח להקשב!", אני מופתע ואפית מחייכת חיוך נבוך, היא ממלמלת בשקט: "אל תשאל, אין לי הסבר…". אתה מתיישב על כסא כחול, וממשיך להתבונן על הגן המיוחד הזה, אפית פתאום קוראת לך לבוא אחריה ומובילה אותך למטבח של הגן, מטבח ממוחשב מכף רגל ועד ראש, מאובזר בכל הטכנולוגיות הבישוליות המתקדמות. אפית מדגימה, היא צועקת: בורקס. ותוך שניה נשמע רחש וטרטור מנוע קטן, ועל השיש מולך מופיע לו בורקס חם עם שומשום, יד הרובוט שהביאה את הבורקס נעלמת חזרה אל תוך המקום שממנו היא יצאה ואז אתה מבחין פתאום בילד ממושקף שיושב בצד המטבח וקורא ספר, אפית לוחשת: "הוא מיחשב את כל המטבח, הוא חמוד, לא עושה הרבה בעיות, ויש לו קטע מגניב לאללה שאני אוהבת שהוא עושה, הנה אני אראה לך…" אפית קוראת לעברו של הילד הממושקף: "היי חמוד, היסטוריה!!!" בתגובה הילד הממושקף מתקרב אליכם ומתחיל לפלוט בשצף קצף: "שנת 1920, הבריטים משתלטים על הבניין בו אנחנו ממוקמים, הוא משמש מפקדה ראשית לסיר קונן פיליפ, שנת 1934, העותמנים במלחמה ארוכה מנצחים את הבריטים ומשתלטים על הבניין, שנת 1945, האצ"ל תופס פיקוד…" הוא נעצר ונושם נשימה ארוכה ואז מוסיף: "אני חוזר בי, כרגע קיבלתי עדכון, העותמנים מעולם לא היו כאן, זה שקר…" אפית נקרעת מצחוק מולו, ואתה יוצא מהמטבח כשהיא בעקבותייך, אתה מוחה על ההתנהגות שלה ומאיים לדווח עליה לארגון לשלום הילד, ואתם ממשיכים בסיור. הילדה הבאה שמוצגת לפנייך מופיעה מולכם כשהיא אוכלת סנדביץ' עם עלים ירוקים, אפית מסבירה לך עוד לפני ששאלת: "תרד, …
המשך יבוא


תגובות (1)

וואי, אהבתי!!!!!! אני מצפה בכיליון עיניים אוזניים ורגליים להמשך

29/01/2016 01:59
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך