אני והארי עונה 4 פרק 5 – צירים

"קחו אותה." החוטף אמר, ודחף אותי לכיוון שאר האנשים. הייתי עם כיסוי הפה וכיסוי העיניים, ולא שמתי לב לאן אני הולכת ועם מי. איבדתי שיווי משקל, נפלתי והאיש הרים אותי בחוזקה. הוא משך אותי לכיוון המכונית שלו, מכניס אותי במושב האחורי,נכנס למושב הנהג ונוסע.
_________________________________________________________________

"הארי!!!!!" טיינה צרחה בכל הבית, צווחת מכאבים. הארי הופיע בכניסה לחדר.
"מה קרה??" הוא שאל, מתקדם אליה.
"ירדו לי המים… יש לי צירים, הארי!!" היא אמרה, צווחת ובוכה. לא מהכאב,מהמחשבה על טורי. טורי לא תכיר את האח שלה.. לא תהיה שותפה ללידה שלו.
הארי לקח מהירות את המפתחות של המכונית, ועזר לטיינה להגיע למכונית. הוא עזר לה לחגור, התניע את המכונית, והתחיל לנסוע.
"הארי, ממש תודה…" היא אמרה, בין הצירים.
"על מה?" הוא שאל, מרוכז בנהיגה.
"על הכל.. אתה יודע.." היא אמרה. "אני יודעת שהיו לנו מלא מחלוקות וריבים זמן האחרון.. אבל למרות הכל אתה דואג לי.."
"ברור שאני אדאג לך." הוא אמר, מחייך, וגורם לה להסמיק.

*פלאשבק- שלושה חודשים לפני.*
"אז מה את אומרת?" הארי שאל, יושב על הספה ומשפיל מבטו. "שנפרק את החבילה?"
"אני חושבת שזה הדבר הנכון לעשות." היא ענתה, משפילה מבט כמוהו.
"ל..להתגרש." היא אמרה, קולה רועד.
"אז זהו זה?" הוא שאל, מביט עליה בעצב. כבר מלא זמן שהם רבים לי להפסיק, ריבים רציניים- והם ידעו שהכי טוב זה לפרק את המערכת יחסים הזאתי.
"אנחנו לא נוכל להתמודד עם גירושים עכשיו." טיינה אמרה. "ג'ייק יתפרק.. ועדיף שנתמקד עכשיו בלחפש את טורי, ואז נחליט אם זה מה שנעשה." היא אמרה, שומרת את הדמעות בפנים. היא ידעה שלמרות הכל, למרות כל הקשיים- היא אהבה את הארי, והיא לא יכלה לוותר על האהבה שלהם. אבל היא ידעה שהאהבה הזאתי פחתה ופחתה, ואולי היא והארי הם לא שידוך טוב אחרי הכל. ועדיף שכרגע הם לא יהיו ביחד, כדי שלא תתפרק לגמרי מהריבים, מההריון, מטורי..
"אז.." הוא אמר, ולפני שהיא הספיקה להגיב, הארי כבר קם ממקומו והמשיך להתעסק בדברים אחרים, רק לא לחשוב על טיינה.

*נקודת מבט כללית*

"ברוכה הבאה לבית החדש שלך, טורי." היא שמעה את הקול הזר אומר, ולפני שהספיקה להגיב, היא הרגישה אותו מוציא אותה מהמכונית בכאב, כשהוא מושך לה בשיער חזק. הוא דחף אותה במהירות לכיוון האיש השני, שהיה צעיר ממנו בחמש שנים. זה היה תום- שהיה בן 17. הוא לא אהב להיות חלק מזה, אבל לא יכל להתחמק. הכל בגלל ההתערבות.
הוא לקח אותה יותר בזהירות, הוא יודע איך זה מרגיש.להיות בצד הנפגע.
הוא הכניס אותה לחדר, טורי לא ידעה מה היא עושה פה ואיפה היא.
"שלום טורי." תום אמר, מוריד את הכיסוי מפיה.
"מי אתה." היא אמרה, דיבורה היה שקט, כמעט לחישה.
"אני תום." הוא אמר לה, "אני מצטער שכולם נראים קצת מאיימים.. אני לא יודע למה הם עושים את זה."
"התכוונת, למה אתם עושים את זה. גם אתה חלק מהחטיפה." היא אמרה, ומיד הצטערה על זה, פחדה שלא יכה אותה כמו השאר.
"זה לא אותו הדבר.. אני מבטיח לך שאת תביני." תום אמר לה.
"תקשיבי.. יש עוד ארבעה חוץ ממני, הם פחות נחמדים.." הוא הסביר לה. היא לא ידעה למה, אבל זה יכל לעזור לה בהמשך.
"יש אחד עם קול עבה, קוראים לו ג'יימס והוא נשמע ממש מפחיד ומאיים. לא כדאי לך להתעסק איתו. ויש עוד אחד, הוא נשמע טיפה כמו ערס, אבל הוא פחות מפחיד. הוא לא טיפוס שיכריח אותך לעשות דברים שלא תרצי לעשות." תום אמר לטורי.
"ויש אחד בשם דוג, הוא באמת יכול להיות קצת כל לפעמים.. כדאי לך להיזהר ממנו. ויש אחד, קוראים לו דין, דין גולד.. (יעני הבעל של עדן, לא זוכרת אם נתתי להם כבר שם משפחה.)
"ד..דין.. גולד?" טורי גמגמה, "דין גולד.. מ..לונדון?"