הבת דודה של הארי סטיילס (1D) פרק 9 :)

קודם כל סורי שלא כתבתי מלא זמן היה לי מחסום כתיבה קשה והמון מבחנים ושיעורים ומחשב דפוק :\
אז מקווה שתמשיכו להגיב ולקרוא למרות שלא פירסמתי מלא זמן ^-^ אוהבת את כולכםםם 3>

"מדברים מבית החולים.." הלב שלי נפל לרצפה .. "ב..ב..בית חולים?" שאלתי והארי ישר הפנה את מבטו אליי "מדבר ד"ר קלבס, אני מצטער לבשר לכם אבל ג'סיקה ואן היו מעורבות בתאונת דרכים די קשה.." אמר "מ..מה.. לא…" אמרתי ודמעות הציפו את עיניי "אמבר מה קרה?!" אמר הארי "טוב .. אנחנו נבוא תודה ד"ר קלבס" אמרתי עם דמעות שנזלו במורד הלחי שלי , ניתקתי את הטלפון והארי החזיק בשתי כתפיי "אמבר מה קרה?" שאל וניער אותי "א..אמא..שלי..וא..אמא..ש..שלך..עברו.. תאונת דרכים!" אמרתי ונפלתי לזרועותיו במהירות , בכיתי כמו ילדה בת 3 "ששש.." הוא ניסה להרגיע אותי אבל בפנים ידעתי שהוא שבור , הוא ליטף את ראשי בעדינות והצליח טיפה להרגיע אותי "הולכים לבית החולים..הכל יהיה בסדר ברור?" אמר והרחיק אותי ממנו טיפה.. הנהנתי ונגררתי אחריו .. נכנסו לאוטו במהירות והוא נסע הכי מהר שייכל , הגענו לבית חולים תוך חמש דקות , יצאנו מהמכונית במהירות והפלאשים לא איחרו להגיע "הארי מה אתם עושים פה?" "מי זאת?" "בת כמה היא?" ועוד כמה שאלות שמאוד עצבנו אותי "אתם מוכנים להפסיק!?!?" נעצרתי וצעקתי "אמבר עזבי אותם" אמר הארי וגרר אותי אחריו , הצלמים באמת הקשיבו לי והפסיקו לצלם ולשאול שאלות , נכנסו לבית החולים בסערה וחיפשנו את ד"ר קלבס "סליחה את יכולה להגיד לי איפה ד"ר קלבס?" שאל הארי את המזכירה "אתה לא.." התחילה לומר "כן הוא כן! איפה ד"ר קלבס!?" צעקתי "אמבר תירגעי…" הארי ניסה להרגיע אותי , כבר הייתי פקעת עצבים " לא רוצה להירגע אני רוצה את אמא שלי!" צעקתי והלכתי בהמשך המסדרון בעצבים .. "אמבר חכי!" צעק הארי ורץ אליי , הוא נעמד מולי והחזיק את עורפי בשתי ידיו הגדולות "הכל יהיה בסדר!" אמר וקירב אותי לחיבוק, הדמעות כבר ייצאו , לא יכולתי לשלוט עליהם .. "איך אתה יכול להישאר אדיש למצב כזה!" אמרתי והתנתקתי מחיבוקו "הכל – יהיה – בסדר!" חזר על שלושת המילים "אמבר סטיילס והארי סטיילס?" שמענו קול גבר ושתינו הסתכלנו הצידה "ד"ר קלבס??" שאלתי והתקרבתי לאותו רופא "כן, מצבם של אימכם הוא יציב.. שתיהם בסדר, הכל בסדר" הוא חייך אלינו ואבן נגולה מליבי "תודה רבה , באמת!" חייכתי "אפשר לחבק אותך?!" הוספתי והוא ציחקק "בוודאי" אמר , ישר קפצתי עליו בחיבוק ודמעות של אושר ייצאו מעיניי , הוא הלך מהמקום וקפצתי על הארי בחיבוק "אתה לא מבין כמה אני שמחה ברגעים אלה.." לחשתי לו באוזן "גם אני…" אמר ונישק אותי בלחי, התיישבנו על הכיסאות והתקשרתי לזאין והארי התקשר להדר
"הלו?" אמרתי "בייב מה קורה?" אמר זאין בקול מחוספס "לאב אתה לא מבין מה קרה!" אמרתי "מה קרה בייבי ?" שאל עם קצת דאגה בקולו , סיפרתי לו את הסיפור "בייב אני בדרך!" אמר "טוב , אני אוהבת אותך 3> " אמרתי "גם אני אוהב אותך" אמר וניתק..