אהבה שלי לואי טומלינסון פרק 3

זאין: הי מה אתם עושות פה?
דניאל: באנו לאכול
הארי: חשבתי ששון לא מרשה לכם לאכול סושי
ליאן: שששש
הארי חייך אליי ומחר
הם הזמינו אותנו לבית של הבנים, אז לקחנו את האוכל שלנו והם את האוכל שלהם ונסענו באוטו שלהם. באוטו, אני וזאין ישבנו מאחורה והארי ודניאל מקדימה וזה קצת מוזר כי גם אני וגם זאין יותר גדולים מהארי ודניאל. אבל לא משנה, אחרי 8 דקות הגענו אליהם הביתה. היה להם בית 3 קומות, בית ענק! צלצלנו בדלת נייל פתח לנו, הוא היה נראה מורעב הוא צעק בזמן שפתח את הדלת "איפה האוכל" ואז היה לו מבט טיפה מאוכזב, הוא אמר "זה לא אוכל" והצביע אלינו אני ודניאל צחקנו ונייל נתן לנו להיכנס. לואי וליאם ראו טלוויזיה בסלון הם קמו אלינו בחיבוק ושאלו אותנו מה אנחנו עושות פה? דניאל ענתה שפגשנו את הארי וזאין אז הם הזמינו אותנו. הארי ודניאל חילקנו את האוכל על השולחן וכל השאר כלל אני ישבנו בסלון ודיברנו:
לואי: אז את גרה באזור?
ליאן: כן אני גרה מהבית שלכם רבע שעה נסיעה
ליאם: ואת דניאל?
דניאל צעקה לו מהמטבח
דניאל: כן אני גרה 6 דקות ממכם
נייל קטע אותנו באמצע וצעק להארי
נייל: האוכל מוכן?!
הארי: חח כן בואו לשבת
התיישבנו בשולחן זה היה נייל בראש השולחן, לואי, אני, זאין, הארי, דניאל וליאם היה ממש כיף צחקנו ודיברנו ואז היה לי טלפון אוי סורי וקמתי לטלפון
ליאן: הלו
שון: הי ליאן זה שון
ליאן: אהה הי שון
שון: הי מה קורה?
ליאן: כלום אני עכשיו אצל הבנים ודניאל פה גם
שון: אהה יפה אני לא מפריע נכון
ליאן: אממ לא רק אם תוכל להזדרז אז זה היה טוב יותר
נייל צעק לטלפון שיסתום כי אנחנו באוכל. יכול להיות שזה הרגל אצלם.
שון: את בטוחה שאני לא מפריע?
ליאן: כן. חכה שנייה.
ליאן: נייל סתום ת'פה אני ירביץ לך.
כולם צחקו, אבל אני באמת התכוונתי לזה!
שון: אהה אוקיי! אממ רציתי לשאול אם את יכולה להוריד לדיסקו נקי את השירים של החימום שלנו פשוט את היחידה שיודעת אותם
ליאן: כן בטח אני יביא לך אותם למחר
ניתקתי וחזרתי לשולחן
דניאל: מי זה היה?
ליאן: שון הוא סתם רצה שירים, לא מה שהוא חשוב
סיימנו לאכול, דניאל וליאם פינו את השולחן ואני עליתי למעלה לחדר של לואי, כדי להוריד את השירים ששון ביקש ממני. התחלתי להוריד שירים ואז לואי נכנס לחדר הוא התיישב על המיטה הסתכל אליי ואחרי כמה שניות התחיל לצחוק.
ליאן: לואי הכל טוב?
לואי: כן אני סתם נהנה להסתכל אלייך מורידה שירים
ליאן: חח טוב (לרגע חשבתי שהוא התחרפן)
המשכתי להוריד שירים, לואי היה צריך לשירותים הוא ניסה לפתוח את הדלת של החדר שלו אבל היא לא נפתחה. ואז הוא אמר "האהאה מצחיק מאוד הארי עכשיו תפתח אני צריך לשירותים". אני לא הבנתי למה הוא אמר את זה אבל ניסיתי לעזור לו לפתוח את הדלת ולא הצלחנו. הבנו שאנחנו תקועים לואי התיישב אל הרצפה קרוב לקיר והתקשר לנייל אחרי דיבור של דקה הוא ניתק ואמר שהם עכשיו עולים התיישבתי לידו ושמעתי את כולם מנסים לפתוח את הדלת.
לואי: סליחה שלא אמרתי לך על הדלת.
ליאן: זה בסדר לפחות הורדתי את השירים.
לואי צחק ואמר שאני ממש חמודה. תודה גם אתה לא רע. אהה באמת אני לא רע?
צחקתי ואז הוא שאל מה אני עושה חוץ מריקוד? כלום, פעם אחת דגמנתי למגזין של ריקוד. אהה יפה. הארי צעק לנו שזה לא נפתח לואי התקרב ואמר לקרוא לשכן ממול ה"מתקן".
שמענו את ליאם ודניאל יורדים במדרגות והבנים מנסים לפתוח את הדלת. ניגשתי כדי לדחוף את הדלת מהצד שלנו, ואז שדחפתי אחרי כמה פעמים לואי בא מאחורי והחזיק את הדלת מסביבי ועזר לי, אחרי כמה דקות בלי הצלחה אני הסתובבתי ללואי היינו אחד מול השני ממש קרובים הידיים שלו הקיפו אותי, שניינו התנשפנו, לואי התקרב אליי עוד יותר ונישק אותי. זאת הייתה נשיקה ארוכה ונעימה שליטפה את השפתיים שלי. לא רציתי להפסיק אבל חייב כי ליאם ודניאל כבר עלו עם השכן ואחרי 3 דקות הוא הוציא אותנו משם. יצאתי מהחדר כמה שיותר מהר, אמרתי לו תודה לקחתי את היד של דניאל היא התנתקה מהיד של ליאם, אמרתי לבנים תודה וללואי תודה, נתתי לו נשיקה אל הלחי. הבנים הסתכלו אל לואי כאילו הוא פריק, ודניאל הסתכלה אליי ואמרה לליאם "אמרתי לך" וקרצה לו. ירדנו במדרגות והלכנו ברגל לבית שלה התחלתי לספר לה בלי שהיא תבקש בכלל: