הלנה D:
אני מקווה שאהבתן :) לא הפרק הכי ארוך אבל די אהבתי אותו 3>
תודה רבה על התגובות שלכן, אתן מדהימות 3>
אבל לכל מי שמבקשת.. כבר אי אפשר להצטרף יותר לסיפור, מצטערת :/
בפרקים הקודמים דמויות יתחילו להיכנס :)
לילה טוב 3>

ההימור – פרק 3.

הלנה D: 29/09/2013 1134 צפיות 13 תגובות
אני מקווה שאהבתן :) לא הפרק הכי ארוך אבל די אהבתי אותו 3>
תודה רבה על התגובות שלכן, אתן מדהימות 3>
אבל לכל מי שמבקשת.. כבר אי אפשר להצטרף יותר לסיפור, מצטערת :/
בפרקים הקודמים דמויות יתחילו להיכנס :)
לילה טוב 3>

לבי צנח ודמי קפא בעורקיי, איני מאמין עד כמה חסר אחריות וטיפש אני עוד יכול להיות. לא ממש ידעתי מה אני אמור לעשות ברגע שכזה, לעולם לא מצאתי את עצמי בבעיה דומה לזו, אך ידעתי רק דבר אחד, אני חייב ללכת ולחפש אחריה, להתנצל ולנסות לדבר אליה קצת יותר. וויתרתי מהר מידי. לפתע השפלתי את ראשי וכבר לא הייתי מרוכז יותר בשרלוט שמעליי, תלתלים כהים נפלו על מצחי בייאוש, עצמתי את עיניי וחשתי מחנק בגרון, ידיי אחזו במעט בחוזקה מידי באגנה של שרלוט, כמנסה למצוא פורקן, מקום על מנת להטיח בו את הכעס שלי ואת רגשות האשם – כמו תמיד. כל חיי אני רק מוותר ולא נלחם על מה שבאמת חשוב, כל חיי אני רגיל לקום וללכת, בגללי אנשים לא מאמינים בי, לא בוטחים בי וחסרי ציפיות בקשר לעתיד שלי.. כי מה הטעם להאמין באדם שאינו מאמין בעצמו? כן, זה אולי נשמע מפתיע אבל מתחת למסכה של הגבר המקועקע, עם העגיל בפה ובגבה, ומאחורי האלכוהול, השתייה והסמים.. אני.. אני לפעמים רק רוצה למצוא כרית ולבכות בה את חיי. את החיים הארורים והמחורבנים שלי חסרי הערך. אני בעצמי אפס, מטומטם, חסר ערך.. מה אני שווה כבר? מדוע בחורות פשוט משליחות את עצמן ונופלות לרגליי?
בגלל שהן מכירות רק צד אחד בי. את הצד המזויף. אף אחת לא נגעה בלבי, אני מניח שזה לא רק בגלל שאיני מאמין כלל באהבה ובספק אם יום אחד אני אמצא את הנפש התאומה שלי, אלא זה גם בגלל שמעולם לא נתתי לאיש להתקרב יותר מידי. תמיד התרחקתי והלכתי לאחור כשחשתי קרוב מידי אל מישהו, אני כל החיים רק בונה חומות ועוד חומות על מנת להגן על עצמי מפני המציאות שסטרה לי כל פעם מחדש, אני חי את הסיוט שכל ילד לא יכול לחלום עליו. ואף אחת או אחד לא רואה ומנסה להבין אותי ולו לרגע.. מה הטעם?
"אתה פוגע בי!! הארי!!! די זה כואב!!" שרלוט צווחה ומשכה בשערי, סותרת לפניי, יופי תזמון מושלם.
מצמצתי בעניי והייתי מוכה הלם, לחצתי על העור שלה, לחצתי עליה כשהיא ככה מעליי, שיט, אני לא מאמין, פגעתי בה! "אלוהים, שרלוט.. אני מצטער" השתנקתי.
היא התבוננה בי בפחד, "תוריד אותי משוגע!" היא צעקה וכך עשיתי, לבשתי את הבוקסר ואת המכנס שלי במהירות ויצאתי משם מותיר אותה לבד, היא לא באמת חשובה לי, אך זה עניין של עיקרון.
"גם כן גבר לא מכה אשה.." שמעתי אותה ממלמלת בינה לבין עצמה, אלו היא הייתה מבינה למה זה מכעיס אותי כל כך ואפילו פוגע בי לראות גבר ככה מתנהג..
הלבשתי על עצמי את החולצה והתקדמתי אל כיוון הבר כשהמעיל שלי בין ידיי, הלילה הזה לא עומד להיגמר לעולם!
ראיתי את ג'סיקה וזאין יושבים יחד על הבר, הוא כל רגע נסה למשוך אותה אל עבר רחבת הריקודים והיא התעלמה ממנו, שתתה את הבירה שלה ושחקה באייפון שלה, זקפתי גבה, בל לא הייתה אתה לפני? הפנים שלה.. התכווץ לי הלב, החיוך שלה, המלא ספק כאילו וידעה שעבדתי עליה. חשתי רע עם עצמי אפילו יותר ואני אשתגע אם אגלה שהיא ברחה מכאן.
נדחפתי בינהם וזאין שלח לעברי מבט כועס, "איפה חברה שלך?" קראתי לג'סיקה.
"אתה מתכוון לבל?" היא מלמלה, "היא יצאה לפני רגע".
עיניי נקרעו לרווחה, "לאן?"
"אני לא יודעת, היא אמרה שהיא חייבת ללכת כי המונית כבר מחכה לה". משכה בכתפיה ולפתע הניחה את האייפון בין ידיו של זאין ודחפה אותי בחזה, "הארי, לא עשית משהו נכון?!"
החלטתי לא לענות לה על זה, התביישתי במה שעשיתי. אני מודה בכך אבל זה רק ביני לבין עצמי, איש לא צריך לראות זאת. אבל העיניים הכחולות כזוג אקדחים שמפלחים את נשמתי ומשבשבים את דעתי כל פעם מחדש כשאני פוגש בה, העיניים האלו.. הן כאלו רואות דרכי. וזה מטריד ומושך בו בזמן.
מהרתי לכיוון היציאה, היה אוויר קיץ חם ולח בחוץ, נערים שתויים נתלו על הגדרות או ישבו על מדרכת הכביש, חלק התמזמזו בספסלים וחלק פשוט הקיאו את נשמתם החוצה בשיחים, לא ידעתי אם אני מקווה למצוא כאן את בל או לא, היא לא טיפוס של אלכוהול או של התמזמזויות, בזה אני בטוח. פאק, ככל שאני חושב על זה, נהיה לי יותר ויותר קשה להשיג אותה, אני לא יכול להפסיד בהימור. אלוהים יודע מה זאין מתכנן לי..
התהלכתי בשביל החצץ שמוביל לעבר הכביש הראשי, ידיי היו טמונות בכיסי מכנסיי, לא התבוננתי בנשים המפותחות למדי ששכבו על הרצפה, ואם לומר את האמת, הן הגעילו אותי. ואז לפתע תפסתי אותה בעיניי, היא עמדה בצד המדרכה, מסמנת בידה לזרם המוניות הצבעוניות שעברו שם אך אף אחת לא עצרה. הבלעתי חיוך, נהדר, זו ההזדמנות שלי. אני חייב לקחת אותה.
צעדתי צעדים מהירים, היא זקפה את ראשה והעיניים האלו, כזוג כוכבים, כזוג יהלומים ננעלו על שלי והדליקו את כל מערכותיי בין רגע וגרמו ללבי להלום בחוזקה, היא קפאה במקומה והבלעתי חיוך. את שלי בייב.
היא העבירה קצוות שיער סוררת לאחורי אוזנה בזמן שקרבה את משקפיה לעיניה, היא התבוננה בי רק לרגע לפני שחזרה להביט בכביש, היא באמת חייבת לשחק קשה להשגה? הייתי בטוח שהיא תיפול לזרועותיי, שהיא תאהב את הרעיון שמישהו שם לב אליי ומפלרטט אתה, אבל אולי זו גם הייתה הטעות שלי עוד מההתחלה.
"שלום שוב יפהפייה". רכנתי לעברה וידי אחזה באגנה הצר, היא התבוננה בי מוכת הלם ונסתה להתחמק ממני אך איני יודע למה, כשנגעתי בה.. לא יכולתי לעזוב, הייתי שלה. גררתי אותה אל עבר עמוד האור ההמום שהאיר רק במקצת עלינו, רככתי את אפי בלחי שלה בזמן שאצבעי הסירה את שערה מכתפה, היא נסתה להיאבק מתחתיי אך החלטתי לשתוק ופשוט לנסות לכבוש אותה בדרכים אחרות. קרבתי את ראשי אל עבר שקע צווארה ולא יכולתי שלא לרגע לחוש.. איני יודע איך להגדיר זאת, מרחף.. רק מהריח המשכר שלה, ריח של וורדים, ריח של יום קיץ טוב, הריח של בל.. הריח הכי מתוק ומשכר חושים שהכרתי. שפתי החלו להבריש במעט את צווארה לפני שהחלתי לנשוק לה נשיקות קטנות, ידיה אחזו בכתפיי ונסו לדחוק אוי לאחור אך לא יכולתי לזוז, לא רציתי.. דבר לא היה גורם לי ללכת. ואיני יודע למה, היה שם משהו עמוק יותר, לא רק קשור לעצם אור העובדה שאני נמצא כאן אתה בזכות הימור מחורבן.
החלתי לנשוק נשיקות לוחמניות לצווארה, היה לה עור חלק ונעים, חם.. מצצתי את שקע צווארה, ידיי אוחזות במעט יותר חזק באגנה, לוחצות על הבשר.. ידי ירדה במעלה גבה לעבר הישבן שלה, סחטתי אותו רק לשנייה גורם לה לקפוץ במקום ולפלוט קללה בשקט לפני שלקחתי את הטלפון מכיסה האחורי.
התנתקתי ממנה רק לרגע, "חכי עם זה" קרצתי והכנסתי את המספר שלי לבפנים, התקשרתי לטלפון שלי ושמרתי את שלה, היא התבוננה בי מוכת הלם וחטפה את הטלפון שלי מידה.
"מי אתה חושב שאתה?!" היא צווחה עליי ודחפה אותי בחזה בחוזקה, "אתה חושב שאני צעצוע?! אז יש לך טעות חמורה! לעולם אל תגע בי כך שוב, אני לא רכוש". היא ירקה.
"אני כל כך אוהב כשאת רעה אתי דחקתי את אגנה באגנה לוחץ אותה נגד העמוד אך היא השפילה את ראשה, חוסמת לי כל דרך מילוט לצווארה הממכר, ידי ליטפה את הלחי שלה והפניתי את ראשי אליה, נשמתי עמוק, קדימה הארי. "אני מצטער על מה שקרה".
"אני לא צריכה את ההתנצלות שלך". היא פלטה בקשיחות.
גחכתי, "אבל מגיע לך אותה. אני מודה שטעיתי, תעריכי זאת לרגע".
היא שלבה את ידיה והלכה ממני, שוב פעם. אני פשוט לא מאמין, לעולם בחורה כך לא התנהגה אליי!
"להעריך גבר שלא מעריך את עצמו? זה מטופש". היא לחשה.
איך היא..? "אני הולך לומר שאת הולכת להיות אתגר" חייכתי חיוך שובבי, "אני אוהב זאת".
היא גלגלה את עיניה, "תפסיק, בבקשה.." היא לחשה.
"אנחנו הולכים לבלות ביחד" קרצתי לה, "זו הבטחה, יפהפייה".
ולפתע המונית נעצרה, ובל מיהרה לקפוץ אליה אך אחזתי בידה ומשכתי אותה אליי, נושק נשיקה קטנה ללחי שלי ושפתי התקרבה אל אוזנה, "את שלי עכשיו".
"לעולם לא.." היא פלטה בקול חנוק ומיהרה למונית, נוסעת משם, רחוק ממני.
נשענתי על העמוד וקברתי את ראשי בין ידיי, אני חייב ללכת אחרי המונית הזו ולברר היכן היא גרה. מה שקרה כאן עכשיו.. מעולם לא הרגשתי כך לפני, אני לא יכול לתת לזה ללכת ולוותר.


תגובות (13)

חחח תמשיכיי…!!

29/09/2013 12:40

ניהיה כבר עור ברווז מהסיפור הזה אין את פשוט מפתיעה אותי ולא יכולה כבר לחכות לפרק הבא אז פשוט תמשיכייייייייייייייייייייייייי

29/09/2013 12:42

תמשיכי!!!
ואת יכולה לפעמים לצנזר קטעים נגיד אם את כותבת זונה אז תכתבי ככה zונה
או *ונה ובכל קללה כי יש לי אינטרנט עם הגנה בבית ואני ממש רוצה לקרוא את הסיפור שלך!!!

29/09/2013 12:43

עאעאע גם אני אוהבת את הפרק הזה! תמשיכי

29/09/2013 12:44

אין סיפור מושלם!! הכתיבה פשוט מושלמת!!
אבל אל תכניסי דמויות!! אני לא אוהבת שעוד דמויות נכנסות !!
זה סתם מעכב את העלילה..
גם אם אני לא סובלת את הלהקה הזאת הכתיבה פשוט מושלמת 3>

29/09/2013 13:28

מתי את מעלה את הפרק הבא ?!?!?!?!

29/09/2013 13:43

מהמם ברמות לא אנושיות…
תמשיכי מהר!!!

29/09/2013 16:39

תמשיכי דחוף!!!!

30/09/2013 06:41

מושלםםםם! הוא כל כך מתחיל להתאהב בה :)) מחכה להמשך 3>

30/09/2013 07:01

תמשיכי!!!
הורססס XXXX

30/09/2013 07:14

ייייאאאאאוווווו ממוווששללםםם!!
אייייזזההה חחצצוווףף האאררריי אלוהים אדירים הולך דופק תשרלוט הזאת ואחר כך הולך לבל כאילו כלוםם!!
רק פרק שלישי וכבר אני כולי מתרגשתת!!
תממשייכייי! ♥♥♥

30/09/2013 13:10

למה את לא ממשיכה?????

01/10/2013 04:47

תודה נסיכות אני מתה עליכן! באמת שאתן גורמות לי לחייך 3>
אני אמשיך היום בערב :))

01/10/2013 05:42
13 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך