אנונימית9999
אז מה אתם אומרים!? אשלי והארי מתחילים להתקרב אה!? חח יאייי !
מקווה שאהבתם את הפרק כמו שאני אהבתי...
תודה לכל האהובות שלי שמגיבות ליייי , אוהבת אתכן המווון 3>

אמן תגיבו :) חח

בדרך אל החופש – פרק 23

אנונימית9999 02/09/2013 1543 צפיות 15 תגובות
אז מה אתם אומרים!? אשלי והארי מתחילים להתקרב אה!? חח יאייי !
מקווה שאהבתם את הפרק כמו שאני אהבתי...
תודה לכל האהובות שלי שמגיבות ליייי , אוהבת אתכן המווון 3>

אמן תגיבו :) חח

טוב, לא יודעת איך אבל הספקתי איכשהו להעלות פרק לפני שאני יוצאת מהבית.. אני מאוד אוהבת את הפרק הזה , אז מקווה שתהנו :)
______________________________________

-נקודת המבט של אשלי-

קרני השמש שהאירו את החדר גרמו לי להיאנח בקול. הסתובבתי במיטה, מפנה את גבי אל מקור האור. בדיוק כשהרגשתי את השינה מחלחלת אלי שוב, צלצול ההודעה שקיבלתי גרם לי לקפוץ מעט בבהלה, מה שהעיר אותי לגמרי עכשיו.
'נו באמת…' גנחתי לעצמי בעייפות, מושיטה את ידיי בצורה עיוורת אל השידה, עיניי עדיין עצומות. כשהרגשתי את האייפון הרמתי אותו והתהפכתי לשכב על הבטן, מסתכלת על המסך.
ניסיתי לראות מבעד לטשטוש בעיניי, אך זה לא עזר. הנחתי את האייפון, משפשפת את עיניי ופוקחת אותן לרווחה הכי פתוח שאני יכולה. או, עכשיו אני רואה. הבטתי על המסך שוב.

מאת: המתולתל המפגר.
'בוקר אור סאנשיין. קפה ומאפה עלי. 9 וחצי בסטארבקס שמעבר לפינה.'

הרמתי גבה בתימהון, חושבת לעצמי מה לעזאזל עובר עליו. ממתי הוא שולח לי הודעות על הבוקר? החלטתי להחזיר לו הודעה. החלקתי את האצבע על המסך, כותבת לו בחזרה:

אל: המתולתל המפגר.
'בוקר עייף, סטיילס. למה אתה כל כך עירני על הבוקר??'

שלחתי את ההודעה וקברתי את הראש בכרית. מאז שחזרתי לחדר אתמול בלילה לא הצלחתי להירדם. המחשבות לא עזבו את ראשי אף לא לשנייה אחת. לא הפסקתי לחזור בראשי על כל מה שהוא אמר לי, שוקלת את מה שהוא אמר, מריצה את כל האפשרויות הקיימות, את כל התוצאות האפשריות. אנחנו יכולים לנסות את זה, ולהיות מאושרים. אנחנו יכולים לנסות את זה, ולגלות שאנחנו לא אחד בשביל השני. אנחנו יכולים לנסות, ואז אני שוב אפגע. אנחנו יכולים לנסות, אבל הוא יבגוד בי. אנחנו יכולים לנסות, אבל אני יגלה שהוא בסך הכל רצה לשכב איתי. אנחנו יכולים לנסות, אבל אני אגלה שזאת הייתה סתם התערבות. כן, רוב התוצאות האפשריות שחשבתי עליהן היו שליליות. כי למען האמת, זה כל מה שאני מצליחה לחשוב עליו.
ההודעה הנוספת שקיבלתי ממנו, הוציאה אותי ממחשבותיי.

מאת: המתולתל המפגר.
'לא יודע, אני מרגיש פתאום חי אחרי השיחה שלנו אתמול. יאללה סאנשיין, קומי מהמיטה, תלבשי משהו לא סקסי ותרדי. אני מחכה. :] '

ללבוש משהו לא סקסי!? הוא רציני!? מה לעזאזל!?

אל: המתולתל המפגר.
'משהו לא סקסי?! אתה בטוח שאין לך חום?'
לא עברה שנייה והתקבלה הודעה נוספת ממנו.

מאת: המתולתל המפגר.
'או שאת יורדת, או שאני עולה. ואם אני עולה, את יכולה להישאר במיטה. ;) '

למשהו, למרות ההודעה המטרידה הזו, חיוך עלה על פניי.

אל: המתולתל המפגר.
'20 דקות אני שם. כדאי מאוד שזה יהיה מאפה טעים!'

קמתי מהמיטה, עדיין חיוך על פניי מסיבה לא מוסברת. פתחתי את הארון והוצאתי ממנו שמלה פרחונית, צמודה עד המותן ורחבה מעט למטה, מגיעה עד למעל הברך. הוצאתי את נעלי הבובה שלי, והנחתי את התלבושת שלי על המיטה, ובדיוק כשבאתי להיכנס למקלחת קיבלתי הודעה נוספת, או יותר נכון שתי הודעות.

מאת: המתולתל המפגר.
'חבל, כבר בניתי עלי ועליך במיטה.. נו, טוב. מחכה לך. :]'

שוב, באופן מפתיע ומוזר לחלוטין, במקום שההודעה הזו תעצבן אותי, היא דווקא הצחיקה אותי. אבל מה שלא הצחיק אותי, היה ההודעה השנייה שקיבלתי.

מאת: אמא.
'אני נותנת לך ללכת לחופשה רק בשביל לשמוע שאת מתמזמזת עם בחורים במועדונים? חשבתי שאפשר לסמוך עליך, אשלי. אנחנו עוד נדבר על זה גברת צעירה.'

עיניי נפערו לרווחה כשקראתי את זה. איך לעזאזל היא יודעת על זה!? הרי אף אחד לא יודע מי אני, אני במראה שונה לגמרי עכשיו. אז איך לכל הרוחות אמא שלי יודעת על זה שהתנשקתי עם ליאם במועדון?! ועוד עכשיו היא שולחת לי הודעה? שבוע אחרי שזה קרה??
הסתכלתי על השעה, וזה היה כבר 9 ועשרה. החלטתי להניח להודעה הזו, אני אתמודד עם זה שיגיע הזמן. אני לא אתן לזה להרוס לי את היום, או את החופשה.
נעבור את הגשר שנגיע אליו.

***

נכנסתי לסניף הסטארבקס, סורקת את המקום הקטן, ניחוחות הקפה השונים באוויר גרמו לביטני להתהפך. נהייתי רעבה פתאום. הבחנתי בהארי יושב בפינה הרחוקה של הסניף, מבטו נעול על האייפון שלו. התקדמתי לעברו, והוא לא הבחין בי עד לרגע בו התיישבתי מולו.
"איפה הקפה והמאפה?" שאלתי ישר ולעניין, מחייכת כשראיתי אותו קופץ מעט במקומו בבהלה. הוא הרים את ראשו מהאייפון החדש שלו, וחייך אלי את החיוך המושלם והכובש הזה שלו, עם הגומה.
"בוקר טוב גם לך." הוא הניח את מרפקיו וידיו על השולחן, קם מעט ממקומו ונשען על השולחן, מפנה אלי את הלחי שלו, כנראה לנשיקת שלום. זקפתי גבה בתמיהה, מביטה בו, לא זזה ממקומי.
"זה הרגע בו את אמורה להישען ולתת לי נשיקת שלום.." הארי מלמל, מפנה את הלחי שלו לכיווני. לא, זה לא הולך לקרות. נשארתי במקומי, גבתי עדיין זקופה מעלה, מביטה בו בשעשוע.
"מאוד בוגר!" הוא מלמל בסופו של דבר, חוזר לשבת ומסתכל עלי בלי לומר שום מילה נוספת.
ישבנו ובהינו אחד בשני כמה שניות נוספות. אני לא מבינה מה הוא ציפה שיקרה. שאני יבוא וישמח לראות אותו ויתנהג כאילו אנחנו החברים הכי טובים פתאום?!
"הערת אותי בשביל להסתכל עלי?" אמרתי בסופו של דבר, שוברת את המבוכה הזו בינינו.
"את יפה, אני יכול להסתכל עליך כל היום." הוא חייך אלי. הוא מנסה להיות שנון כאילו?
"מה אתה מנסה לעשות, סטיילס?" שאלתי בחשדנות. הוא נחמד. נחמד מידי אפילו.
"להראות לך שמגיעה לי הזדמנות שנייה."
"ולמה אתה רוצה את ההזדמנות הזו פתאום?"
"את הקשבת למילה ממה שאמרתי לך אתמול? מה לא ברור? אני רוצה אותך." כן, הבנתי את זה ממה שהוא אמר אתמול, אבל עכשיו, כשהוא אמר את זה ככה ישירות.. הרגשתי איך ליבי מתהפך בתוכי.
"לא תמיד מקבלים את מה שרוצים, סטיילס." אמרתי בציניות, עדיין לא מוכנה לתת להגנה שלי ליפול.
"אז את כנראה עדיין לא מכירה אותי." הוא חשף גומה בחיוך מאוזן לאוזן שהתפרס על פניו. "אז את רוצה אספרסו?" הוא שאל פתאום.
"שיהיה.." משכתי בכתפיי, נשענת אחורה במושב, משלבת את ידיי על החזה.
"תפסיקי להיות סנובית." הוא אמר פתאום משום מקום.
"סליחה!?" פלטתי בתדהמה, פי פעור. "ככה אתה מנסה להשיג הזדמנות שנייה אצלי!?" אני לא מאמינה. אני פשוט לא מאמינה עליו.
"עם הגישה הזו שלך, ברור שאני לא ישיג."הוא אמר ונשען על השולחן עם מרפקיו. "בואי נעשה דבר כזה. תתני לי 24 שעות. 24 שעות שבהם אני יראה לך שאת יכולה לסמוך עלי. אני יראה לך מי אני באמת, ואז את תוכלי להחליט מה את רוצה לעשות, ואני יקבל כל החלטה שלך. עשינו עסק?" הוא הושיט את ידו בשביל שאני אלחץ אותה.
"לא."
"מה לא?" הוא הופתע. כן, מה הוא חשב? שהוא ישחק אותה דון חואן ואני ישר יפול לזה? שיתאמץ.
"לא עשינו עסק." אמרתי.
"למה?"
"כי אני לא ייתן לך לשחק בי. אני לא ייתן לך להפוך אותי לסוג של משחק בשבילך, שתוכל לראות אם אתה מצליח לכבוש אותי תוך 24 שעות."
"מה? זאת לא הייתה הכוונה בכלל!" הוא התפרץ פתאום. "למה את חייבת להרוס תמיד הכל? אני מנסה פה, למקרה שלא שמת לב! דחיתי למחר את כל הלו"ז שהיה לנו להיום רק בשביל להיות איתך קצת, שנכיר, שתראי שאני לא מי שגרמתי לך להאמין שאני ואת באה אלי ככה עם הגישה הדפוקה שלך על הבוקר?!" הוא קם ממקומו בבת אחת, לקח את האייפון והוציא מהארנק שלו שטר של חמישים דולר וזרק אותם על השולחן. "תהני לך עם הקפה שלך ומהיום חופש שלך." הוא אמר ועשה את דרכו החוצה, יוצא מהסניף, משאיר אותי עדיין המומה במקומי.

***

"הארי!! אני אפול!!" צעקתי עליו, לא מתייחסת לכמות האנשים שבטח מביטה בנו וצוחקת עלינו. או לפחות עלי, כי הארי היה טוב בזה.
"את לא תיפלי! קדימה! את יכולה לעשות את זה!" הוא עודד אותי, מושיט את ידו לעברי. הוא עמד רחוק מידי לטעמי, והנדתי בראשי לשלילה.
"לא, פשוט לא. עוד כואב לי מהנפילה ממקודם!" מחיתי בתוקף, מסרבת לעזוב את המעקה, שהיה הדבר היחידי שהחזיק אותי יציבה על הרולרים שלבשתי.
"אשלי, אם את לא עוזבת את המעקה עכשיו, אני יבוא ויגרום לך לעזוב אותו."
"אה כן? תנסה!" התגריתי בו, ממקמת את גם את ידי השנייה על המעקה. ניצוץ עבר בעיניו של הארי, וחיוך התפרס על פניו. הוא אהב את האתגר שהצבתי לו.

-פלאשבק-
-שעתיים קודם לכן-

דפקתי על דלת חדרו של הארי כחצי שעה לאחר שהוא עזב אותי בסטארבקס. ידעתי שהוא צודק. הוא ניסה, באמת ניסה לפצות אותי על ההתנהגות שלו. נכון, אני לא ישכח את זה בקלות, אבל אני גם לא כל כך נתתי לו פתח, או אפילו תקווה שזה הולך לקרות. באמת באתי אליו עם גישה מחורבנת. ואני רוצה שנהיה חברים.. לא זוג או משהו.. לפחות לא מעכשיו.. אבל אני יכולה בהחלט לנסות להיות חברה שלו לפחות.. כמו שאני עם שאר הבנים. זאת התחלה, לא ככה?
הארי פתח את הדלת אחרי כמה שניות, חולצת הוי השחורה והצמודה שלבש מקודם לא הייתה עליו, מה שנתן לי לראות את הנוף של חזהו המוצק והמקועקע. הוא הסתכל עלי בבלבול, לא מבין מה אני עושה פה.

"הבאתי לנו את הקפה.." הרמתי את מגש הטייק-אווי עם שתי כוסות הקפה. הוא הביט בי שנייה ארוכה, בוחן את פניי הנבוכות, עד שבסופו של דבר הוא פתח את הדלת לרווחה והחווה לי עם היד להיכנס.
"תודה.." מלמלתי בזמן שנכנסתי פנימה. זאת פעם ראשונה אי פעם שהייתי עם הארי בחדר שלו לבד. אבל החדר היה מוכר. הוא היה בדיוק כמו החדר של ליאם.. מיטה זוגית, מראה, כורסת ישיבה לשלושה אנשים עם שולחן קטן וטלוויזיה, מרפסת מרווחת, ומקלחת עם ג'קוזי בפנים.
"אממ.. אני.. אני מצטערת על מקודם." גמגמתי בזמן שהנחתי את מגש הקרטון על השולחן הקטן, מביטה בהארי שנעמד ליד הכורסה. הוא הביט בי בספקנות, בוחן את הבעת פניי.
"מה השתנה פתאום?" הוא שאר בסופו של דבר, משלב את ידיו על חזהו.
"אממ.. אתה.. אתה צודק. אני צריכה לשנות את הגישה שלי." אמרתי, ראשי מושפל מטה. אני לא רגילה להתנצלויות, או להגיד לאחרים שהם צודקים. בדרך כלל אני זו שצודקת תמיד, אבל כפי שזה ניראה, שזה מגיע להארי, אני לא בדיוק עצמי.
"אז את מוכנה לתת לי צ'אנס?" הוא שאל. הנהנתי בלי להביט בו.
"תסתכלי עלי.." הוא אמר, ועשיתי כבקשתו, פוגשת בעיניו שהביטו ישירות אל עיניי. "את מוכנה לתת לי צ'אנס?" הוא שאל שוב.
"כן." אמרתי, הפעם בביטחון.
"מעולה." הוא חייך פתאום, ההבעה הקשוחה שהייתה על פניו נעלמה כלא הייתה. הוא הסתובב והלך אל המיטה, לובש בחזרה את החולצה שלבש לפני כן. "בואי, הולכים." הוא הרים את הארנק והאייפון מהשידה ופתח את דלת החדר, מחכה לי.
"לאן הולכים?" שאלתי בזמן שהתקרבתי אליו.
"את תראי." הוא חייך ויצאנו מהחדר.

-סוף פלאשבק-

"אשלי, אם את לא עוזבת את המעקה עכשיו, אני יבוא ויגרום לך לעזוב אותו."
"אה כן? תנסה!" התגריתי בו, ממקמת את גם את ידי השנייה על המעקה. ניצוץ עבר בעיניו של הארי, וחיוך התפרס על פניו. הוא אהב את האתגר שהצבתי לו. הוא החליק אלי בתנועה מושלמת, נעמד לידי תוך שנייה, קרוב אלי. אני מצידי, רק הידקתי את האחיזה שלי במעקה, מוכנה לרגע בו הוא ימשוך אותי כדי להתנגד. אבל הוא עשה את הדבר שהכי לא ציפיתי לו.
הוא התקרב אלי אפילו יותר, מניח את שתי ידיו על מותניי, מעביר בי צמרמורת, שהיא בטוח לא ממשטח הקרח שמתחתינו, או מ10 המעלות שהיו באתר ההחלקה על הקרח הזה.
רגל אחת שלו נכנסה בין רגליי, מה שגרם לי באינסטינקט לזוז אחורה, מנסה לשמור על מרחק מסוים ממנו, אבל הוא מצידו רק המשיך להתקרב אלי, גורם לי להחליק אחורה. עיניו תפסו את שלי, לא משחררות את מבטי, ידיי נחו על החזה שלו, מנסות לשמור אותו רחוק ממני כמה שאפשר, הקרבה הזו אליו מערערת את מחשבותיי. הוא המשיך להביט בי, לחדור אל מעמקי נשמתי עם עיניו הירוקות, הרגשתי כאילו הוא רואה דרכי. יכולתי לחוש את פעימות ליבו דרך כף היד שלי, מה שהסיח את דעתי עוד יותר. הוא המשיך להתקרב אלי, רגלינו נעות בתיאום מושלם- שלו מחליקות קדימה אלי, ושלי מחליקות אחורה, רחוק ממנו.

"רואה.." הוא אמר פתאום, מוציא אותי מהטראנס שנכנסתי אליו רק מלהביט בעיניו. "את לא צריכה את המעקה בשביל להחליק…" ורק שהמילים הללו שקעו במוחי, הסתכלתי סביב והבחנתי איפה אנחנו. כבר לא היינו ליד המעקה, היינו באמצע רחבת ההחלקה, עדיין ממשיכים בתנועה המסונכרנת שלנו- הוא מחליק קדימה ואני אחורה. איכשהו, בלי ששמתי לב אפילו, הוא גרם לי לעזוב את המעקה, שהייתי צמודה אליו במשך השעה האחרונה, ומצאתי את עצמי מחליקה יחד עם הארי. חיוך התפרס עלי פניי, מה שגרם להארי לחייך אלי בחזרה.
"ועכשיו, את לבד.." הוא ניתק כל מגע בינינו, ידיו כבר לא על מותניי והוא החליק מסביבי, גורם לי לעקוב אחריו במבטי. הוא התרחק כמה מטרים ממני, מושיט לי את ידו באוויר.
"בואי.." הוא קרא אלי, ידו עדיין מושטת לכיווני. לקחתי נשימה עמוקה, והרמתי את הרגל מהמשטח, מניחה אותה בחזרה על רצפת הקרח ומעבירה את כל משקל גופי על הרגל, מחליקה לעברו של הארי, רגליי עושות את אותה התנועה זו אחר זו, ובפחות מחמש שניות כבר הייתי לצידו של הארי, שחייך אלי חיוך רחב.
"אז אחרי שעה, לימדנו אותך להחליק על הקרח!" הוא קרא בהתרגשות מזויפת, מוחה לי כפיים ומשתחווה מולי, מה שגרם לי לצחוק בקולי קולות. לא חשבתי שלהיות עם הארי יכול להיות כל כך כיף..
"האחרון שמגיע למעקה מזמין לגלידה!" קראתי בקול והתחלתי להחליק לעבר המעקה, משאירה את הארי המופתע מאחורי. הבטתי אחורה לשנייה, רואה אותו מחליק לכיווני בכל כוחו. צחקתי והמשכתי להחליק, מגיעה אל המעקה לפניו. כשהגעתי, הסתובבתי כך שגבי היה מופנה אל המעקה, והארי דהר על הקרח בדיוק אלי. הוא התקרב מהר.. יותר מידי מהר.. אוי אלוהים, הוא הולך להתנגש בי! עצמתי את עיניי, מחכה לפגיעה, שלא הגיעה. פקחתי את עיניי וראיתי את הארי מולי, חוסם את גופי כשכל יד שלו אוחזת במעקה משני צידי. הוא החליק קרוב יותר אלי, מצמיד את גופו לשלי ואת גופי אל המעקה, פניו קרובות מידי לשלי.
"אז אני מניח שאני קונה לך גלידה.." הוא אמר, מביט בעיניי, גורם לצמרמורת לעבור בעורפי ולליבי לפעום בחוזקה. יכולתי להרגיש את חזהו כנגד שלי, רגליו נוגעות בשלי. נשימותיי הפכו להיות כבדות ולא יציבות בין רגע. לעזאזל עם ההשפעה הזו שיש לו עלי.
"כ-כן.." אמרתי לאחר שבלעתי את רוקי בכבדות, בטוחה שהוא שמע את זה.
"יופי. בואי." הוא נתן לי נשיקה בלחי והתרחק ממני, הולך לכיוון היציאה מהמשטח החלקה. ואז זה היכה בי.
"היי!! אתה הפסדת בכוונה!" חיוכו של הארי הוכיח לי שאני צודקת.


תגובות (15)

ייייאאאאאווווווווו אאאיייזזההה מתוווקקייייםם הםםםםםם!!!!!!!!!!
אייייזזההה יוופפפיייי שהםםם מתקקררבייםםם יאאאאאא
את לאאא מבינה כמה אני מתרגגשתתתת!!!!!
אייזהה חמווודד האארריי שהוא אמרר להה מה לא מובן אני רוצה אותךךך!!!!!!!
יייאאאאווווו פרררקקקק מוושששללםםםםם את כווותתבתתת מדההיים!
אאאניי לאא יכוללה לחכות שתמשיייכיי כבברר אז תממשייכיייי אוהבבתת!! ♥♥♥♥♥♥♥♥

02/09/2013 06:10

אעאעאעאעאעאאעעעא אחד הפרקיםםםםםםםםםםםםםםם את כותבת מדהים מדהים מדהיםםםםםם
תמשיכי, ותשתדלי להמשיך מהרררררר !!!!!!!! ♥ -מדרגת חמש!

02/09/2013 06:45

אעאעאעעעעעעעעעעעאעעעאעאעאעא
העליתתתת אני מאושרתתתתתתתתתתתת
תקשיבי , זה לגמרי מדהים !!!
הם מתקרביםםםם אעאעאעאע
אני מאוהבת בזה כלכךךךךךל דיי נו תקשיבי זה ממש ממש ממש ממש ממש מדהים !! באלי עוד פרררררקקקק גרר למה זה נגמררררררר
חח פליזוש תמשיכיי
לאב יווווו סו מאצצצ׳ (::::

02/09/2013 06:56

איזה חמודיםםם!הארי אתה כזה מאמי<3
תמשיכי דחוף כי זה סיפור מושלם!!!
אני מכורה אליו ברמות קשות…
חחחחחח אני מתה על החלקה על הקרח:)
טוב אז בקיצור,
בלי הרבה חפירות כמו עד עכשיו…
זה מושלםםםםםם ותמשיכי:)

02/09/2013 07:06

גאד זה מושלםםםםםםםםםםםםםםםם אני מאוהבת בסיפוררר תמשיכיייי

02/09/2013 07:16

וואי איזה מושלמים אעאאעאעאעאעאעע תמשיכי!!!!!

02/09/2013 07:44

אם היה אפשר לדרג יותר מחמש הייתי מדרגת 100 תמשיכיי

02/09/2013 07:52

יאא חמודייםם

02/09/2013 07:59

אומיגאדדדדדדדדד איזה מהמםםםם הסיפור הזה אני מאוהבתתתתתת !!!
שמעי שזה אחד הפרקים !!
אניייי כלכך אוהבת את אשלי והארי ככה אוףףףףף, וברור שהוא הפסיד בכוונה בשביל לגרום לה לחייך ולהיות שמחה כי כחף לו שהיא ככה וזה כזה חמוד ואני כלכך מאוהבת בו אמאאאאאאא
אני מכורה לסיפור הזה מכורהההההה !! מכל הסיפורים שאני קוראת אם זה בפייסבוק או כאן או באנגלית אני מתה מהסיפור הזה כל פעם מחדש !!!
״אני רוצה אותך ״ הארי הולך ישר ולעיניין אני מאוהבת בו איזה משפט זה לשמוע מגבר אמא זה למות מישהו שאומר לך אני רוצה אותך .
חחחחחחח בקיצור תמשיכי אוהבת אותךךךךך סאנשיין שלי ❤

02/09/2013 08:41

עאעאעאעאעאעא תמשיכי!!!!! דיי נו איך אפשר שלא לאהוב את הפרק הזה?
חחחחחחח כנראה שאמא שלה איטית…. מי שולח הודעה כזאת אחריי שבוע???
תמשיכי עכשיו!

02/09/2013 09:12

תמשיכיייייייי

02/09/2013 09:18

תמשיכיייייייי

02/09/2013 09:18

קדימהההההההההההה תמשיכייייייי!!!!!!!!! נונונונונונונונונווווווווווווו

03/09/2013 13:59

ךןחםטרחיחילךלאגלךסמינלנמד המשך.

05/09/2013 04:58

יואוווו אחד הפרקיםםםם !!!!

23/09/2013 15:53
22 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך