אני ואתה פרק 13

אני ואתה פרק 13:
נקודת המבט של הארי:
מי ירצה לסכסך ביני לבין פרי? שאלתי את עצמי שוב ושוב את אותה השאלה. שכבתי על המיטה עם הראש מופנה לתקרה ועצמתי את עיניי. רגע אחד, לאחות של פרי יש בקרוב יום הולדת? אין לה אחות! זאיין צריך לעזור לאחותו במשהו? כל האחיות שלו ברחו מהבית. מה קורה פה? הם עדיין חושבים שאני שלחתי לזאיין את ההודעה. התקשרתי ללואי. "היי לואי זה הארי." אמרתי.
"היי הארי," הוא אמר לי. "מה נשמע?"
"אני בסדר," אמרתי. "אתה יכול לבוא אליי בבקשה?"
"זה דחוף?" הוא שאל.
"כן," אמרתי לו. אני לא יודע מה נקרא דחוף בשבילו אבל אני בהחלט יודע מה זה דחוף בשבילי.
"מה קרה?" הוא שאל.
"אני לא רוצה להסביר בטלפון. זה קשור בזאיין ופרי. אתה יכול בבקשה לבוא אליי הביתה ואני אסביר לך אצלי?" אמרתי לו. אני לא רוצה להסביר לו בטלפון את זה אם אני בעצמי אפילו לא הבנתי מה קרה. אמנם אולי הוא זה ששלח את ההודעה ממני אבל אני סומך עליו מאוד. אני יודע שזה עלול להגלות כטעות ענקית אבל עדיין. וגם, אני רוצה לראות אותו.
"אין לי בעיה לבוא אבל אני מעדיף שלא כי אחותך ואמא שלך שונאות אותי." הוא אמר לי. הוא דיי צודק.
"הן לא בבית." שיקרתי. אני יודע שזה לא יפה לשקר אבל אני באמת רוצה שהוא יבוא ואם לא הייתי אומר את זה רוב הסיכויים שהוא היה אומר שהוא לא בא. כי אמא שלי ואחותי דיי שונאות אותו, בלשון המעטה. אמא שלי פחות כי היא לא יודעת בדיוק מה קרה אבל לאחותי אני מספר הכל –טוב כמעט הכל- והיא יודעת מה קרה בעבר ביני לבין לואי והיא לא סובלת אותו. אם מישהו רק מזכיר אותו באוזנייה היא כמעט מתפוצצת. אני לא רוצה שהם יראו אחד את השני אבל לא נורא.
"בסדר אז אני אבוא." הוא אמר.
"טוב אני מחכה לך." אמרתי לו.
"להתראות," הוא אמר.
"ביי," אמרתי וניתקתי. אולי זו טעות לספר הכל לו כי הוא אולי זה ששלח לזאיין את ההודעה על פרי אבל הם שיקרו לי. בטח בגלל שהם לא סומכים עליי אבל עדיין. אני לא חושב שפרי עשתה את זה אך אסור לי לשלול את כל האפשרויות. החשודים שלי הם: לואי, ליאם, נייל, זאיין ופרי. אני חושד בלואי כי הוא כבר הרס לי את החיים יותר מפעם אחת ואני לא חושב שתהיה לו בעיה לעשות את זה שוב. אני חושד בליאם משום שהוא . שונא אותי על זה שהרסתי את החיים שלו (אני יכול להבין מה הסיבה לכך שהוא שונא אותי, באמת הייתי בן אדם נורא) והוא כנראה רוצה להחזיר לי. אני חושד בנייל כי עכשיו כשאני חושב על זה, הרבה זמן הייתה לי תחושה שהוא שונא אותי. אני חושד בזאיין כי הוא גם שונא אותי, גם את פרי וגם את נייל. לא תהיה לו בעיה להרוס לי את החיים שוב. הוא פגע פעמים רבות בפרי אז אני מניח שלא תהיה לו כל בעיה לפגוע בה שוב. ונראה לי שהוא ישמח לסכסך ביני לבין פרי לבין נייל. ואני חושד בו גם כי הוא שיקר לי. הוא יכל פשוט להגיד שהוא הולך הביתה לא שהוא צריך לעזור לאחותו שברחה מהבית במשהו. ואני חושד בפרי משום שהיא שיקרה לי, הרי אין לה אחות ומשום שפגעתי בה כמה פעמים אולי היא רוצה להחזיר לי (אם היא רוצה להחזיר לי על זה אז אני חייב להודות שהיא רוצה להחזיר על זה דיי בצדק). נשמעה דפיקה בדלת. זה בטח לואי. "אני פותח!" צעקתי ורצתי לעבר הדלת ופתחתי אותה. זה לא היה לואי. זה היה פול החבר של ג'מה. "היי פול," אמרתי וניסיתי להישמע לא מאוכזב.
"שלום הארי," הוא אמר. "ג'מה נמצאת?"
"כן, היא בחדר שלה." אמרתי לו.
"היא עסוקה?" הוא שאל.
"לא, תעלה אליה היא תשמח לראות אותך." אמרתי לו.
"תודה, טוב לראות אותך הארי." הוא אמר והלך אל ג'מה.
"גם אותך." מלמלתי. אוף זה לא לואי. חזרתי עם המחשבה הזו עצוב לחדר. כעבור חצי שעה נשמע עוד דפיקה בדלת. "אני פותח!" צעקתי ורצתי לעבר הדלת. פתחתי אותה וזה היה אבא שלי. מה הוא עושה פה?! "מה אתה עושה פה?!" שאלתי אותו בצעקה. אני שונא את האיש הזה.
"אני צריך לדבר עם אמא שלך הארי." הוא אמר.
"אמא!" צעקתי.
"מה הארי?" היא שאלה ובאה לדלת. "אתה. מה אתה רוצה?" היא שאלה את אבא שלי.
"אנחנו צריכים לדבר." הוא אמר לה.
"בסדר, בוא לחדר שלי." היא אמרה והם הלכו לחדר שלה. סגרתי מאוכזב את הדלת ואז צלצל הטלפון שלי. "הלו?" עניתי.
"היי זה קת'רין ויברלי." אמרה אישה עם קול עדין.
"היי," אמרתי.
"אני מצטערת פשוט היה פה נער שנדרס ואין לו אנשי קשר בטלפון שלו. אתה היית השיחה האחרונה שלו." היא אמרה לי.
"פה? איפה זה פה?" שאלתי אותה.
"רחוב *$&^ ליד הפיצרייה." היא אמרה.
"אוקיי אני בא לשם." אמרתי לה. הפיצרייה זה קרוב לפה. "אמא אני הולך!" צעקתי ובלי לחכות לתשובה יצאתי. רצתי מהר עד שהגעתי לשם. ראיתי אנשים נאספים מול מישהו ששכב באמצע הכביש, נדחפתי בניהם וראיתי מי האיש הזה. פיניתי לעצמי דרך עד שהגעתי אליו והתכופפתי אליו. התחלתי לבכות.
המשך יבוא…