אם אני אלך,תבוא אחרי? 1D פרק 1 חלק ב

יש לו חברים מוזרים.
הטלפון שוב צלצל,אבל שעניתי שמעתי צעקות.מוזרות ביותר.
"לואי!עזוב לי את הטלפון!"
"אבל אני אוהב אלפקות והייתי חייב להגיד את זה למישהו."
"אז אתה צורח לבת דודה של אמא שלי את זה?!"
"אוי פשוט תביא את הטלפון."
~רעשים מוזרים~
"הלו?"שמעתי את הקול של ההוא שאוהב אלפקות.
"גם אני אוהבת אלפקות!"צרחתי לו.
"דיי באמת אנחנו אחים לאלפקה!"צרח.
"דרך אגב אני לואי!"
"מאיה."
~רעשים מוזרים שוב~
"מי זה?"צרחתי צוחקת לטלפון.
"סתם מישהו מוזר לא מכיר אותו."אמר וצחקק.
"הלו הלו מה זה לא מכיר!?"שמעתי את לואי שוב.
"הוא משוגע או משהו?"שאלתי נקרעת מצחוק.
"אני חושב שאמא שלו הפילה אותו שהוא היה קטן"אמר הארי ואני נפלתי מהמיטה מרוב צחוק.
"היי!"צעק לואי ואני חושבת שהוא נתן לו בוקס.
"איה ימעפן!"צרח הארי.
"שלום שוב!"צעק לטלפון.
"אתם ממש קרועים שם הא?"צחקתי.
"כן מאוד חוץ מהארי המעצבן."אמר.
"היי הארי לא מעצבן!"אמרתי.
"הוא כן"שמעתי את האירי הזה שוב.
"נייל,אף אחד לא שאל את דעתך."אמר לואי.
"איפה ההמבורגר?!"צעק נייל,כנראה הם במסעדה.
"איפה שדחפת אותו!"צעק לואי.
"מטריד"זמזמתי.
"חח כן הוא אוהב לאכול!"אמר הארי.
"או שלום לך!אי אפשר לדבר בשקט בלי שהחברים שלך יפריעו לנו!"אמרתי,והסתכלתי על השעון שלי,שמעוצב כמו הדבר הזה של הטייקים בסרטים,הורדתי את הידית והרמתי אותה,והשעה הייתה 23:50.
"כן הא?לואי עזוב תטלפון!"צעק הארי אבל זה היה מאוחר מידי.
"שלום שוב שוב!"צעק.
"שלום שוב שוב שוב!"צעקתי בחזרה.
"אנחנו בדרך נגיע מחר מוקדם בבוקר,זה בסדר?"שאל.
"ברור!"אמרתי,ושוב צחקתי על הטמטום שלו.
אני גרה בדירה משלי,בבית יחסית קטן אבל רק אני גרה שם.יהיה צפוף.לא טוב.
"מותק אנחנו הולכים הבייתה,תתנהגו יפה!"אמרה אימי והדלת נסגרה וננעלה.
"את שם?"שאל לואי.
"כן.איפה אתם בערך?"שאלתי.
"אנחנו עוד מעט מעל אירלנד,נגיע ללונדון בעוד 50 דק ומשם ניסע לווברלהמפטון,איפה שאת גרה.אבל בשדה תעופה מעכבים אותנו תמיד המון זמן,אבל אל תתפלאי אם תשמעי דפיקות ב4 וחצי בבוקר."אמר לואי .
"בסדר.ביי לואי!"אמרתי וניתקתי.