היי [;
אני מקווה שנהנתם מהפרק, הוא פרק ממש מיוחד לפחות בשבילי ובכלל את הסוף אהבתי, והוא גם דיי ארול השקעתי הרבה בשביל הפרק הזה.
אני רואה את התגובות שלכם והם ממש מחממות לי את הלב (:
אז ככה, פרק 16 במקרה הפרק הבא הוא ממש ארוך כי יש בו המון דברים והוא מורכב ביותר ככה שהוא יהיה מחולק להמון חלקים וכולם יעלו כמו פרקים רגילים בשני ורביעי ב7 וזה ייתן לי תזמן לכתוב את שאר הפרקים כי בינתיים אני תקועה בפרק 16 כבר חודשיים.
אממ פרק הבא יום שני ב7 אתן מכירות את הנוהל. אוהבת אתכן תמשיכו להגיב זה מחזק אותי (:

האח החורג המפורסם שלי עונה 2 פרק 15 (:

05/06/2013 2010 צפיות 10 תגובות
היי [;
אני מקווה שנהנתם מהפרק, הוא פרק ממש מיוחד לפחות בשבילי ובכלל את הסוף אהבתי, והוא גם דיי ארול השקעתי הרבה בשביל הפרק הזה.
אני רואה את התגובות שלכם והם ממש מחממות לי את הלב (:
אז ככה, פרק 16 במקרה הפרק הבא הוא ממש ארוך כי יש בו המון דברים והוא מורכב ביותר ככה שהוא יהיה מחולק להמון חלקים וכולם יעלו כמו פרקים רגילים בשני ורביעי ב7 וזה ייתן לי תזמן לכתוב את שאר הפרקים כי בינתיים אני תקועה בפרק 16 כבר חודשיים.
אממ פרק הבא יום שני ב7 אתן מכירות את הנוהל. אוהבת אתכן תמשיכו להגיב זה מחזק אותי (:

**יום שלישי
קמתי ליום שנתיים שלנו יחד, לא יכולתי לשכוח את זה, הכול מאורגן לערב.. פתחתי את עיניי מסתכלת למעלה ובוחנת את אחיזתו בי, איך שהוא ישן, חזהו החשוף עלה וירד, ולאט לאט שמתי לב שהוא קם, הוא פתח את עיניו בזהירות וברגע ששנינו חשבנו על אותו דבר היום שנתיים ביחד.
חייכנו אחד לשנייה, בלי דיבורים בכלל קמתי לצחצח שיניים, מיד חזרתי מקפצת מכל עבר ועבר וקפצתי עליו בחיבוק, הוא הידק את אחיזתו סביבי .
"אז מה.. שנתיים ביחד הא?"
הרגשתי את חיוכו מתרחב "כן.." מלמלתי מתנתקת מחיבוקו וקופצת ישר לנשיקה ארוכה, התנתקנו והנחתי את ראשי בשקע צווארו. "אז מה עושים היום?" שאלתי מפהקת בקלילות "אממ תאמת שבערב תכננתי משהו, עד אז אפשר להתכרבל בספה ולראות סרטים" חיוכו התרחב באופן מצחיק "אוי מתי תפסיק להיות כזה נדוש" אמרתי בציניות צוחקת יורדת במדרגות ומתיישבת על הספה, מדליקה טלוויזיה, ומזמינה את הסרט ידידים פלוס, "אתה בא?" צעקתי לנייל מלמטה "כן רגע" הוא החזיר ותוך שניות בא לסלון עם קערת פופקורן ענקית, נכנסנו שנינו לשמיכה הפעלתי את הסרט, נהנית מכל רגע ורגע של צחוק.
**
*נקודת המבט של נייל*
"בואי נצא קצת לסיבוב במלון" אמרתי, מחשב לעצמי את התוכנית שלי להפוך את הערב למושלם. זרקנו על עצמנו משהו וירדנו, המלון היה ענק, היה המון דשא, שטחים יפים. ברגע שראיתי את טיי חבר טוב שלי שהוא חלק מהתוכנית, קרצתי לו בצחוק והובלתי את עדן אליו.
נתקעתי בו 'בטעות'.
"הו, מצטער…רגע, טיי?" עשיתי את עצמי מופתע וכמעט פרצתי בצחוק "נייל אחי מה קורה?" חיבק אותי חיבוק גברים והתרחק "ומי זאת העלמה היפה שלידך?" שאל והצביע על עדן, היא חייכה בביישנות "עדן החברה שלי" הצגתי לו אותה למרות שידע מי זאת.
"הו נעים להכיר" מלמל "נעים להכיר גם אותך" לחצה את ידו וחייכה קלות מסתכלת עליי. "אז עדן.." טיי אמר לה וסיבב אותה גורר אותה לספות שבלובי מרחיק אותה יותר ממני, התחלתי ללכת במהירות לכיוון החדר "אבלאבל נייל" היא מלמלה. הרגשתי אשמה, אבל זה רק למוביל למשהו טוב.
הגעתי לחדר, פושט את הסוודר הפשוט ומכפתר חולצה לבנה ומהדק עליי סקיני שחור, שם סופרה אלגנטיות שקניתי, מבשם את עצמי בקצת בושם ויורד למטה, " הכול מוכן?" נכנסתי למטבח בודק מה קורה עם הארוחה "כן, עוד עשר דקות נסיים כאן" אמרו והלכתי לכיוון הסלון, היו 50 נרות מסודרים בגדול בצורת לב בסלון, אני אמור להדליק את כולם חמש דקות לפני שהיא תבוא.
**
*נקודת המבט של עדן*
הוצאתי את הכרטיס מהכיס האחורי בעצבנות, הוא לא ענה לי לאסמסים, לא לטלפונים ועוד החבר שלו גרר אותי ומשך אותי לכל מיני מקומות.
דלת החדר נפתחה "אתה מוכן להגיד לי למה אתה.." צעקתי בעצבנות אבל עצרתי שגיליתי את נייל יושב בפינת אוכל, החדר מסודר נרות בצורת לב מודלקים והאורות מהומהמים, האוכל על הצלחות והכול מושלם.
"לא עונה לי.." מלמלתי את ההמשך שתכננתי להגיד ממקודם
"אני מצטער, אבל זה מה שעשיתי" גיחך קם ממקומו רוכן לעברי, "תחליפי למשהו יפה".
עשיתי כרצונו ועליתי לחדר מכניסה את עצמי לתוך שמלה מיני שחורה צמודה וסקסית, עם חגורה לבנה ששברה את הצבע. שמתי נעלי עקב לבנות מעוטרות פפיונים שחורים וירדתי למטה.
נייל סרק אותי מכף רגל עד ראש, "ממ" המהם וחייך חיוך ממזרי. הוא קם ומשך לאחור מה שנראה ככיסא שלי, התיישבתי במקומי ממלמלת לו "תודה.." קטנה. התחלתי לאכול באיטיות את האוכל מעכלת את הטעמים המדהימים שהתערבבו בפי, גנחתי טיפה נהנת בפעם הראשונה מאוכל .
"טעים?" הוא שאל "כן ממש" דחפתי עוד כף לפי.
**
"ועכשיו, כמה מילים והרשי לי לתת לך את המתנה" אמר ברשמיות מה שגרם לי לצחקק מעט.
"את האחת שלי, אני זוכר את היום שהארי אמר לנו שיש לו אחות, לא חשבתי שתהיי משהו.
אבל בסוף ראיתי אותך, על הרגע הראשון התאהבתי בך במראה שלך באישיות שלך.
אני אסיר תודה על השנתיים המדהימות האלה שעברנו ביחד, אני כל כך אוהב אותך, אף אחת בחיים לא תחליף אותך, אני יודע שזה קצת קשה שאני מפורסם אבל בסך הכל מתגברים על זה, בסופו של דבר אני אוהב אותך, יותר מכל דבר אחר בעולם, ואת שלי, אני כמעט בטוח שלתמיד" המילים שלו ריגשו אותי, הא פשוט תיאר את כל מה שאני מרגישה. הוא הושיט לי מפתח.
"אוקיי ומה איתו?" צחקתי "את תגלי שנחזור, אל תנסי לשאול אף אחד כי אף אחד לא יגלה לך" הוא קרץ לי.
"עכשיו את" הוא אמר מרוגש
"טוב אז ככה, אתה האדם המפורסם הכי מדהים וגם לא מפורסם המדהים שהכרתי אי פעם.
אתה כל כך דואג, אוהב, מפנק, מנשק לא יכולתי לבקש חבר טוב יותר ומתחשב ממך.
אתה הפכת את החיים שלי מקצה אל קצה, כמובן באופן טוב.
אתה באמת מפורסם וזה מה שהופך את המערכת יחסים הזאת למערכת יחסים מעניינת ומלאה באקשן, יש תמיד מה לעשות או לברוח, או גם לפעמים לשכב בספה ביחד ולהתכרבל בצפיית סרטים.
אני רואה אותך בעתיד איתי ביחד, ולבסוף אני אוהבת אותך" אמרתי ונשפתי אנחה קטנה מפי לעורר המילים שאמרתי, חיוך קטן מצא את דרכו על פני כשראיתי את נייל מחייך באופן מוגזם.
"אז, הנה" מלמלתי קצת חסרת ביטחון, מושיטה לו את השקית שהיה בתוכה את הדובי והתמונה . "אווו זה כל כך חמוד" מלמל כשראה את התמונה, "וזה עוד יותר אפילו, תודה" הוא קם מכיסאו וחיבק אותי מושך את ידי לכיוון הספה, זה היה מסלול מכשולים בגלל כל הנרות. בסופו של דבר התיישבנו עליה.
נייל הביא מאחורה את הגיטרה ולקח את המפרט בידו. והתחיל לנגן לי מנגינה לא מוכרת ושר שיר לא מוכר, הוא חייך באמצע והסתכל עליי, התרגשתי מהמילים. הקול שלו כל כך הרגיע אותי, וגם גרם לי לצמרמורת.
זה סוג של שיר אהבה וזה פעם ראשונה שהוא שר לי את זה. כשהוא הפסיק לשיר ניגבתי את הדמעות שיצאו "ורק שתדעי, שזה שיר אחד ויחיד שכתבתי בגיל 15 לאחת שלי שתהייה, ואני חושב שמצאתי אותה , חיכיתי עד עכשיו ואני חושב שזה נכון, כי אני אוהב אותך כל כך" אמר והניח את הגיטרה.
משכתי אותו מצווארון החולצה אליי, מרסקת את שפתיי על שלו, הלשונות שלנו יוצרות עירבובים עזים של טעמים ואהבה, אני מרגישה כאילו מישהו פתח כלוב של פרפרים בצבעי הקשת אצלי בבטן, האהבה הזאת מרגישה לי כל כך נכונה, יותר מכל אחת אחרת שהייתי בה אי פעם.
לאט לאט התחלנו לקום ולהתהלך במדרגות אל המיטה, עדיין מתנשקים וכל כמה שניות עוצרים כדי לנשום.
עצרנו מול המיטה ונייל הפיל אותי עליה כשאני מתחתיו, אצבעותיו מטיילות בגבי מגששות לרוכסן של שמלתי ותוך כדי שולחות צמרמורת לגופי.
לקח לו זמן למצוא את הרוכסן אבל ברגע שמצא העיף את שמלתי בגופי כאילו מעולם לא הייתה, הוא זרק אותה למקום נידח בחדר ועצר לכמה שניות, סורק את גופי הכמעט עירום העטור חזייה קטנטנה ותחתוני תחרה סקסיים, הוא נשך את שפתו והמשיך במעשיו מוריד את עקביי ומניח אותם באיזשהי פינה בחדר.
הוא נפל מעליי שוב והפעם אני זאתי שהתחלתי לפרום את כפתורי החולצה שלו לאט לאט. העפתי גם אותה וחשפתי בפניי את הגוף המושלם שלו, אומנם אין לו קוביות, אבל יש לו גוף יפה.
ציירתי ציורים אקראיים על חזו מרגישה את העור ברווז שלו מתעורר. הוא רכן אל צווארי והתחיל להדביק לי נשיקות, הוא מצץ אותו ופגע בנקודת החולשה שלי כמו שהוא רק יודע.
הצטמררתי מעט.
הוא השאיר שם כמה נקודות סגולות, סמל לאהבה שלנו. כדי להשוות אותנו התחלתי להוריד לו את הג'ינס אלא שנתקעתי אמצע, הם היו מהודקים מדי, מה שגרם לו להפסיק לנשק אותי ולהוריד את הג'ינס. אחרי עשר דקות כבר היינו ערומים כיום היוולדנו, מתנשקים כאילו אין עולם בחוץ, הלילה הזה זה היה רק אני, הוא והאהבה שלנו.


תגובות (10)

תמשיכי ממש יפה :)

05/06/2013 10:11

תמשיכייייייי

05/06/2013 10:17

איזה מושלם נייל! וגם הפרק הזה מושלם וגם הסיפור הזה מושלם! תמשיכי דחוף!

05/06/2013 11:24

אהבתי תמשיכי

05/06/2013 11:35

אווו איזה נושים :) והסוף? שובבה ;) , תמשיכי!!!!!

05/06/2013 13:35

תממשייכייייי!!!!!!!!

05/06/2013 14:59

אוקיייי תמשיכי זה ממש יפה ואני מחכה לפרק הבא!!!!!! ואור לא יודעת למה אבל הצחקת אותי עם התגובה

05/06/2013 18:56

תתתתמממששיייכככיי!!!! את רושמת מושלם!!!

06/06/2013 23:21

את -מ-ע-ל-פ-ת- אני מתה אל סגנון הכתיבה שלך!!! ובכללל הסיפורים שלך הורגים אותי!!!! תמשיכי !!

08/06/2013 04:37

תמשיכי (;
ואהבתי את הקטע שהם עשו את הנאומים המרגשים (':

08/06/2013 04:45
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך