אהבה אסורה פרק 7 סוף סוף

"עברו אחד עשרה חודשים עוד אחד נשאר מה אני יכול לעשות מה? זה קשה להסתכל מהצד ולא לעשות כלום אן אני מתגעגע אלייך קשה לי לראות אותך מחוברת לאלפי מכשירים חיוורת כולך ללא צבע אדמדם שתמיד היה על לחייך אני פאקינג משתגע מגעגועים אן אני רוצה אותך לידי שוב אני-"נקטעתי שהמכשירים החלו לצפצף
"ילד זוז"הרופאים ניסו להעיף אותי
"לא בבקשה לא מה קרה לא אן"צרחתי שבאו השומרים ניסו להעיף אותי
"ילד זוז בבקשה תן להם לעשות את העבודה שלהם אתה רוצה שהיא תחייה נכון"אמרה האחות הנהנתי חולשות לא מסוגל לדבר שדמעה יורדת מעניי והוא הוסיפה "אז תצא ואנחנו נודיע לך שהכל יהיה בסדר טוב?"שאלה בחיוך מנחם הנהנתי שוב ויצאתי לבד מהחדר רואה את מורן זזה ממקום למקום היא עצרה שראתה אותי
"ג'יימס"היא אמרה לא מוסיפה כלום מחברת אותי עד כמה שהייתי גבוהה ממנה היא הצליחה לחבק אותי אחרי כמה דמעות השתחררתי והלכתי לשבת מתרחק מכולם כאילו אני פה פיזית אבל נפשית אני לא
נק' מבט אנני:
"מה קורה פה אמלי למה יש צפצופים מוזרים אמי"אמרתי מרגישה את העולם הלבן רועד
"את גוססת אנני את גוססת"לחשה לי
"לא מה אני לא מה עם אח שלי אמילי את הבטחת שתעזרי לי אמי בבקשה את הבטחת"צרחתי לה חנוקה מדמעות
"מצטערת אנני כנראה שרוצים אותך בגן העדן"לחשה אני דמיינתי או שירדה לה דמעה לאלא בטח דמיינתי
"לא הם לא יכולים לעשות את זה למשפחה שלי לאא אמלי תעזרי לי בבקשה"התחננתי
"אני אנסה"לחשה ונעלמה בין רגע הציפצופים שתקו היה שקט כואב מכירים את ההרגשה הזאת של השקט שאחרי הסערה לא כדאי לכם זה שקט כואב ומכאיב כ"כ כאילו כל הדברים השמחים שהיו לפני הסערה נעלמו בין רגע כאילו מעולם לא היו או יהיו
נק' מבט מורן סטיילס:
עברה שעה ואחד הרופאים יצא ג'יימס ישר קם בבהלה
"מה קרה לאנני!"הוא צעק על הרופא לא בכוונה
"תרגע ג'יימס"לחשתי לו
"סליחה מה קרה לאן?"שאל מותש
"היא היא"הרופא אמר עם פרצוף רציני
"היא מה"התפרצתי
"היא קמה היא בסדר"הוא חייך וג'יימס קפץ עליו בצחוק מתגלגל
"תודה תודה תודה תודה"אמר והרופא צחק
"תנשום תנשום שלא תתעלף"אמרתי צוחקת ג'יימס התנתק מהרופא מסתכל עלי בפרצוף רציני ואז הוא קפץ עלי בחיבוק מוחץ
"תודה לך"לחש באוזני
"על מה"שאלתי לא מבינה מתאפקת לא להסניף אותו הייה לו ריח של הבושם שלו הריח ששיכר אותי בפעם הראשונה
"על זה שהיית איתי"לחש ונתן לי נשיקה על הלחי שגרמה לפרפרים להתעופף באושר הוא השתחרר שהרופא אמר שמותר להיכנס אני והוא נכנסנו לא שמתי לב שידו הייתה בתוך שלי וגם הוא לא כנראה אנני שכבה על המיטה עם עניים עצומות ג'יימס ששם לב לידינו המשולבות לא הוזיז אותה מידי הקטנה אני לעומת זאת ישר ניסיתי להוזיז את ידי אבל ג'יימס חיזק את האחיזה בידי אני וג'יימס הוזזנו את הכיסאות גורמים לאנני לפתוח את ענייה ולהסתכל עלינו
"היי"צחקקה שהסתכלנו עליה כמו על אוצר מזהב
"אנניי"לחש וחיבק אותה חזק
"אתה מוחץ באד בוי"צחקקה "איפה אבא ואמא?"שאלה שהחיוך ירד מפניו של ג'יימס
"בעבודה"לחש והרכין את ראשו ואז הרים אותו והוא ואנני אמרו בתיאום מושלם
"כרגיל"אמרו וצחקקו
"טוב אני לא יפריע"אמרתי ובאתי לצאת מהדלת עד שיד תפסה אותי ממותני
"לאלא תשארי בבקשה"ג'יימס לחש עושה את הפאפי פייס הכי טוב שיכל לעשות
"באמת מורן תשארי"אנני אמרה
"טוב רק בשבילך"צחקתי והוצאתי לשון לג'יימס והוא בתגובה צחק
נק' מבט ג'יימס מקגניס:
רציתי כלכך לנשק את מורן אבל לא יכלתי בגלל אנני אסור שהיא תדע שאני מאוהב במורן כי אחרי זה היא תחפור אח התגעגעתי לילדה הזאת אני הבן אדם הכי מאושר שיש בעולם על זה שהיא חזרה אליי שוב
"אנני את רוצה שאני ומורן נביא לך משהו לאכול"שאלתי שצץ במוחי רעיון
"שניכם ביחד?"שאלה מרימה גבות בתהייה
"איכס אנני באמת"אמרתי שהבנתי על מה היא חושבת
"מה רק לידע הכללי וכן אני גוועת אני מרגישה כאילו לא אכלתי שנה שלמה"צחקקה באירונייה
"את לא אכלת שנה שלמה"מורן צחקה ועשתה פרצוף מצחיק
"טוב עופו אני רעבההה"אמרה מחזיקה את בתנה וכמו בסרטים בתנה קירקרה
"את זוכרת מה היינו אוכלים שהיינו באים לבית חולים פעם"צחקתי
"כןן קוראסון שוקולד ושוקוו יאמ"אמרה כמו ילדה קטנה
"טוב אנחנו נחזור"אמרתי וקרצתי לה היא בתגובה החזירה לי ואני ומורן יצאנו מחוץ לחדר הלכנו ואז ראיתי חדר שכתוב עליו באותיות שחורות בגדול 'מחסן' חייכתי ודחפתי אותי ואת מורן לביפנים
"מה לעזאז-"מורן צרחה שהשתקתי אותה בנשיקה דחפתי אותה על הארון החום והמשכנו להתנשק בלהט אחרי שהתנתקנו מהנשיקה שדרשה מימנו מלא אוויר מורן עצמה את ענייה מלקקת את שפתה
"זהו אני לא יכול לשור את זה מורן אני אוהב אותך כמו שלא אהבתי אף פעם את האושר שלי"לחשתי נותן לה עוד נשיקה
"גם אני אותך"גמגמה מנשקת אותי שוב יצאנו מהחדר הולכים לקפיטרייה שבקומת קרקע והלכנו למוכרת
"מה תרצו להזמין"שאלה בחיוך עייף
"2 קוראסוני שוקולד ומה את רוצה מורן?"שאלתי אותה
"אממ גם"אמרה כמו ילדה קטנה
"אז 3 קוראסונים עם שוקולד ו-3 שוקו"אמרתי מגיש
"זה 6 דולר בבקשה"אמרה מחייכת
"הנה קחי"אמרתי והגשתי לה 10 דולר "ותשמרי את העודף"חייכתי אלייה ואני לקחתי את הקוראסונים ושוקו אחד שלי ומורן את השקו שלה ושל אנני הלכנו לחדר מתקתקים בו
"תכנסו כבר אני רעבהה"שמענו את אנני מבפנים ואני ומורן צחקנו