האח החורג המפורסם שלי עונה 2 פרק 16 חלק 11

**
*נקודת מבט של עדן*
הכאב ראש שלי מפוצץ אותי לעזאזל. השתחררתי מהשמיכה ולקחתי לעצמי כדור, שתיתי אותו ונכנסתי למיטה שוב, זה אמור להשפיע עוד חצי שעה בערך, בינתיים אני צריכה פשוט לנוח ולא לחשוב על כלום.
הדלת מלמטה נפתחה, בדיוק הרגע המתאים, תכננתי לנוח אבל עכשיו זה לא ייקרה.
התכרבלתי טיפה יותר בשמיכה והרמתי אותה עד צווארי ככה שרואים לי רק את הראש, ממש קפוא.
שמעתי צעקות מלמטה, אוקיי זה הם. חיות שכמותם.
הדלת נפתחה באיטיות, והראש של נייל הציץ ממנו. לא תכננתי לדבר איתו אחרי שהוא ברח באמצע השיחה.
"אז איך זה היה להיות שבועיים בלעדיי קשה הא? שינה לך את החיים נכון? " הוא אמר בציניות מעצבנת, התאפקתי לא להחטיף לו סטירה.
"תסתום" אמרתי מגרדת את מצחי.
"אל תגידי לי לסתום"
"אני כן יגיד לך לסתום כי כואב לי הראש ואתה רק מחמיר את זה אז תסתום כבר, אני לא מדברת איתך עדיין לא הבנת?" פשוט הוצאתי את זה ולא סיננתי מילה כמו שנהגתי תמיד, אני מוציאה את כל מה שאני חושבת עליו.
הוא התקרב מעט אליי והתיישב על המיטה בצד שלי , מה הוא עושה אני לא מבינה.
הוא רכן אליי, הפנים שלו היו אדומות, כנראה הוא נפגע.
"מה אתה עושה?" שאלתי אותו ברגע שהבנתי שהוא מנסה לבדוק אם יש לי חום בעזרת ידו, אני לא רוצה שהוא ייגע בי הוא מעצבן. אבל למרות שהוא מעצבן הוא מתוק, כי לא כל גבר אחרי ריב באמת ידאג לבחורה שלו.
עם כל הצער של מגעו, העפתי את ידו ממצחי.
"אל בבקשה, פשוט אל" אמרתי בחולשה, הכאב ראש כבר גבר עליי.
ההבעת פנים שלו נהייתה עצובה
"אם אתה רוצה לפתור את הריב בבקשה בשקט בלי צעקות" אמרתי בשקט ויצאתי מהשמיכה, מתכננת לרדת למטבח כדי להכין לי תה.
"לאן את הולכת?" נייל שאל אותי כשקמתי מהמיטה.
"להכין לי תה" אמרתי ופתחתי את הדלת, יורדת במדרגות ומגלה שנייל עוקב אחריי, פתחתי את דלת המטבח במהירות והיא נפתחה ונסגרה עד שהיא נסגרה לבסוף. נייל נשען על השולחן של הפינת אוכל ואני הייתי מולו בצד השני עם גבי אליו.
התרוממתי על קצות אצבעותיי כדי להגיע לארון הכוסות, אבל לא הצלחתי.
הרגשתי את גופו של נייל מאחורה , מושיט את ידו כדי להוריד לי כוס.
הוא הניח אותה על השיש.
"תודה" מלמלתי.
סיימתי להכין את התה ונייל עדיין עמד שם נשען על השולחן.
"אני חושב שאת סתם עשית עניין מזה.." הוא התחיל להגיד.
"יכול להיות, אבל אתה הבטחת לי שאלה יהיו ימים שנהיה רק אני ואתה, בלי שום עבודה או עיסוקים אחרים, אז כבר תכננתי ומאוד התעצבנתי על זה, ועוד הקטע שהלכת באמצע השיחה" הסברתי לו ולגמתי מהכוס, מניחה אותה על השיש מאחוריי.
"הייתי עצבני באותו הרגע. ואת כבר יודעת כבר שאת במערכת יחסים איתי יש לזה כמה וכמה השלכות בגלל זה שאני מפורסם ויש לי הנהלה שאחראית עליי תביני אני לא ביקשתי את זה, אני רק רציתי להתבטל בבית. זה הם שינו לי את התוכניות, לא התכוונתי לעשות בכוונה כלום ולהרוס לך..״ הקשבתי לו ונשענתי על השיש.

״אני יודעת, פשוט לא יודעת מה עבר עליי, ואני שונאת את עצמי על זה שגרמתי לך ללכת בהרגשה מגעילה לראיון.״ אמרתי והשפלתי את ראשי, סתם גרמתי לו לזה , הוא צדק בכל מילה הוא אמר , הוא לא עשה בכוונה זאת אני שסתם פיתחתי ריב ממשהו שהוא לא יכול באמת להחליט ולקבוע.

הוא התקרב אליי ונעמד ממולי, תופס את ידי האחת עם שלו ועם אצבעתו ביד השנייה מרים את ראשי למעלה.

״אל תשנאי את עצמך בגללי, אם כבר מישהו צריך לשנוא את עצמו כאן זה אני על שגרמתי לך לפתח ציפיות ואמרתי לך שלא יהיה לי כלום..״ הוא אמר.
ראשי אוטומטית עולה למעלה כדי לפגוש את עיניו התכולות והעיגול הקטן הירוק מסביב לאישון בוהות בשלי.

הערצתי אותו על שגרם לי להיות האישה הכי מאושרת בעולם, שהוא גרם לי להרגיש עם עצמי מיד טוב אם קרה משהו רע. אני פשוט מעריצה אותו.