אהבה ללא גבולות…פרק 11!!

ופתח בנסיעה ונסע רחוק מהבית של ליאו,
ואני לא הפסקתי לבכות,
הארי נסע כמו משוגע והיה עצבני כל כך, בחיים לא ראיתי את הארי במצב כזה,
הוא היה עצבני ורתח מזעם ונסע כמו משוגע,
"בת זונה,כלבה, אני יפרק אותה,שתלך תזדיין,"הארי אמר וכעס כל כך ונהג במהירות הוא היה אחוז טירוף הוא נהג בלי לעצור,
"הארי,די אתה מפחיד אותי.תפסיק לנסוע ככה,"אמרתי בלחץ,
הארי הביט בי והנהן מעט,
הוא המשיך לנסוע ונרגע מעט מהכעס, הגענו ליד הבית שלי אך הוא לא עצר אלא המשיך לנסוע,
"הארי,לאן?? תעצור,??"אמרתי ודמעות נקבו בעיניי הכחולות,
"אני יודע אני רוצה שנלך לאיזה מקום ונרגע שנינו,"הוא אמר והמשיך לנסוע,
הגענו לים, והארי יצא ואני אחריו, הארי התיישב על החול ואני התיישבתי לידו,
מורידה את העקבים שלי נותנת לגלים לשטוף את רגליי הארי הביט בי,
"אמה,אני מצטער,"הוא אמר ומיקד את מבטו בנקודה כלשהי בים,
"אתה לא אשם,הארי,"אמרתי ומיקדתי את
מבטי בו, "היא סתומה אל תתייחסי אליה היא מדברת מקנאה, אמה,אשלי
מקנאה בך,"הוא אמר והביט בי ואני הרמתי את מבטי אליו,
"הארי אני יודעת אני לא התייחסתי אליה עד שהיא דיברה על אמא שלי,
היא אמרה דברים לא נכונים ומגעילים על אימי המנוחה,"אמרתי ודמעות פרצו בעיניי הארי הביט בי בשוק הוא לא ידע על אימי שום דבר הוא כנראה חשב שהוריי גרושים או משהו,
הוא התקרב אליי וחיבק אותי מלטף את ראשי בעדינות מנסה להרגיע אותי מהבכי שלי,
"הארי,אמא שלי היא נפטרה לפני 5 שנים כשהייתי בת 12,
בגיל אחת עשרה גילו שהכליות שלי לא עובדות,
הייתי על סף אבדון,
הרגשתי לא טוב והייתי כל כך קרובה למוות, הרופאים אמרו להוריי שאם תוך כמה ימים לא ימצאו כליה מתאימה לי אני פשוט אמות, הוריי חיפשו מישהו מתאים,
שיהיה לו סוג דם כמו שלי,
אבא עבר בדיקה והדם שלו לא התאים וכך גם הכליה לא התאימה, גם זאק היה מוכן לתת אחת מין הכליות שלו בכדי להציל אותי אך גם סוג הדם שלו היה שונה כמו של אבא שלי,
רק אמא שלי יכלה לתרום לי כליה הסוג דם שלה התאים לשלה,
הכל היה מוכן לניתוח,
אחת מין הכליות של אימי תעבור אליי והיא תהיה רק עם כליה אחת וכך גם אני,
הכל הלך כמו שצריך הרופאים ביצעו את הניתוח,
הוציאו מאימי כליה והעבירו אותה אליי,
לאחר שהתעוררתי בחדר התאוששות מהניתוח,
מולי עמדו אבא וזאק עם עיניים מנופחות ואדומות,
חייכתי אליהם אך הם לא חייכו אליי הבנתי שקרה משהו, חשבתי שאולי הניתוח לא הצליח ואני ימות עוד כמה דקות,
"אבא,זאק מה קרה??"אמרתי כמעט בצרחה אבא וזאק השכיבו אותי חזרה ואבא ליטף את ראשי מנסה להרגיע אותי,
ואז..עברה צמרמורת שנזכרתי באימי,
"איפה אמא?! ,אמא שלי,"צרחתי בבהלה,
"תרגעי הכל בבסדר תנוחי,
די אמה,די,"אבי ניסה להרגיע אותי אך נכנסתי ללחץ חששתי שקרה משהו לאימי, אחות מהר הגיעה עם מזרק והזריקה לי חומר הרדמה כי פחדו שיקרה לי משהו,
כבר למחרת התאוששתי מעט ואז סיפרו לי אימי,
אימי נפטרה,היא נטשה אותי והשאירה אותי לבדי,
אבא היה באבל כבד ולא הסכים לספר לי מה קרה,
אך לאחר הלוויה הכואבת זאק סיפר לי שאימי הסכימה לתת את הכליה למרות שהייתה לה רק כליה אחת בסדר והשנייה לא עבדה אימי ידעה שהיא לא תקום מהניתוח והיא סיכמה עם הרופא שאף אחד מבני המשפחה לא ידע מכך שיש לה רק כליה אחת טובה לאחר שאימי חתמה על המסמך שהיא מצהירה שהיא יודעת את השלכות של הנתינת הכליה שלה אך אימי הייתה מוכנה לוותר על החיים שלה למעני,
את האמת הארי אני עד היום עם ייסורי מצפון שבגללי אימי נפטרה,
לאחר מות אימי אבי קיבל הכל קשה הוא קשור אלינו נורא הוא בחיים לא הסכים לשמוע על להינשא שנית,
הוא אהב את
אימי אהבת אמת,
ובגללי האהבה שלהם נעצרה, "סיפרתי להארי ופרצתי בבכי,
הארי הביט בי וניגב את הדמעות הקטנות שרצדו את עינייו הירוקות,
הוא חיבק אותי חזק,
"את לא צריכה לחשוב שזה בגללך,כך היה צריך לקרות זה הגורל שקבע את זה,ולגבי אשלי הזונה הזו אני עוד יתנקם בה,"הארי אמר אליי ונשק לראשי,
"הארי, אתה לא תעשה כלום, תבטיח לי,"אמרתי אליו לא רציתי לחשוב על אשלי הזאת,
"אבל..טוב בסדר אני מבטיח,"הוא אמר,
"ועוד דבר הארי, אני לא סיפרתי לאף אחד על אימי אז בבקשה שזה ישאר בנינו,"אמרתי אל הארי,
"ברור,"הארי אמר וחיבק אותי קמנו מהחול וחזרנו לאוטו הארי הוריד אותי בביתי ונסע נכנסתי להתקלח וכשיצאתי עליתי למיטה לנוח מכל היום המטריד הזה!!!!