דגראסי דור 3 פרק 7 + הסבר על איך הפרקים הולכים

-עדיין נקודת המבט של אביה-

״לה גילית לי״ אמרתי בצניות
״טוב מה נעשה עכשיו?!״ הוא שאל עצבני כמוני
״לא יודעת״ אמרתי
״יש לי רעיון״ הוא אמר והתקרב אליי
״תיגע בי אני דוקרת אותך״ אמרתי לו ודחפתי אותו ממני
״בסדר זה הדבר היחיד שאפשר לעשות פה״ הוא אמר מרים ידיים ומתגונן
״אוח אני לא יכולה לחכות עד מחר״ אמרתי והתיישבתי על הרצפה וזאין התיישב מולי
״ולי יש?״ הוא שאל
״אוי תישתוק אין לי כוח אליך עכשיו, לא מספיק אני תקועה פה אני תקועה פה איתך״ אמרתי עצבנית
״לא ולהיות פה איתך זה ממש חלום שמתגשם״ הוא אמר בצניות
״אוח!״ נאנחתי והשענתי את הראש על הארונית שהייתה שם ופיתאום שמענו צעדים אני וזאין צעקנו דפקנו ובעטנו בדלת כדי שישמעו אותנו
״אשלי?! סתם ניצלתי אותה אבל אני חייב להגיד שהיא דיי טובה במיטה״ שמענו קטל מוכר מדבר בטלפון
״שקט שניה״ אמרתי לזאין וחסמתי לו את הידיים עים היד שלי
״מי זה?״ זאין שאל אותי
״לא יודעת אבל הוא נישמע מוכר״ אמרתי לזאין
״טוב אנחנו חייבים לצאת מפה מתישהו״ זאין אמר
״הוא ניצל את אשלי אנחנו חייבים לגלות מי זה!״ אמרתי לו
״כן אני עכשיו בדרך לאולם ספורט ליבדוק אים יש מספיק כדורים למחר זה החלק המבאס בלהיות מורה לספורט״ שמענו אותו אומר
״פאק זה המאמן?!״ לחשתי
״טוב אני יוצא מפה!״ זאין אמר צעק ״הצילו!״ והתחיל לידפוק וליבעוט בדלת ואז אני הצתרפתי אליו ״מישהו?!״ ״אנחנו פה!״ ואז ראינו את הדלת ניפתחת
״מה אתם עושים פה?״ המאמן שאל מופתע
״ניתקענו פה כש-״ באתי להמשיך אבל המאמן קטע אותי
״אהה הבנתי כבר״ הוא אמר חייך ותפח לזאין על השכם
״מה?! לא! לא קרה כלום זה פשוט ש-״ אמרתי אבל שוב נקטעתי הפעם בידי זאין
״אל תנסי לתרץ הא כבר הבין״ הוא אמר וחייך
״אוח! כלום לא קרה!״ אמרתי ויצאתי משם
״את יכולה להמשיך להכחיש אבל זה לא יעלם!״ שמעתי את זאין צועק
״לא קרה כלום!!!״ צעקתי בעצבים ויצאתי מהכניסה.
יופי, איך עכשיו אני חוזרת הביתה? חושך, פאק חושך ואני לבד אוח
״צריכה טרפ?״ שמעתי את זאין וראיתי אותו מתקדם עים המכונית שלו
״אוח אני שונאת את החיים שלי״ אמרתי וניכנסתי למכונית שלו ושמעתי אותו מגחך. בטח שמח שהוא ניצח בקטע הזה

-מנקודת המבט של אשלי-

״קמת?״ שמעתי את קורי (אחיה הגדול) אומר
״כן מה קרה לי?״ שאלתי אותו
״תאונת דרכים. למה לעזאזל לא הסתכלת?!״ הוא שאל
״הייתי עצבנית ולא שמתי לב״ אמרתי
״יופי ביגללך אני פיספסתי מבחן והמרצה תהרוג אותי את רואה למה את גורמת?!״ הוא אמר בעצבים
״אז למה באת אים אתה כל כך שונא אותי?!״ שאלתי גם אני בעצבים
״כי אני חייב. אבא לא רצה לבוא ואת יודעת מה היה קורא אים אף אחד לא היה בא?! איך היו מסתכלים עלינו?!״ הוא אמר
״אז באת בישביל שלא ידברו עליך?״ שאלתי אותו ניפגעת
״את הולכת לבכות?!״ הוא שאל
״יש לך בעיה עים זה?!״ שאלתי עצבנית
״אוח בכיינית״ הוא אמר
״תצא״ אמרתי מצביעה על הדלת
״מה?״ הוא שאל
״תעוף לי מהעניים! אני לא רוצה ליראות אותך יותר בעולם אתה חתיכת זבל מסריח שלא שווה שירקו עליו!״ אמרתי לו והוא נהיה בהלם
״zונה מסריחה חתיכת כפויית טובה״ הוא אמר ויצא מהחדר טורק אחריו את הדלת
אני לא אבכה לא פה זה לא מתאים אני לא רוצה שרופא יכנס ויראה אותי בוכה החיים שלי אמורים להיות מושלמים לא? אני עשירה ויש לי ציונים דיי טובים חברות אני מקובלת יפה נכון? אוף על מי אני עובדת יש לי חרא חיים אחד החברים הטובים שלי אמר לי שאני זונה ככה גם אח שלי וזה שהייתי איתו אולי אני באמת כזו. הציונים שלי יורדים אני ניכשלת, ואין לי יותר חברים כולם עזבו אותי ביגלל שאני הייתי עסוקה עים הזבל הזה ג׳ון
״את בסדר?״ מישהו שאל הרמתי את הראש וראיתי ילדה עים שיער שטני גלי עד האמצע של הגב ועיניים כחולות גדולות כמו ברבי
״אמ… כן מי את אני מכירה אותך?״ שאלתי אותה
״לא. באתי לבקר חברה שלי ששברה את הרגל וטעיתי בקומה החדר שאמרו לי הוא 253 אבל לא בקומה הזאת וכשניכנסתי ראיתי אותך וזה דיי ברור שעובר עלייך משהו ולא רק תאונה קטנה שיצאת עים זה רק עים נקע ברגל. אני אריאנה״ היא אמרה
״היי אני אשלי״ אמרתי
״אז אשלי מה קרה?״ היא שאלה
״החיים שלי התחרבנו זה מה שקרה זה שהייתי איתו סתם ניצל אותי החברים שלי עזבו אותי כבר אין לי ציונים טובים והמשפחה שלי לא הולכים לעזור לי, לא עכשיו לא בזמן הקרוב ולא אף פעם״ אמרתי. ממילאה היא לא מכירה אותי היא לא בבית הספר ורוב הסיכויים שאני לא אראה אותה בחיים עוד פעם אז מה אכפת לי?
״תבקשי סליחה מהחברים תתחילי לילמוד זה שהיה איתך סתם זבל ולא ניראה לי שמישהי תתחתן איתו״ היא ניסתה לעודד אותי
״רק חבל שמשהי רצתה אותו. הוא נשוי״ אמרתי
״מצטערת״ היא אמרה והרופא ניכנס
״את אחותה?״ הוא שאל אריאנה
״לא אני חברה שלה״ היא אמרה לו מחייכת גורמת לי לחייך כניראה שאני לא לבד כל כך

-מנקודת המבט של אביה-

״אז מה אתה חושב שצריך לעשות לגבי המאמן להגיד אותו למשטרה?״ שאלתי את זאין בזמן הנסיעה
״עוד לא״ הוא אמר ״צריך קודם לדבר עים אשלי״ הוא הוסיף
״כן בטח, כיאילו היא באמת תדבר איתנו. אני יודעת שאים אני הייתי עוברת משהו כזה לא הייתי מספרת לאף אחד״ אמרתי לו
״לא היית מספרת אבל אים מישהו יודע?״ הוא שאל שאלה רטורית
״הייתי מכחישה. זה לא בעיה יש מלא אשלי באמריקה״ אמרתי לו
״כן אבל אנחנו יכולים לאיים עליה שאים היא לא תספר אנחנו נספר לכל הבצפר״ הוא אמר מחייך
״לא יודעת זה קצת מרושע״ אמרתי לו
״ניראה לך שאנחנו באמת נגיד זה סתם כדי שהיא תגיד למשטרה היא תעשה את המעשה הטוב ביותר בשבילה ואחרי זה תודה לנו״ הוא הסביר לי
״לא יודעת״ אמרתי
״תחשבי על זה״ הוא אמר ויצאתי מהמכונית כשהו עצר ליד הבית שלי
״טוב. ביי ותודה על הטרמפ״ אמרתי נופפתי לו וניכנסתי הבית