נועה הורן
החלטתי לשלב משהו שאני אוהבת מאוד
פנטזיה, אני אוהבת את כל הדברים הבלתי אפשרים האלו שהמחשבות גורמות לזה להראות אמיתי ואפשרי :)
מקווה שתהנו ואם יש משהו לשפר אני ימשיך לשמוע חוות דעת :)

החברים הכי טובים? פרק 13

נועה הורן 21/07/2013 788 צפיות 6 תגובות
החלטתי לשלב משהו שאני אוהבת מאוד
פנטזיה, אני אוהבת את כל הדברים הבלתי אפשרים האלו שהמחשבות גורמות לזה להראות אמיתי ואפשרי :)
מקווה שתהנו ואם יש משהו לשפר אני ימשיך לשמוע חוות דעת :)

הרמתי את מבטי וראיתי שהרטבתי את נייל התחלתי לצחוק
פרק 13
"מה מצחיק אותך בדיוק?" ניגב את הטיפות מהפניו
"שנשפך עליך בירה" והתאפקתי לא לצחוק
"כן אם זה כל כך מצחיק מה עם עכשיו" לקח בירה מהיד השניה שלי וזרק עלי וחייך
"מפגר" וניגבתי גם טיפות מפני ונייל רק חייך הלכתי להביא עוד 2 כוסות ושוב פעם היה מעגל סביבו התיישבתי בשולחן אחד וחיכיתי שישם לב שאני שם.
"היי יפה כמוך לא צריכה להיות כאן לבד" גבר ישב בגיל ה20 לחייו
"אני לא, אני מחכה למישהו"
"שמעת שנייל הורן נמצא פה? אני יכול להשיג לך חתימה אני חבר קרוב אליו"
"באמת? אתה יכול?"
"בטח חכי רגע" קם והלך משולחן שחזר נייל גם בא אחריו
"הינה נייל חברי הטוב" הגבר הציג לי את נייל
"שלום נייל נעים להכיר מעריצה גדולה" לחצתי את ידו וסימנתי לו לזרום איתי
"אז איך קוראים לך?" נייל שאל
"הלן אבל אתה יכול לקורא לי הל' " חייכתי "מצטערת לא שאלתי לשמך?" הסתכלתי על הגבר וראית אותו כבר בצד השני של המועדון שותה
"טוב אז אתה יכול להראות לי את העיר אני חדשה פה" המשכתי עם ההצגה
"בטח בואי" הושיט את ידו שמתי את ידי על ידו ויצאנו מהפאב
"אז מה הוא אמר כדי להתחיל איתך" נייל שאל
"שאתה חבר קרוב אליו" וברח לי צחקוק קטן
"קר לך?" נייל שאל שם לב שאני מעט רועדת
"כן קצת" הוא חיבק אותי קרוב אליו
"גאד אנחנו נהיה כמו הזוגות הקטשים האלו?"
"אני מקווה שלא הם מעצבים"
"אני יודעת כל היום מאמי נסיך שיעשו קצת כיף" התרגזתי בזיוף
"הל' ? את רוצה לחזור הביתה?"
"לא אני נהנית אתה רוצה?" הסתכלתי עליו
"לא יש פה מלון קרוב רוצה לישון שם?"
"אין לי כסף לך יש?"
"כן בואי נלך לשם" והלכנו לאוטו ונסענו
"המלון טוב נכון? ובלי חרקים נכון?" שאלתי שניה לפני שנכנסנו דרך הדלת
"כן, לא ואת לא יכולה רק בגלל מלון אחד לפחד מכולם" נכנסנו ונייל הלך לקבלה הזמן שהסתובבתי בלובי הוא היה גדול עם ציורים מיוחדים אני לא יכולה לפרט אותם, כאילו כל פעם שהסתכלתי עליהם הם השתנו קצת חזרתי לקבלה שנייל הודה לאיש שהביא לו את הכרטיס לחדר
"ניילר תסתכל שניה על הציורים" הצבעתי על התקרה
"מה איתם?" הסתכל גם
"יש בהם משהו מוזר תראה האיש בציור הזה נראה כמוך"
"אני לא מבין מה כל כך מוזר שהוא קצת דומה לי"
"אולי אני סתם לא רואה טוב" הורדתי את מבטי מהתקרה ולקחתי לנייל את המפתח לחדר
"רגע הל' הילדה בציור הזה הרגע זזה היא הייתה בצד שמאל והתקרה לצד ימין לכיוון הילד" לא הוריד את עיניו מהתקרה
"טוב בוא לחדר אני מפחדת" ניערתי אותו
"טוב בואי" הסתכל פעם אחרונה על התקרה והלכנו לחדרנו.
"ניילר אני לא סתם דמיינתי נכון?" נכנסנו לחדר ונייל הוריד ממנו את הז'קט הסתכלתי על התמונה מעל המיטה היא הייתה בשדה עם פרחים צבעונים לא משהו נכון כל כך נכון? הם זזו ראו את הרוח נושבת עליהם ומזיזה אותם מצד לצד
"למה את בוהה בתמונה?" נייל שאל משפשף את גבי
"היא גם זהה אני חושבת שאני מתחילה להזות אתה יכול בבקשה להביא לי מים?" בזמן שהסתובב לקחת מים וכוס והכנסתי את ידי לתמונה והצלחתי לגעת בפרח אחד והוצאתי את ידי מהר
"קחי אבל אני גם ראיתי את התמונות זזות את לא יכולה לדמיין את זה" הושיט לי את הכוס ושתיתי
"ניילר בוא רגע" קירבתי אותו לתמונה לקחתי את ידו והכנסתי לתוך לתמונה. גם ידו נכנסה והוא הוציא אותה מהר
"מה זה היה?" שאל מבוהל מעט
"אני לא יודעת אבל אנחנו חייבים לבדוק מה זה"
"אבל אם זה מסוכן?" היסס והביט בתמונה
"ממתי אתה דואג לזה?" הורדתי את מבטי מהתמונה והסתכלתי עליו
"תמיד דאגתי לגביך, תמיד פחדתי שמישהו יפגע בך, אני רק הסתרתי את זה כי ידעתי שתחדשי במשהו. אבל כל פעם שעשינו משהו "משוגע" הייתי קרוב לחטוף התקף לב" הסתכל עלי סוף סוף
"לא יכולתי לבקש חבר יותר טוב ממך" נישקתי אותו "אבל אנחנו חייבים לבדוק בבקשה" שילבתי את ידו בידי
"אני אוהב אותך ותמיד יאהב" נישק את ידי. עלינו על המיטה ולאט לאט התחלנו להיכנס לתוך התמונה. המקום בו היינו היה גן עדן תדמיינו את גן העדן שלכם וזה היה המקום הזה היו שם שטחים ירוקים גולים ופרחים צבעונים צבעו את כל המקום. היו ארנבים בגדלים שונים, צבים, צבי ועוד המון
"איך נכנסתם לפה? בני אדם לא יכולים להיכנס לכאן" ארנב קטן אמר הסתכלנו למטה
"אתה מדבר?" שאלתי המומה
"ברור שאני מדבר, אני ממהר מאוד אני מצטער בארני בו רגע!" צעק ורץ מהמקום
"שלום אני ברני אחיו התאום של באני, כן אנחנו מדברים אתם הגעתם לארץ לה לה לנד" חייך ואני ונייל החלפנו מבטים מבולבלים


תגובות (6)

ה-ז-ו-י חחחח אבל בכל זאת אני רוצה המשך!!!

21/07/2013 05:29

מגניב,אני אוהבת לאן שהעלילה מתפתחת,תמשיכי!!!!!

21/07/2013 05:32

תמשיכי

21/07/2013 05:42

אני ממש אהבתי,זה כיף לראות לפעמים באמצע כל סיפורי הוואן די ההגיוניים פעם אחת סיפור הזוי :)
סיפור מושלם וממש אהבתי את השורה הזאת:"תמיד דאגתי לגביך, תמיד פחדתי שמישהו יפגע בך, אני רק הסתרתי את זה כי ידעתי שתחדשי במשהו. אבל כל פעם שעשינו משהו "משוגע" הייתי קרוב לחטוף התקף לב"
לאב יו

21/07/2013 05:45

אהבתי את הרעיון שלך לשלב בסיפור פנטזיה…
תמשיכיייי!!☻

21/07/2013 12:09

חחח מתה על הסיפור הזה!!!

21/07/2013 14:16
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך