החברים הכי טובים? פרק 1

הלן- שטנית עם גווני שמש. עיניים חומות בהירות בת 16 חברת ילדות של נייל הורן
אמבר-שיער חום גלי עם קצוות ורודים. עיניים חומות חברה טובה מאוד של הלן.
פרק 1 "הל' תסמכי עלי הכל יהיה בסדר" נייל ניסה לשכנע אותי לעלות על רכבת הרים "אבל ניילר'.." היססתי "את לא משתפנת עכשיו! את עולה איתי על הרכבת הזאת!" גרר אותי מהשולחן שניה לאחר שסיימנו לאכול "באמת כדי שנעלה על זה שניה אחרי שאכלנו?" "צודקת.. אז בואי ל.." התחיל לומר אבל לא הצליח לחשוב על מתקן "מה השעה עכשיו בכלל?" נייל הסתכל בטלפון "בבקשה אל תגיד לי שכבר אחרי 8" סוג של התחננתי לנייל "אם את לא רוצה לחיות אז לא השעה לפני שמונה" המשיך לבהות במסך של הטלפון שלו הוא גם אף פעם לא הראה לי אותו. "בוא כבר מה אתה עומד פה כמו פסל!!" התחלתי לרוץ למקום שקבענו עם האימהות שלנו עוד כמה חודשים ויהיה לנו רישיון "למה אתם מאחרים כל כך?! קבענו פה לפני כמעט חצי שעה!" מאורה ואמא שלי כעסו עלינו "ניילר טחן בלי סוף" הוצאתי לכיוונו לשון "למה את מאשימה אותי? את זאת שכל שניה השתפנת ולקח לי חצי שעה לשכנע אותך לעלות על מתקן!" עשה פני נעלב ושילב את ידו על החזה שלו.
"תפסיקו לריב ותכנסו לאוטו!" אמא שלי הצביעה על האוטו ואני ונייל התקדמנו לפניהן והתאפקתי לא לצחוק מהפרצופים של נייל נכנסו והתחלנו לנסוע כל הדרך נייל הצחיק אותי. אחרי נסיעה של חצי שעה הגענו סוף סוף הביתה
"לילה טוב ניילר" חיבקתי אותו
"לילה טוב קופה"
"מפגר" גילגלתי עיניים
"תכנסי עכשיו הביתה!" אמי הצביעה על הבית וסובבה אותי לכיוונו. נכנסתי ורצתי להתקלח. יצאתי מהמקלחת סירקתי את שערי ולבשתי פיזמה יצאתי מהמקלחת ופתחתי את החלון בחדרי. נופפתי לנייל לשלום. אני ונייל גרים אחד מול השני וכל לילה אני פשוט ממשיכים דבר דרך החלון תמיד יש לנו לדבר על משהו וזה הכי כיף בלהיות החברה הכי טובה של נייל.
"את לא צריכה ללכת לישון? אני חושב שעברה שעת השינה שלך" הצביע על שעון בקיר שלו
"שתוק אידיוט" צחקקתי "אולי תנגן משהו?" עשיתי פאפי פייס
"רק אם תשירי איתי" ולקח את הגיטרה ביד שלו
"לא אם ישמעו אותי זה יהיה אסון חח" צחקתי
"נכון אבל לפחות יהיה ממשהו לצחוק עליו" נייל צחק
"אירי מפגר"
"אבל גם את אירית"
"אבל לפחות אני חכמה" חייכתי
"תגידי אנחנו אי פעם נפסיק להקניט אחד את השניה?"
"אמ… לא חח זה כיף להקניט אותך"
"חכי שניה קיבלתי הודעה" סובב את גבו לחלון אחרי כמה דקות התחלתי להשתעמם אז התחלתי לרקוד את הריקוד של בצפר לסוף שנה אני חייבת לעשות עליו חזרות.
"את יודעת שאת רוקדת יפה?" נייל חייך
"טנקיו הי זה פעם ראשונה שאתה מחמיא לי ולא מזלזל בי" חייכתי והסמקתי טיפה
"אני אף פעם לא מזלזל בך" מבטו של נייל נהיה מעט רציני
"ניילר אתה יודע שאתה נסיך?"
"תודה אני יודע" טפח לעצמו על החזה
"אני צריכה ללכת לישון יש מחר חזרות מוקדם"
"מתי זה מוקדם?"
"ילד סנילי ובשמונה וחצי"
"מה?! אבל הבית ספר מתחיל רק ב10!"היה מופתע
"כן ניילר האני יש לנו עוד שבוע מסיבת סיום של תיכון! תתעורר"
"לילה טוב הל' "
"לילה טוב ניילר" סגר את החלון ואני אחריו
***
"לא תעשו את זה שוב! הריקוד הזה צריך להיות מושלם!" המורה לריקוד שוב צעקה עלינו בפעם המיליון
"כבר אין לי כוח לזה" נייל התלונן
"תעשה את זה מושלם ותהיה חופשי" אמרתי לו וחזרנו לרקוד את הריקוד זוגות
"נייל הורן והלן זונדר אתם משוחררים" המורה אמרה
"יש!" אני ונייל צעקנו ביחד לקחנו את התיק ורצנו מחוץ לאולם
"סוף סוף, בוא אלי אנחנו צריכים לסיים את העבודה ספרות"
"אוקי בואי" הלכנו לכיוון הבית שלי ולא דיברנו
"הל' תגידי אמ.. את מחבבת מישהו?" נייל אמר משום מקום
"מה? מאיפה הבאת את זה?" הסתכלתי עליו מופתעת
"לא יודע סתם שאלה"
"אמ.. לא האמת שלא.. אתה?" נשכתי את שפתי אני לא אוהבת לשקר לו אבל אני לא יכולה לומר לו שאני מחבבת אותו.. זה יהרוס את החברות שלנו
"לא, טוב כן קצת… וחשבתי אולי תוכלי לעזור לי עם זה" חייך חצי חיוך
"ברור מי זאת?" ניסיתי לחייך אני מקווה שהיא תהיה שווה אותו..