אני לא בת דודה שלה- פרק 61

נועה1212 12/06/2014 1036 צפיות 7 תגובות

המעריצות עמדו כולם למטה, ולכולם היו שלטים שהיה כתוב עליהם ״תחזירו לנו את אמיליה״ בגדול.
אני כל כך התרגשתי מזה, שאכפת להם ממנה והם רוצים שהיא תחזור, שיש כאלה שלא שונאות אותה ורוצות לעזור לנו למצוא אותה
נופפתי להם לשלום ושלחתי להם נשיקות באוויר, כאשר אני מנגב את הדמעות שירדו על לחיי, סימנתי להם להיות בשקט.
״תודה!!״ צרחתי, בתקווה שהם שמעו אותי, והם צרחו.
לא יכולתי להתאפק, וצילמתי את זה, את כל השלטים המדהימים שהם הכינו.
לאחר חצי שעה, פחות או יותר, חזרתי לחדר וסגרתי את החלון.
״זה היה מדהים״ ליאם אמר, כאשר הוא ושאר הבנים נכנסים לחדר
״אני יודע, אין לי מילים״ אמרתי, עדיין בשוק ממה שקרה כאן, לואי הושיט לי את אחת הכרזות שהיו למעריצות
״איך זה הצלחת?״ אמרתי בגיחוך
״אחת המעריצות זרקה את זה״ הוא אמר
״ואו, יש לה יד טובה״ הארי אמר
פתחתי את הכרזה וזה היה מיוחד, היה כתוב בגדול ״אנחנו אוהבות את האמיליה, תחזירו לנו אותה״ ועוד כל מיני מילים קטנות בצדדים, השם שהם המציאו לנו זה נייליה, אני חושב שזה חמוד שהם ממציאים לנו שמות.
לאחר עוד שעה שאני והבנים דיברנו, הם חזרו לחדרים שלהם ואני סגרתי את הדלת.
ישבתי על המיטה עם רגליים משולבות כאשר הכרזה פרוסה על המיטה, בקטן ראיתי שהמעריצה כתבה מה הטוויטר שלה אז החלטתי לעשות לה הפתעה.
הוצאתי את הטלפון שלי ונכנסתי לטוויטר, חיפשתי את השם שלה, עקבתי אחריה ונכנסתי לDM , כתבתי לה ״תודה על הכרזה המדהימה, אתם מדהימות, תגידי לכל הבנות שאני מוסר תודה, אני אוהב אותכם״ כתבתי ושלחתי.
העפתי את המבט על השעון, שתיים וחצי בצהריים ולא אכלתי כלום, אך לא התחשק לי.
״אוכל״ אלינור אמרה בעליזות ונכנסה עם מגש מלא באוכל, היא כבר יודעת מה אני אוהב.
התחביב של אלינור כאשר אנחנו הולכים לישון בבתי מלון זה להגיש אוכל כשלאף אחד אין כוח ללכת לחדר אוכל, היא טוענת שתמיד רצתה להיות מלצרית או להגיש אוכל לאנשים, היא התכוונה להתחיל לעבור כמלצרית אך היא התחילה לצאת עם לואי אז לא יצא לה.
״אין לי חשק לאכול״ אמרתי עם חיוך, מסתכל על אלינור השמחה
״אין דבר כזה״ היא אמרה בפרצוף דואג ודחפה אלי את המגש, לא עניתי לה רק השפלתי את מבטי והיא התיישבה לידי
״גם אני דואגת לאמיליה, היא אחת החברות הכי טובות שלי! אבל אנחנו לא יכולים לעשות משהו, רק המנהלים.. היא חזקה ואתה יודע את זה! הם לא יעשו לה כלום כל עוד מחר נביא את הכסף, תחשוב חיובי
אני מנסה להדחיק את זה שיקרה לה משהו״ היא אמרה כאשר גם היא עם ראש מושפל
״תודה אלינור״ אמרתי לפתע לאחר מספר דקות שחשבתי על מה שאמרה, חייכנו אחד לשני והתחבקנו
״עכשיו מותק, אני חוזרת עוד שעתיים אני מצפה לראות צלחת ריקה״ אמרה כאילו היא אמי ויצאה מהחדר מוכנה לעבור לחדר הבא.
לפתע נזכרתי באמא שלי, לא דיברתי איתה כבר כל כך הרבה זמן! אני מתגעגע אליה!
״ניילר״ שמעתי את קולה של אמי בצד השני של הקו
״אמא, אני כל כך מצטער שלא התקשרתי אלייך בזמן האחרון״ אמרתי מרגיש אשם
״זה בסדר חמודי, בדיוק התכוונתי להתקשר אליך, רק עכשיו שמעתי על כל מה שקרה, בובי לא רצה שאדע על זה קודם״
(בסיפור ההורים של נייל לא גרושים!- הערת הכותבת)
״אני בסדר, אל תדאגי״ אמרתי מרגיע אותה, עוד לא סיפרתי לה אישית על היחסים שלי עם אמיליה, לא יצא
״מתי תכיר לנו את החברה שלך?״ היא אמרה לאחר שכנראה התאפקה
״כשתחזור״ אמרתי בעצב, היא הבינה
״היא תחזור, לא יקרה לה כלום, אני מבטיחה״ היא אמרה מרגיעה אותי, וכמובן מצחיחה כמו תמיד
לאחר חצי שעה שדיברנו ללא הפסקה, היא הייתה צריכה ללכת וניתקתי את השיחה
התחלתי לאכול, ללא חשק אך ידעתי שזה לא טוב אם אני לא יאכל
לאחר עוד חצי שעה גמרתי לאכול ושמתי את המגש עם הצלחות מחוץ לחדר שלי ליד הדלת, שמעתי את צרחות המעריצות מתגברות, הסתכלתי לצד וראיתי את ליאם ולואי עומדים במסדרון ומדברים, לא הלכתי לדבר איתם הסתובבתי חזרה לכיוון החדר שלי
נכנסתי לחדר, פותח את המחשב הנייד לחפש מידע על החטיפה של אמיליה, לבדוק אם מישהו כתב על זה משהו
כמו שחשבתי, היה על זה המון כתבות אך בכולם לא היה הרבה מידע מפני שאסור לנו להגיד על זה כלום, זה ׳מידע סודי׳ בנתיים.
״כל הכבוד״ שמעתי את קולה של אלינור צועק מחוץ לחדרי, כנראה ראתה את הצלחת הריקה שהשארתי בחוץ
גיחוך נפלט מפי מהתגובה שלה והמשכתי לחפש לגבי החטיפה

השעות עברו בלי ששמתי לב, ומצאתי את עצמי כל היום יושב מול המחשב בוכה כאשר אני מסתכל על תמונות שלה ושלנו ביחד שהורדתי למחשב ומחפש מידע חדש שלא ידעתי קודם, מבין שהיא תצטרך להיות שם עוד לילה, לבד, עם מי שחטף אות
מבטי פנה לשעון שתלוי על הקיר, תשע וחצי, לא האמנתי שעבר כל כך הרבה זמן.
הורדתי מכנס וחולצה, נישארתי בבוקסר
נכנסתי בצעדים איטיים למיטה, לא מפסיק לחשוב עליה לשניה, יודע שהיא סובלת וכל זה באשמתי.
לבסוף הגעתי למיטה ונשכבתי באטיות, מכסה את כל גופי בשמיכה שהייתה מונחת על המיטה.
לאחר זמן שהרגיש נצח, אפילו יותר, נרדמתי עם אותם המחשבות שכל היום טיילו בראשי ללא הפסקה

נ.ב- הי בנות!! אני צריכה את עזרתכם.
אני רוצה להעלות סיפור אחר שלי שכתבתי, אבל לפייסבוק
הבעיה היא שאני ממש לא יודעת איך להשתמש בפייסבוק, איך לפתוח, איך להעלות פרקים וכל זה
יש מצב שמישהי תעזור לי?3> תכתבו למטה!!!


תגובות (7)

תמשיכייייייי

12/06/2014 18:29

תמשיכי! ומקווה שנהנת בפריז :)

12/06/2014 19:34

תמשיכייי!!!
איך היה בחו"ל??
מקווה שנהנת!! <3
ואם את צריכה עזרה תדברי איתי:)

12/06/2014 23:57

מהמםם תמשיכיי ומקווה שנהנת בפריז:-)

13/06/2014 12:08

היה לי מאוד כיף בפריז, מקום מדהים!!
אני נהנתי, תודה שאתם שואלות, זה מאוד נחמד:)

13/06/2014 13:27
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך