הבת דודה של הארי סטיילס (1D) פרק 10 :)

*יום למחרת*
קרני השמש חדרו לחדר דרך החלון הגדול , הציפורים צייצו כהרגלם , הארי צעק כל הבוקר ..שגרה…-.-
"הארי אתה מוכן להפסיק לצעוק?" יצאתי מהחדר בסערה "מישהי קמה על רגל שמאל" אמר ושתה את הקפה שלו "מישהו קם עם אנרגיות" אמרתי ושיפשפתי את עיניי , נעמדת מולו עם מכנס פיג'מה קצרצר וגופייה שחורה שהייתה קצת מעל הפופיק וחשפה עגיל קטן "מה זה?" שאל והצביע לי על הבטן "בטן -.-
" אמרתי "לא לא לא זה" אמר והצביע על העגיל "אה, זה " אמרתי והסתכלתי על העגיל שבבטן "אהבת?" שאלתי בטון חמוד והרמתי את ראשי "בטח!!" אמר והרים אותי "תוריד-.-" אמרתי והוא הוריד אותי במהירות "הורדתי" אמר באותו טון שלי וצחקקתי, הלכתי למקלחת וציחצחתי שיניים ושטפתי פנים וכל זה… יצאתי מהמקלחת והלכתי למטבח "הנה יש לך פה" אמר הארי והצביע על כוס קפה שהייתה מונחת על שולחן הזכוכית שבסלון "מה עשית לזה?" שאלתי ונשענתי על השיש "כלום נשבע לך" אמר והרים יידים "לסמוך עלייך?" שאלתי בחיוך "ברור" אמר ונשכב על הספה , לקחתי את הכוס מהשולחן ובאתי לשים בפה "רגע" אמרתי והרחקתי את הכוס מהפה "מתי הכנת את זה? כמה סוכר שמת? כמה קפה שמת?" שאלתי "שתי דקות לפני שיצאת מהמקלחת 2 סוכר כפית שטוחה של קפה "אמר וחייך "יופי" חייכתי ושתיתי את הנס קפה, לפתע הייתה דפיקת דלת "את\ה פותח\ת " אמרנו ביחד "אני הכנתי לך נס קפה נו" אמר, גילגלתי עיניים והנחתי את הכוס על השולחן והלכתי לפתוח את הדלת "אביה!!!!!!!!!" צרחתי שפתחתי וחיבקתי אותה חזק "כל כך התגעגעתי אלייך.." מילמלתי בחיבוק "גם אני!!" קראה "באתי לאסוף אותכם שנלך לבית חולים.." אמרה קצת בעצב "כן בטח תגידי להארי ואני אלך להתלבש" אמרתי ורצתי לחדר , לבשתי גופייה לבנה עם מכנס ג'ינס שחור ארוך ומעל ג'קט אלגנטי בצבע ורוד .. הברשתי את השיער ויצאתי , אביה והארי יישבו על הספה ודיברו שתיהם היו מוכנים ולא הבחינו בי "אני מוכנה" קראתי ואחזתי באייפון "יוצאים" אמרה אביה וכולנו יצאנו מהבית , הנסיעה לבית החולים הייתה שקטה, היה מתח באוויר .. יצאנו מהאוטו עם מלא הבזקים וצלמים שיושבים לנו על הוריד.. "אמבר תישארי רגועה.." אמר לי הארי ואחז בידי בחוזקה ,נכנסו לבית חולים וראינו את הרופאים מסביב לחדר של אמא שלי, רק סביב החדר של אמא שלי.."ה…הארי.." מילמלתי והסתכלתי עליו "הכל בסדר" אמר והסתכל עליי עם מבט מבטיח , היא יצאה על אלונקה מהחדר והרופאים מיהרו לגרור אותה "אמא!!" צעקתי ונאחזתי בידו של הרופא "ילדה זוזי" אמר בקרירות והרחיק אותי ממנו , הרגשתי שמישהו מחבק אותי מאחורה וגורר אותי "תעזבו אותי!" ציוויתי עם דמעות בעיניים "אמבר שש.." זה היה הארי שגרר אותי הושיב אותי עליו , הוא חיבק אותי בחוזקה כמו חגורה כדי שלא אוכל להשתחרר "תשחרר אותי!" צעקתי עם דמעות בעיניים "שששש…" הוא אמר וסובב אותי לחיבוק , התרפקתי על כתפו והוא חיזק את אחיזתו , אביה ליטפה את ראשי ומילמלה מילים כמו "הכל יהיה בסדר.." "היא בסדר.." פשוט בכיתי , זה הרגיש לי נצח .. התיישבתי באמצע בין הארי לאביה , וכל רופא שעבר שאלתי את אותו שאלה 'אמא שלי בסדר??' וכולם התעלמו והמשיכו ללכת…נכנסו גם לחדר של אן אבל ישר ברחתי , לא יכולתי .. "אמבר?" קרא הרופא וישר קמתי מהכיסא מיד אחריי קמו הארי ואביה במהירות "אמא שלי בסדר??" שאלתי "אני…