אהבה ללא גבולות..פרק 5 !

"הארי, מתי הגעת??
ישנתי הרבה זמן?!" שאלתי בחיוך מובך,
"לא הגעתי לפני רבע שעה אבא שלך פתח לי ואמר לי להכנס לחדר שלך, נכנסתי וראיתי אותך ישנה היית כל כך חמודה שישנת ולא רציתי להעיר אותך," הארי אמר בחיוך קמתי והתיישבתי לידו ליד השולחן כתיבה שלי,
לקחתי דפדפת משבצות וסםר מתמטיקה והתחלתי ללמד את הארי,
הוא דווקא קלט ממש מהר את החומר,
"ואז פה את מעביר אגפים במינוס ופלוס מחלק והפתרון הוא התוצאה של המשוואה הזאת,
תנסה אתה," אמרתי והושטתי להארי את העט הארי ניסה לפתור הוא סיים והראה לי ואני חייכתי,
"הארי,אתה תלמיד מצוין,
קלטת מהר את החומר,"
אמרתי לו ונתתי לו מכה קטנה בכתף ,
"לא זה פשוט שיש לי מורה מצוינת," הארי אמר וחייך אליי ואני הסמקתי מעט, הארי הביט בעיניי ואני בעיניו עיניו הגדולות והירוקות פשוט שיגעו אותי לא יכולתי שלא לבהות בהנאה,
הארי המשיך להביט בי ואני בו עד הרגע שבו זאק נכנס לחדר והבהיל את שנינו,
"מה אתה עושה כאן?!" זאק אמר בכעס מעט לא מבין מה מעשיו של הארי כאן זאק ניגש אל הארי והחזיק אותו מהחולצה מאיים עליו הארי הביט בו מחייך ואני נלחצתי מעט,
"זאק,עזוב אותו זה בסדר אנחנו לומדים יחד," אמרתי ושחררתי את אחיזתו מהארי שחייך אליו מעט,
"טוב,תזהר לעשות לה משהו, אני יהרוג אותה,"
זאק איים על הארי ואני גלגלתי עיניים,
"אל תדאג זאק,
מהיום אני שומר עליה כמו על העיניים שלי!" הארי אמר וישר מבט אל זאק,
זאק הנהנן ויצא מהחדר,
ואני..אני הסמקתי כמו משוגעת..הארי הביט בי מעט וגיחח לעצמו,
"ביי קטנה,תודה שעזרת לי,
נתראה מחר," הארי אמר ונשק לראשי בעדינות,
כשהוא עשה זאת ליבי קפץ בקרבי,
הבטן שלי התהפכה מהתרגשות לא הבנתי מה הרגשות האלה פתאום,
חייכתי אליו והוא יצא מהחדר,ואני נשארתי מחויכת,
ביום שלמחרת התקיימה הבחינה במתמטיקה בהפסקה הספקתי לשנן עם הארי את החומר הוא היה די בקיא בחומר,
המורה נכנסה לכיתה הארי התיישב במקומו ואני במקומי המורה חילקה
את הבחנים,
"הארי, בהצלחה!" מלמלתי אל הארי בחיוך,
"גם לך קטנה," הארי אמר וקרץ לי ואני חייכתי,
התחלתי לפתור את המבחן וכך גם הארי,
לשם שינוי הוא כתב המון,
לא כמו במבחנים הרגילים,
שהדבר היחיד שידע במבחן זה מה השם שלו!
סיימתי את המבחן נגשתי למורה והגשתי לה את המבחן ניגשתי אל הדלת של הכיתה במטרה לצאת מהכיתה עד שכולם יסיימו לכתוב את המבחן שנייה לפני שיצאתי נזכרתי בהארי והסתובבתי לעברו הוא בדיוק בהה בי חייכתי אליו וקרצתי בעיניי הוא חייך אליי והמשיך לכתוב,
יצאתי מחוץ לכיתה מחויכת, ואז הפאקצה של הכיתה שלי אשלי,
ניגשה אליי וחייכה אליי חיוך מאולץ היא התקרבה אליי גלגלתי את עיניי ובאתי לעקוף אותה אך שנייה לפני זה היא עצרה אותי והחזיקה בידי,
"אז מה אמה, אני רואה שהתיידדת עם הארי
בזמן האחרון," אשלי אמרה והביטה בי בזלזול,
"לא אשלי, היא מלמדת אותו למבחנים," ענתה לה השפוטה שלה בחיוך מתנשא עליי,
"היא מלמדת אותו ללמוד,
ומה הוא מלמד אותך?!"אשלי אמרה בזלזול אליי והשפוטות שלה צחקו אחריה ואני נשארתי אדישה,
באתי להסתובב וללכת אך אשלי תפסה בי שוב,
"תקשיבי לי טוב מכוערת,
תתרחקי ממנו הוא שלי,
שלא תעיזי להתקרב אליו,
תתרחקי ממנו,
למרות שבכול זאת
הוא לא ירצה אותך,
אפילו בצחוק הוא לא יתקרב אלייך," היא אמרה והיא והחברות שלה צחקו,
"אל תדאגי הוא לא יתקרב אליי הוא יתקרב רק אלייך,
אהה שכחתי שאף אחד לא רוצה פרוצה כמוך," אמרתי והסתכלתי בעינייה בחיוך מנצח הפעם לא יכולתי לשתוק היא עיצבנה אותי,
"את..א..ת," היא גמגמה ונהייתה אדומה ואז היא פשוט הרימה את היד שלה וסטרה בחוזקה לפניי העדינות!