זה ללא ספק הפרק הכי גרוע שהיה לי עד עכשיו
טוב אז כרגיל, מסכן ניילר, אתמול ענבר עזרה לי לחשוב על רעיונות לסיפור, צחקתי מלא זמן, וגם היום בבית ספר (מהרעיון שלה לא מהפרק). אחרי מליון שינויים (שוב, בגלל הרעיונות שלה) , לא קראתי שוב את הסיפור כי לא היה לי כוח בטוח יש הרבה טעויות אז אם מישהי מוצאת, בבקשה שתגיד לי ואני אתקן תודה :)
נ.ב. ענבר, הרעיונות שלך הזויים אבל בלעדייהם לא היה סיפור, אז מה הייתי עושה בלעדייך? חחח אני אוהבת אותך :*

אני מי שאני פרק 20

זה ללא ספק הפרק הכי גרוע שהיה לי עד עכשיו
טוב אז כרגיל, מסכן ניילר, אתמול ענבר עזרה לי לחשוב על רעיונות לסיפור, צחקתי מלא זמן, וגם היום בבית ספר (מהרעיון שלה לא מהפרק). אחרי מליון שינויים (שוב, בגלל הרעיונות שלה) , לא קראתי שוב את הסיפור כי לא היה לי כוח בטוח יש הרבה טעויות אז אם מישהי מוצאת, בבקשה שתגיד לי ואני אתקן תודה :)
נ.ב. ענבר, הרעיונות שלך הזויים אבל בלעדייהם לא היה סיפור, אז מה הייתי עושה בלעדייך? חחח אני אוהבת אותך :*

~נקודת מבט נייל~
אוקיי אני אחסוך מכם את השאר, מה שהיה שם נשאר רק בינינו. גם פרטי התוכנית שדרך אגב לא הצליחה, ישארו בינינו.
יש לי מזל שאני יותר חכם מכל שאר החבורה והחלטתי פשוט לספר לאמבר איך אני מרגיש. אני מודה שבהתחלה הייתי מופתע לראות אותה, פחדתי מנטישה שוב והיו לי רגשות אשם אבל כל אלו נעלמו ברגע שהתחלתי לדבר. טוב, הם לא נעלמו לגמרי, הם תמיד יהיו חרוטים בתוכי, חלק מהעבר שלי. אבל כשהתחלתי לדבר, דמיינתי את העתיד, העתיד שיהיה לי ולאמבר, זה מילא אותי בביטחון ושמחה. עכשיו אנחנו ביחד. מנסים לכפר על הזמן האבוד בו לא היינו.
"מה את רוצה לעשות היום?” שאלתי את אמבר כשישבנו שנינו, טוב היא ישבה, אני שכבתי על הספה החדשה, בבית החדש שלנו. לא יכלתי להביא את אמבר לבית הישן, שלי ושל שירה. לכן קנינו ביחד בית חדש, כלב ושרקן.
"אני רוצה…” אמבר אמרה, תוהה, אחרי כמה שניות היא קמה במהירות.
"אוי אוי אוי" היא אמרה והלכה לכיוון דלת הכניסה.
"מה קרה?” שאלתי אותה ועברתי לישיבה.
"מה התאריך היום?” היא שאלה אותי, לחוצה, מתעלמת מהשאלה שלי.
"השלישי לשמיני. מה קרה?” שאלתי אותה בשנית.
"שיט שיט. שכחתי לגמרי מזה. מה השעה? אולי יש לנו עוד זמן" היא אמרה הולכת מצד לצד מביטה בי.
"רבע לאחת. מה קרה?” שאלתי אותה, ההתעלמות שלה מהשאלה שלי עיצבנה אותי, אבל החלטתי לשלוט בעצמי.
"טוב נייל, אתה הולך להביא את הבנים, אני אשאר כאן לגמור לתפור את השמלה לאחותי ואז אני אלך לבית של ההורים שלי, ניפגש שם. אז יאללה זוז זוז זוז” היא אמרה לי, מתקדמת לכיווני תופסת את ידי, מקימה אותי אחר כך היא נגשה למדף שליד דלת הכניסה, תופסת בבמפתחות של האוטו שלי, זורקת לי לי את המפתחות מאחורי גבה ופנתה למכונת התפירה שלה. לפתע היא עצרה והסתובבה אליי "אתה זוכר איפה הבית של ההורים שלי נכון?”
"ברור"
"אוקיי" היא אמרה נתנה לי נשיקה ונפרדנו כאן.
אני הלכתי להביא את הבנים, טוב הלכתי לאכול ארוחת צהוריים אצל הבנים, הייתי רעב.
"אוקיי עכשיו השעה… שלוש?!” קראתי לאחר שהסתכלתי על השעון שעל פרק כף ידי.
"טוב אתם תקומו תתלבשו אני אחכה לכם כאן. עם האוכל" הם גילגלו עיניים.
"יאללה זוזו" אמרתי להם ומחאתי כפיים בכדי לזרז אותם.
"טוב בוא נצא" אמרתי כשכולם התייצבו מולי. הגענו לביתם של ההורים של אמבר.
"שלום נייל, כמה טוב לראות אותך" אמא של אמבר באה אליי ונישקה אותי בלחי פעם בכל צד.
"שלום בנים" היא אמרה ועינייה נפתחו לרווחה, אך הצטמצמו שוב לרווחה כאילו הייתה מאוכזב ממשהו "אמבר לא איתך?”
"לא, היא לא הגיעה?” שאלתי בפליאה.
"לא" היא אמרה ועצב היה ניכר בפניה.
"אל תדאגי היא נשארה לתפור את השמלה לאלה היא תבוא כל רגע" אמרתי לה והיא חייכה.
"כן אתה בטוח צודק" היא אמרה, אמה של אמבר תמיד הייתה אישה חייכנית ונחמדה.
"מה אתם חושבים שקרה לאמבר?” שאלתי את הבנים.
"היא בטח איבדה את תחושת הזמן שלה כשהיא תפרה את השמלה, היא תהיה פה כל רגע" ליאם אמר והניח את ידו על כתפי. מכיוון הסלון נשמעה צעקתה של אמה של אמבר.
"מה קרה?” שאלתי אותה מסתכל לכיוון הטלוויזיה, אשר העיניים שלה היו כאילו מהופנטות אליה.
"זה לא יכול להיות! זה לא יכול להיות!” קראתי כאשר שדרן החדשות בישר על תאונה קטלנית שקרתה באיזור המגורים של אמבר ושלי, כשהראו תמונות מהתאונה, ראיתי את האוטו של אמבר על הגשר, תלוי באויר, עוד שניה טובע במים.


תגובות (11)

תממשיכייייי עכשיוווו אם לא אני אתן לך מכות וחיחיחי גם אני אוהבת אותך ותזהרי להפסיק את הסיפור !!!!!

21/11/2013 07:52

ארמנד זה לא אמיתי מסכן נייל :(
אם יקרה משהו לאמבר אני ירה בך !!
לא שמתי לב שעלת עוד פרקים אז השלמתי אותם היום בבצפר
ושכחתי לומר שתמשיכי עכשיו!

21/11/2013 07:55

לא רוצה אין לי כוח, אני אספר לך את הסוף, כמו שאת עשית לי עם הסיפור שלך! ואת לא יכולה לתת לי מכות, את תצטרכי לנסוע די הרבה זמן, או שתחכי שאני אגיע למפגש המשפחתי שלי בעיר שלך עוד מלא זמן, להתפרץ ואז להרביץ לי, ככה גם לא יהיה לי משעמם עם הדודים המעצבנים שלי -,-

21/11/2013 07:56

תמשיכי!!

21/11/2013 07:59

לאא נוווו דיי את לא יכולה לעשוצ לי את זהה נוווו אני לא מרשה לך להפסייקקקקקק אני רמינית אני יבוא עד לקריית גת נראלי אם את גרה שמהההההההה ואנייייי ירביץ לךךךך על זה שאת לא ממשיכה !!! חחחחח אןמאת אוהבת אותי תמשיכי בשבילי

21/11/2013 07:59

חחח אז אולי כדי שתירי בי, יודעת מה תירי בענבר זה היה רעיון שלה! (זה המוות שלה, אז את יודעת ככה במציאות ובסיפור הן יהיו אותו הדבר) ענבר רואה איזו חברה טובה אני? נוטשת אותך לטובתי

21/11/2013 07:59

טוב תהני עם לחפש אותי בקריית גת, אני לא אהיה שם. אבל את יכולה לחפש. איפה זה קריית גת לעזאזל?! עזבי אני לא טובה בגיאוגרפיה, או בשל"ח המורה שלנו מבריז כל שיעור

21/11/2013 08:01

אז איפה את גרהה שכחתיייי !!!! חחחחח בי לא צריכים לירות בך צריכים לירותת את לא רוצה להמשיך את הסיייפווורר המושלםן שלךך :,(

21/11/2013 08:03

אז איפה את גרהה שכחתיייי !!!! חחחחח בי לא צריכים לירות בך צריכים לירותת את לא רוצה להמשיך את הסיייפווורר המושלםן שלךך :,(

21/11/2013 08:03

אני פורשת בשיא!

21/11/2013 08:05

סתם את יודעת שיש לי כוח רצון של כבשה, זה הרי ברור לכולם שאני אמשיך, כמה פעמים הפסקתי ואז בגללך המשכתי? מלא, אז לא צריך לירות בי, צריך לירות בך כי את גרמת למוות של אמבר עם הרעיון שלך חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח זה פשוט לא הגיוני! את שמעת מה אבא שלי אמר!

21/11/2013 08:07
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך