אני לא בת דודה שלה- פרק 53

נועה1212 19/05/2014 1077 צפיות 8 תגובות

רציתי להעלות את הפרק מוקדם יותר
אבל זה לא נתן לי להיכנס לאתר -_-
בכל מקרה, מקווה שתאהבו את הפרק!:)

״היה מאוד כיף!״ אמרתי בהיתלהבות קופצת
״אמיליה!״ הוא צעק כשראה שקפצתי, גילגלתי את עיני וחיבקתי אותו.
״אולי נכנס לכאן?״ אמרתי מצביע על מסעדה באמצע הרחוב, הוא הנהן להסכמה והתחלנו ללכת לכיוון המסעדה.
נכנסנו לשם והמארחת עמדה בכניסה
״שלום הזמנתם מקומות?״ היא שאלה בקולה הצפצפני והמתנשא מה שגרם לי לפלוט צחקוק
״לא״ נייל אמר מבין שאני לא מסוגלת לדבר איתה, היא סובבה את ראשה אלינו וראתה את נייל, עיניה נפתחו
״נ..נייל.. בוא איתי יש לי שולחן ליחיד, אולי אוכל להצטרף אליך״ היא אמרה, תפסה בידו של נייל ומשכה אותו
הסתכלתי על הבחורה הזאת שלגמרי התעלמה ממני או שלא ידעה שאני איתו או שלא ראתה אותי , נייל הסתכל עליה במבט מוזר ועצר אותה
״הבנתי אותך, שולחן לזוג לי ולך? אין בעיה בייבי, נוכל לדבר ולהכיר אחד את השני, ואז תנשק אותי ותבוא אלי הביתה או שאני יבוא למלון שלך! ואז נעשה את זה, מה שאני חולמת על זה כבר שנים, ואז נהיה זוג ונתחתן ונעשה את זה שוב ושוב ושוב״ היא אמרה ושוב פעם משכה אותו, היא הצליחה להזיז קצת את נייל, הופתעתי ממה שאמרה
״אה לא״ הוא אמר, שחרר את ידו ממנה בא אלי וחיבק אותי
״את באמת לא ראית אותי?״ שאלתי את המארחת עם הפרצוף המבולבל
״ראיתי אותך, התפללתי לעצמי שאתם לא באתם לכאן ביחד, טוב זה לא עזר הפעם״ היא אמרה וגילגלתי עיניים
״תגידי רגע..״ אמרתי מתנתקת מאחיזתו של נייל ומתקרבת אליה לאט עם הקביים
״מה את אמרת לנייל?״ אמרתי בקול מעוצבן, אף אחת, ואני מתכוונת אף אחת, לא תדבר ככה לחבר שלי
״מה זה חשוב?״ נייל מיהר והחזיר אותי לחיבוקו, מבין שאם לא יעצור אותי יהיה כאן מלחמה.
לבסוף המארחת הובילה אותנו לשולחן זוגי בדיוק באמצע המסעדה, לא היה לי פרטיות בכלל כשאנשים מצלמים את נייל ומסתכלים עלינו
״אני שונאת שמעריצות מדברות אלייך ככה״
אמרתי כשהמלצר הלך לאחר שהזמנו אוכל
״אין מה לעשות, פשוט תתעלמי מהם, שום דבר ממה שהם אומרות לא הולך לקרות״ נייל אמר שם את ידיו על ידיי מרגיע אותי
״אבל זה מעצבן אותי שהם מדברות אליך ככה, עושות הכל בשביל לראות אותך בלי בגדים, אתה חבר שלי״ אמרתי מעוצבנת מכל העניין הזה
״אל תדאגי יהיה בסדר פשוט תתעלמי״ הוא אמר והמלצר הגיע עם המנות שלנו, אמרנו לו תודה והתחלנו לאכול.
״רגע״ אמרתי לפתע, קולטת שאני לא יודעת כלום על המשפחה שלי
״יש לי אחים ואחיות?״ אמרתי בהתעניינות
״כן, יש לך אח תאום שקוראים לו מרטין״ נייל אמר צוחק מהשאלה
״ולמה הוא לא בא איתנו?״ שאלתי בבילבול
״אני ממש לא יודע״ אמר ולקח ביס מהעוף, משכתי בכתפיי ולגמתי מהמים הקרים שבכוס שלי.
״בואי״ נייל אמר מכוון אותנו למכוניתו, במשך כבר חצי שעה
״איפה המכונית?!״ שאלתי בעיצבון כשמעדתי והקביים נפלו לי, נייל רץ אלי במהירות ועזר לי לקום
״את חייבת להזהר״ הוא אמר והפעם החזיק אותי
״אני נשבע לך, היא הייתה ממש כאן!״ הוא אמר מצביע על המקום שבו חנינו
״איך המכונית נעלמה?! אני לא מבינה את זה״ אמרתי מסתובבת סביב עצמי, בודקת אולי התבלבלנו במקום
״לא התבלבלנו במקום, כאן חניתי״ הוא אמר, מבין מה אני עושה.
לפתע, ראיתי את המכונית של נייל ומישהו נוסע בה
״נייל הנה המכונית שלך!״ צעקתי לו, הוא הסתכל והתחיל לרוץ אחריה, למרות הקושי שלי הצלחתי לרוץ אחריו במהירות ולא ללכת לאיבוד.
לאחר מרדף הנמשך, כנראה, שעה ואפילו יותר, הגענו למקום שומם מבתים ואנשים, שדה ענקי שאין עיר קרוב
״איפה אנחנו״ אמרתי מתנשפת
״אני לא יודע״ הוא אמר ומשך בשערותיו בעצבון, הוא הסתובב לעברי רץ אלי ועזר לי לעמוד
״אני בסדר נייל״ אמרתי מרגיעה אותו.
״אני ינסה להתקשר לבנים או למישהו״ הוא אמר מוציא אמר הטלפון שלו ומכניס אותו לכיס אחרי שניה
״אין קליטה״ הוא אמר ומלמל קללה, נסיתי בטלפון שלי וגם שם אין קליטה, הסתכלתי על השעה וראיתי שעכשיו אחת בלילה.
״בואי״ הוא אמר והוביל אותי לעץ היחיד שהיה במקום הזה, התיישב והשכיב אותי עליו
״תלכי לישון״ הוא אמר מלטף את השיער שלי
״נייל, אני לא יתן לך להשאר כל הלילה ער כשאני ישן!״ אמרתי
״אמיליה, תשני״ הוא אמר ברצינות, הבנתי שאין לי סיכוי אז שמתי את ראשי חזרה עליו ונרדמתי תוך כמה דקות.
~בוקר~
התעוררתי מרעשים של שיעול, הסתכלתי למעלה וראיתי שזה היה נייל
״הערתי אותך?״ הוא אמר עם פרצוף מצטער
״לא מה פתאום״ אמרתי בשביל שלא ירגיש אשם, הוא חייך והדביק לי נשיקה על השפתיים.
הרמתי את ראשי ונזכרתי איפה אנחנו
״מישהו עבר כאן?״ שאלתי מתאוששת
״לא, אנחנו לגמרי לבד״ ענה לי חושש
״אהה״ אמרתי, חושבת על כולם שהטח משתגעים מדאגה, לפתע נייל קם והתחיל ללכת במעגלים, הוצאתי את הטלפון וראיתי שעוד מעט שתיים עשרה, ואו ישנתי מלא.
״מה קרה?״ אמרתי מבולבלת
״אנחנו באמתע שום מקום, את בטח מורעבת וגם עם הרגל שלך, אני כל כך דואג לך״ הוא אמר בועט בעשבים והמשיך לדבר
״בטח הבנים, הבנות, המנהלים ןהמעריצות עוד רגע מתים מרוב לחץ, אני לא יודע איך נחזור, נמות מרעב, שלא לדבר על זה שהיום אנחנו מתראיינים במקום הכי פופלארי בצרפת, אבל זה הדבר שפחות מדאיג אותי״ אמר, שמעתי את קולו השבור
״נייל״ אמרתי הוא לא ענה לי
״נייל, בייב״ אמרתי, הוא עצר והסתכל עלי
״הכל יהיה בסדר״ אמרתי וסימנתי לו לבוא אלי, הוא התיישב לידי ושמתי את ראשו עלי
״תלך לישון, אתה משתגע מעייפות, אני ישמור״ אמרתי מחייכת אליו
״את בטוחה?״ הוא שאל חושש, הנהנתי לחיוב, הוא עצם את עיניו ונרדם אחרי כמה דקות.
ישבתי שם, בקשט, בזמן שנייל ישן עלי מסתכלת על הסביבה, בחיים לא חשבתי שיש מקום כזה כאן בפריז, כמה כבר רצנו שהגענו למקום כזה שומם?
אין בתים, מכוניות, מבנים, אנשים, אין כלום! רק אני , נייל , עץ אחד ומליוני עשבים יבשים.
ליטפתי את השיער של נייל, מסתכלת על פניו הרגועות, הוא נראה כמו מלאך כשהוא ישן, לפתע שמעתי רעש, הסתכלתי אחורה וראיתי שתי אנשים.
״נייל נייל״ אמרתי בלחץ, נערתי אותו כאילו הם הולכים להרוג אותי
״מה בייב?״ הוא אמר חכי ישן
״נייל בבקשה תקום, נייל״ אמרתי בבכי, הוא ישר קם והסתכל עלי בדאגה
״מה קרה?!״ הוא שאל בליץ וחיבק אותי, התנתקתי ממנו והצבעתי על האנשים שהסתובבו שם, משום מה, אני ממש לא יודעת למה, זה הרגיש לי כאילו הם מחפשים אותי בשביל לרצוח אותי.
״בואי״ הוא אמר קם ועזר לי גם לקום, התחלנו ללכת לכיוון האנשים שנייל מלפניי ואני מאחוריו
״סליחה?!״ נייל אמר אך האנשים לא שמעו
״סליחה?!״ צווחתי בכל גרוני, האנשים הסתכלו עלינו בבהלה, איש ואישה, השמכנו ללכת והיינו ממש מולם.
כשהתקרבתי ראיתי שעומדים מולנו נער ונערה, הנערה עם עיניים נפוכות מדמעות והנער עם פרצוף כועס


תגובות (8)

זה רן! זה בטוח רן!!!!!!
הבן******************************************
זה מושלם!

19/05/2014 18:59

    רן… מי זה רן?!?!?!?!

    19/05/2014 19:07

    אווייי אופס התבלבלתי בשם! טלפון מפגר……….חחחחח

    19/05/2014 19:09

    אההה חחחח כי פשוט לרגע הייתי מבולבלת
    שאולי פספסתי משהו חחחח
    עכשיו אני רגועה….

    19/05/2014 19:10

אמאאאאאאא תמשיכייי מושלםםםם

19/05/2014 19:06

אם קורה להם משהו אני יתאבד!!!
תמשיכיייייייי!!

19/05/2014 19:15

המשךךך

19/05/2014 20:59

המשךךךךךךךךךךךךךךךךךך דחוףףףףףףףףףףףףףףף

20/05/2014 17:37
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך