האח החורג המפורסם שלי עונה 2 פרק 21 חלק 1

**כעבור יומיים- יום שבת 14:12
**נקודת המבט של עדן

שכבתי על הספה, מתכוננת לזלול את חבילת הצ'יפס שהבאתי מהמטבח. כבר עברו יומיים מאז שגיליתי שבעצם אני בהריון, ובינתיים לא סיפרתי לאף אחד חוץ מהיילי שהיא כבר יודעת. חוץ מזה אני בן אדם שאוהב להסתמך במאה אחוז אז אני מעדיפה ללכת בקרוב לרופא ולבדוק אם אני בהריון בטוח.

אני כל כך מתגעגעת לנייל, כבר ארבעה ימים וחצי שאני לא איתו. בדיוק הרגע שמתי את היילי בקולנוע, היא יצאה עם חברים שלה. היא כל הזמן הייתה איתי בבית ועזרה לי, למרות שהיום דווקא הקאתי רק פעם אחת ואני מקווה שלא עוד.

הדלקתי טלוויזיה בדיוק על MTV היה ראיון של הבנים, כשראיתי את הפס של זאיין בשיער ניחשתי שזה היה לפני כמה חודשים.

ואז התחיל סיבוב השאלות מהטוויטר. השאלה הראשונה הייתה;

'מה אתה הכי אוהב בעדן?'

החיוך שלו התרחב יותר מרגע לרגע. 'אני אוהב בה הכול אבל הצחוק שלה תמיד גורם לי לחייך' הוא אמר והיה נראה שהוא הסמיק. העיניים שלי נצצו, אין ספק שהוא אוהב אותי וברור שזה הדדי. זה גרם לי רק יותר להתגעגע למגע שלו.

מבלי ששמתי לב המשכתי לבהות בחיוך שלו כל הריאיון, השטויות שלהם ביחד, התנתקתי מהמציאות ממש, עוד סיבה להעריץ אותם, אני מבינה כל כך את הדיירקשניות.

כשהריאיון נגמר הבחנתי בצל ונעליים במגע עם רצפה. מישהו הגיע?

הייתי יותר מדיי תשושה בכדי לקום, הרמתי את ראשי, דמותו של החבר שלי נעמדה בתחילת הסלון.
השיער שלו היה מסודר למעלה והעיניים הכחולות שלו בהקו, הוא לבש סוודר ארוך וג'ינס. הלב שלי התחיל לפעום מהר.

"היי" הוא אמר, תוחב את ידיו לתוך כיסי הג'ינס, מוריד את מבטו אל נעליו. מיהרתי לקום כי פתאום יש לי סיבה, נעמדתי מולו וחיבקתי אותו הייתי זקוקה למגע שלו. תוך כמה שניות הוא שם את ידיו על גבי, מעביר אותן הלוך ושוב.

"אני מצטערת כל כך" לחשתי אל צווארו "זה בסדר" הוא ענה "לא, זה לא בסדר אני הסתרתי את זה ממך וזה לא הגיע לך, אני טעיתי" הודיתי בטעות שלי, זה בכלל לא היה בסדר.
"כולם עושים טעויות" הוא ענה עם חיוך כשהוא התנתק מהחיבוק שלנו, "אני אוהבת אותך" אמרתי כשנשכתי את שפתי התחתונה, מסתכלת אל עיניו התכולות הבלתי נגמרות. לא נתתי לו לענות לפני שהצמדתי את שפתיי לשלו, מתחילה בנשיקה. הלשון שלו נכנסה אל פי. הנשיקה כל כך.. מדהימה.

התנתקתי ממנו "גם אני אוהב אותך" הוא ענה לבסוף מושך בידי ומושיב אותי על הרגל שלו.
"רק תבטיחי לי שתספרי לי הכל, גם אם זה יהיה פוגע" הוא אמר ברוך, הנהנתי.

"איך את?" הוא התעניין, "עכשיו אני יחסית בסדר אבל הימים הקודמים היו סיוט מתמשך" אמרתי בתסכול והעברתי את ידי בשיערי.
"מה היה לך" הוא חקר "בחילות הקאות וכאבי ראש" עניתי בפשטות ועברתי לשבת מקום לידו, "כדאי ללכת לרופא בימים הקרובים" הוא הציע, אם הרופא יגלה הוא יגיד לנו שאני בהריון ; מה שאני כבר יודעת, וחוץ מזה אני רוצה לספר לנייל. אז אחרי שאני אספר לו אנחנו נלך לגניקולוג (רופא נשים וגם בודק הריון ממה שהבנתי).
"אוקיי" הנהנתי במהירות וחייכתי אליו.

*כעבור חצי שעה
אני ונייל בספה, דביקים יותר מתמיד. היינו באמצע נשיקה לוהטת, השפתיים שלי לא עזבו את שלו, כל מה שעניין אותי עכשיו הוא להתמזמז ולהתכרבל עם נייל במשך כל היום.

"אומייגאד תראו אותכם" צעקה קטעה את מעשינו, זאת הייתה היילי. נייל עבר ממצב שכיבה לישיבה ככה גם אני הרמתי את עצמי אל הספה.
"חזרת" היא קפצה לעברנו ותקפה את שנינו בחיבוק, "כן" נייל אמר וגירד את ראשו. היחסים בין נייל להיילי ממש טובים, היא מספרת לו ממש הכול. אם היא צריכה עצה היא באה אלינו ומדברת איתנו, כשהיא עצובה היא באה, תמיד היא באה בעצם.

היא כמו הילדה הקטנה שלנו, אנחנו מפנקים אותה ולוקחים אותה.. אבל בקרוב יהיה לנו ילדה או ילד אמיתי.
"אני כל כך שמחה״ היא הביטה בנו בחיזוק, ״עכשיו אתם יכולים להמשיך במעשים שלכם״ היא צחקה ואמרה.

״אל תעלי״ הוא משך בידה ועשה פאפי פייס ״החלטתי שכולנו הולכים עכשיו לננדוס, תתלבשו חם כי קר בחוץ״ הוא הזכיר כששתינו רצנו לחדרים. הוא נשאר למטה