בת דודה של לואי – פרק 4 :)
"תקשיבי אנחנו בעוד שבוע טסים לפריז להופיע שם ומשם מתחיל הטור שלנו ואתם באים איתנו" אמרתי לה.
"אעאעאעא" היא צרחה.
"כן אבל תהיה בשקט אלי ואליסון ישנות" אמרתי.
"כבר לא" שמעתי את קולה של אלינור.
"בוקר טוב בייב" אמרתי לה ונשקתי לשפתייה.
"בוקר" היא אמרה מפהקת.
"מה זה הצעקות האלה על הבוקר?" שאלה אליסון בזמן שהיא נכנסה למטבח.
"אנחנו עוד שבוע טסים לפריז ומשם להמשך הטור של הבנים!!!" לירון אמרה קופצת משמחה כשהיא עדיין לא נרגעה.
"באמת?!?!" אלינור ואליסון שאלו ביחד.
"כן" אמרתי.
"יששש. זה אומר שיוצאים ל…" אלינור משכה את הזמן והם כולן צעקו ביחד "יוצאים לשופינג!".
הם צרחו וקרעו לי את עור התוף.
"תרגעו יש לכם עוד שבוע, אתם תספיקו" אמרתי. "טוב אני הולך יש לי חזרה עם הבנים" נישקתי את אלינור וחיבקתי את אליס ולירון.
-נקודת מבט לירון-
איזה כיף טסים לפריז, תמיד רציתי לטוס לשם והנה סוף סוף יש לי הזדמנות.
"טוב אני הולכת לעבודה" אליס אמרה.
"ביי" ענינו לה.
"לירוני אני צריכה לספר לך משהו" אלי אמרה לי כשנשארנו שתינו בבית.
"אוקי" אמרתי מתיישבת בספה שבסלון.
-נקודת מבט אלינור- *חדש* –
"לירוני אני צריכה לספר לך משהו" אמרתי לה.
"אוקי" היא אמרה והתיישבה בספה.
אוף איך אני יגיד לה את זה עכשיו.
"טוב תקשיבי. נכון הארי לא הגיעה לשדה תעופה?" שאלתי.
"כן נו" היא אמרה.
"טוב אז אני לא יודעת איך להגיד את זה אז אני פשוט יגיד לך" אמרתי לוקחת נשימה עמוקה.
"הארי עבר תאונת דרכים והוא לא זוכר אותך" אמרתי משפילה ראשי.
"מה?!?!?" היא צעקה.
"זה לא יכול להיות" היא אמרה לא מאמינה כשדמעות בעינייה.
לא היו לי מילים אז פשוט חיבקתי אותה. ואז עלה לי רעיון.
"אולי אם תפגשי איתו הוא יזכר?" שאלתי.
"את חושבת" היא שאלה.
"נראה לי" אמרתי בהיסוס.
"טוב אני עולה לחדר אני רוצה להיות קצת לבד" היא אמרה והבנתי אותה. הנהנתי והיא עלתה לחדרה.
תגובות (2)
תמשיכי:)
מהמם! תמשיכיי